הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
אם יש סעיף שכל יזם, משקיע ובעל חברה צריך לחשוש ממנו בחוק ההסדרים הנדון בימים אלו, זהו הסעיף המכונה "חברות הארנק", על שם החברות שהוקמו על ידי שכירים משיקולי מיסוי, ואליהן הועברו תשלומי השכר שלהם. הסעיף הזה טומן בחובו גם את אחד מתיקוני החקיקה הדורסניים ביותר שידע המגזר העסקי בשנים האחרונות, המקנה לרשות המיסים סמכות להחליט עבור כל חברה פרטית בישראל מתי וכמה לחלק את רווחיה, משיקולי מס כמובן, וללא קשר לשיקולים עסקיים כמו השקעות ברכוש קבוע, התחשבות בצורך בהשקעות עתידיות, ובלי קשר לתזרים המזומנים של העסק (שהרי לא כל יתרת רווח בדוחות הכספיים של העסק אכן מבטאת את תשקיף הבנק בפועל).
מזה שנים קיים קונצנזוס באשר לטיפול בתופעת "חברות הארנק". חברות אלו הן תולדה של מדיניות שהתקבלה בשנת 2002, לבטל את התקרה לחיוב בדמי ביטוח לאומי, מהלך שהוביל למוטיבציה שלילית ולהקמתן של אותן החברות משיקולי מיסוי, ביניהם: חיסכון בדמי ביטוח לאומי, אפשרות להכרה בהוצאות, צבירת נכסים, משיכת הלוואה מהחברות ויצירת נזילות כספית תוך הימנעות מתשלום שיעורי המס השוליים בהם חייב בעל החברה. על פי ההערכות, פעילות כיום בישראל כ-25 אלף חברות ארנק, והנזקים המוערכים למדינה עקב אובדן הכנסות מוערכים בכ-700 מיליון שקלים בשנה.
רשות המיסים תדרוש מחברות לחלק את רווחיהן לבעלי המניות
אך מה לכך ולהתערבותה, ברגל גסה, של רשות המיסים, בניהולה של כל חברה בישראל? שאלה זו, שתידון בשבועות הקרובים במהלך דיוני חוק ההסדרים, תפגע פגיעה קשה ביכולת ההתאגדות כחברה וניהולה, במטרה לייצר מראית עין של הגדלת גביית המיסים. ומדוע מראית עין? כי חלוקת הרווחים ותשלום המס בגין דיבידנד בשנת 2017 יפחיתו את ההכנסות ממסים בשנים הבאות, כאשר לחברות לא יוותרו רווחים ברמת החברה להשקעה בפיתוח, צמיחה והעסקת עובדים נוספים.
באם תעבור החקיקה המוצעת, יוכל מנהל רשות המיסים להורות לכל חברה לחלק את רווחיה לבעלי המניות, על מנת שישולמו בגינם מס בשיעור של 30 אחוזים. תחשבו על חברה לדוגמה, שבמשך כמה שנים צברה רווחים, כדי שיהיה לה מספיק הון עצמי לרכישת נכס למטרת קידום העסק, הגדלת כושר הייצור והניהול של החברה, ועכשיו היא תידרש לחלק את רווחיה בכפייה. עקב כך לא תוכל לרכוש את הנכס ופעילותה והתרחבותה ייפגעו. המשמעות המיידית היא פחות צמיחה, ההשפעה לטווח הזמן הבינוני הוא פחות מיסוי ובטווח הארוך, אנחנו מסתכלים על צמצום התוצר הלאומי ויכולת המדינה לשמור על מעמדה הכלכלי.
האם הסיטואציה הזאת בכלל אפשרית במדינה דמוקרטית? האם אנחנו רוצים לעשות עסקים במדינה, שבה רשות המיסים יכולה להחליט מתי וכמה נחלק את הרווחים של החברות שלנו ? אולי ניתן להם גם להחליט כמה עובדים נעסיק, איפה מותר לנו לשכור משרדים, בכמה כסף נקנה את המוצרים שלנו ובכמה נמכור אותם, באיזה רכב ניסע וכמה שעות נעבוד ביום? האם אנחנו באמת מוכנים לתת למדינה לשלוט בכל הרבדים של ניהול העסקים שלנו? פנינו מועדות לכלכלה שמזכירה את השנים האפלות בברית המועצות, אין כאן המלצות לטיפול בחברות הארנק הקלאסיות, שלשכת יועצי המס רואה עין בעין עם רשות המיסים בדרך הנכונה לטפל בהן, אלא פגיעה ישירה בכל החברות הפרטיות בישראל, באשר הן.
על האוצר להניח למגזר העסקי ולהפסיק לפגוע בו
כיועצי המס המלווים את בעלי העסקים ומצויים בחזית יישום השינויים הרבים שחלו בתחום המיסוי בשנים האחרונות, אנו מתריעים שמשמעותה של חקיקה זו, אם חלילה תתקבל, עשויה לגרום אף לקריסתן הכלכלית של חברות, שכן לא תמיד רווח המשתקף במאזן החברה מתבטא בפועל בחשבון הבנק שלה. לעיתים לחברה נכסים שאינם נזילים, כאשר הדוגמא הנפוצה ביותר היא "לקוחות" החייבים לה כספים רבים עקב דחיית תשלום או מוסר תשלומים לקוי. כאשר אותה חברה תידרש לחלק רווחים רעיוניים ולמצוא מקורות מימון על מנת לשלם את המס בגינם, הם יגדילו את הוצאות המימון ויפגעו ביציבותן הכלכלית של החברות.
סגירת פרצות מס המגדילות פערים חברתיים (כגון חברות הארנק של שכירים) הן מבורכות, אך מנגד יש להימנע מצעדים רדיקליים של התערבות המדינה בכלכלה משיקולי מס. צעד זה מערער עקרונות בסיסיים של שוק חופשי וחופש ההתאגדות, ומעל הכל מייצר חוסר ודאות מיסויית עבור משקיעים שיימנעו מהשקעה בחברות, שינוהלו דה פקטו משיקולי מיסוי של רשות המיסים ולא משיקולים כלכליים. יש לזכור כי המס הוא התוצר של הפעילות הכלכלית של חברות ולא מטרתן של הקמת חברות, לכן יש למנוע הקמת חברות שכל עניינן התחמקות מתשלום מס ומנגד להימנע מצעדים שבהן החברות יהפכו ל"ארנק" בידי רשות המיסים.
בחוק ההסדרים בפרק חברות הארנק, יש עוד גזרות שיפגעו בכלל החברות בישראל, גם באלו שאין להם חברת ארנק, ובבעליהם באופן לא מידתי, ובחוק ההסדרים בפרק המיסויי יש גם גזרות שיפגעו בציבור העצמאיים, ציבור שנאבק על הישרדותו הכלכלית .על האוצר להניח למגזר העסקי. אנחנו כבר רגילים לכך שלא עוזרים למגזר הזה, אז לפחות תפסיקו להפריע לו לפעול והכי חשוב - תפסיקו לפגוע בו.
*** הכותב הוא נשיא לשכת יועצי המס