רפורמה ברישוי עסקים: דרישות חדשות בעשרות אלפי שקלים

בעלי עסק להגשה או הכנה של מזון או עסק שבו נמכרים משקאות אלכוהוליים (למשל מסעדה) יחויבו בקרוב להתקין מערכת מצלמות טלוויזיה במעגל סגור לשימוש המשטרה, לצורך חקירת חשדות לביצוע עבירות כמו מכירת אלכוהול לקטין. בעלי מכוני כושר יידרשו להתקין מערכות כיבוי אש יקרות ובעלי פנצ'ריות (תיקון תקרים) יידרשו להתקין מקלחות ומלתחות לעובדים. אלה הן רק כמה דוגמאות מתוך שורה ארוכה של דרישות, שיהפכו בקרוב לתנאים מחייבים לקבלת רישיון עסק.

הדרישות החדשות הן חלק ממהלך שמקדמת הממשלה במטרה להקל על בעלי העסקים בארץ. הרפורמה ברישוי עסקים קובעת תקנים ארציים אחידים ומחייבים לרישיון עסק - תחום שהיה עד היום פרוץ וחשוף לשרירות ליבם של פקידים ברשויות המקומיות.

בתהליך ההכנה שולבו לתוך התקנים דרישות שהציגו גופי הבטיחות הממשלתיים השונים. המשטרה, שירותי הכיבוי ומשרד הבריאות ניצלו היטב את ההזדמנות על-מנת להכניס לתקנים דרישות שמעבירות לבעלי העסקים חלק ניכר מהטיפול במניעת פריצות, דליקות ואירועים אחרים, שבתחום אחריות וטיפול המשרדים.

התקן המוצע בצורתו הנוכחית הוא ממש הגשמת ה-Wish list של גופים, כמו המשטרה, אמרו ל"גלובס" גורמים ממשלתיים. אלא שלהגשמת רשימת המשאלות של המשטרה יש כמובן מחיר כלכלי - שייגבה מבעלי העסקים. העלות של התקנת המערכות ועמידה בדרישות האחרות של המשטרה, שירותי הכיבוי משרד הבריאות ואחרים צפויה להגיע לעשרות אלפי שקלים לבעלי עסקים קטנים ומאות אלפי שקלים לבעלי עסקים גדולים (ראה פירוט דרישות לדוגמה בטבלה).

"אני לא בא בטענות למשטרה", אומר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, "אבל התוצאה היא העמסת עלויות נוספות על המגזר העסקי. הגיע הזמן שאנשים יתעוררו יבינו שרגולציה זה קודם כל עלות כלכלית". 

 אלי גרונר / צילום: תמר מצפי

ואכן, במשרד ראש הממשלה מעריכים שבעלי עסקים בכל הארץ ירימו קול זעקה מרגע שהדרישות החדשות יתחילו להיאכף על-ידי רשויות רישוי העסקים. הם יתלוננו על הרגולציה המכבידה, ששוב מייקרת את הפעלת העסק, על הממשלה שלא מעודדת את העסקים - אך במקרה הזה אין לבעל העסקים על מי להלין אלא על עצמם, כפי שנהוג לומר במערכת המשפטית.

למרות הפצרות ופניות חוזרות ונשנות, בעלי העסקים וארגוני הנציגים שלהם לא טרחו להשתתף בתהליך הכנת התקנים ולא העבירו הערות ותגובות להצעות שפרסמו משרדי הממשלה השונים.

"עשינו הכול כדי לקבל פידבקים מבעלי העסקים, אבל הם פשוט ישנים בעמידה", אומרים במשרד ראש הממשלה, "לא קיבלנו שום הערות על התקנים המוצעים מהמגזר העסקי, עד שלא לקחנו ביד נציגי סקטורים שונים, הבאנו אותם לירושלים, הושבנו אותם מול התקנות ואמרנו להם 'תקראו מה כתוב!'".

הדרישות החדשות יחולו על כל עסק חדש המבקש רישיון עסק או על עסק קיים שרישיונו פג ובעליו יבקשו הארכת רישיון.

המצב בישראל עד היום היה - הפתעה, הפתעה - פרוץ ובלתי מוסדר לחלוטין. הרשויות המקומיות החזקות קבעו תקנים לפי ראות עיניהן, ורשויות חלשות וקטנות יותר לא טרחו לעשות אפילו את זה - רק שבמרבית המקרים התקן נותר על הנייר.

הפרקטיקה הייתה שבעל העסק מתחיל לפעול ללא רישיון ומזמין אליו, נניח, את נציגי רשות הכיבוי המקומית - על-מנת שיורו לו (לאחר שהעסק כבר נפתח) באלו מערכות כיבוי אש עליו להשתמש והיכן להציב אותן. ההתנהלות הזו חשפה את בעלי העסקים לביורוקרטיה וסחבת ובמקרים גרועים יותר לשחיתות או סתם שרירות לב של הרשויות המקומיות.

הרפורמה ברישוי עסקים נועדה ליצור ודאות ואחידות, לפשט הליכים ולצמצם את שיקול-הדעת של הפקיד בשטח להחליט על גורל רישיון העסק.

התהליך נכנס להילוך גבוה בהחלטת ממשלה ליישום הרפורמה שהתקבלה בינואר השנה, לפיה יוכנו מפרטים אחידים וכלל-ארציים לקבלת רישיון עסק - לפי סוג העסק. המפרטים יפורסמו להערות הציבור ולאחר מכן יקבלו תוקף מחייב. משך התהליך כולו הוגבל ל-120 יום.

לפעימה הראשונה של מפרטי העסקים הוכנסו בין היתר עסקים בתחום הבריאות, הרוקחות והקוסמטיקה; חנויות מזון לבעלי חיים, מפעלים לעיבוד ביצים מזנונים ובתי אוכל המגישים אלכוהול, מפעלים להכנת מזון מוכן, תחנות מוניות ומפעלים בתחומי הכימיה, המחצבים, חומרי הגלם והחומרים המסוכנים.

המועד האחרון לקבלת הערות הציבור על הפעימה הראשונה נקבע ל-2 באוקטובר. לאור ההיענות הנמוכה מתכוונים במשרד ראש הממשלה להעניק ארכה ולאפשר למי שטרם פנה להעביר את תגובותיו.

 חלק מהדרישות