אחרי החגים: הנגבי יקיים דיון בביטול ההפרדה המבנית בבזק

מיד לאחר החג צפוי מחזיק תיק התקשורת, השר צחי הנגבי, לקיים דיון בעניין ביטול ההפרדה המבנית בבזק. הדיון מתקיים בעקבות יוזמתו של מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, לקדם ביטול הפרדה מבנית בבזק או לאפשר ביטול הפרדה תאגידית בין בזק ל-yes באופן מיידי.

כפי שדווח ב"גלובס", מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, פועל לאחרונה, בתיאום מלא עם בזק, ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרדו ובמשרד האוצר, לקדם מודל חלופי לביטול ההפרדה המבנית בבזק, שלפיו ימוזגו שתי החברות - בזק ו-yes, מבלי שיבוטל האיסור על שיווק משותף של שירותים, ותוך שמירה על הפרדה בין עובדי הפעילות הקווית לעובדי פעילות השידורים.

הדוחף העיקרי למודל ה"חדש" הזה הוא בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ, ופילבר מנסה, לבדו וכנגד כל המערך הפקידותי במשרדו ובמשרדים נוספים, לקדם את המודל הנ"ל ולרצות את אלוביץ.

הסיבה לכך שאלוביץ מנסה לקדם את המודל הנ"ל, נובעת, ככל הנראה, מתוך הבנה כי הליכי ההסדרה הכרוכים בביטול מלא של ההפרדה המבנית יהיו ארוכים מאוד, וידרשו עבודת הכנה רבה, ולאלוביץ חשוב, ככל הנראה משיקולים הקשורים להסדר המס שעליו חתמה החברה (וייתכן שגם שמשיקולים נוספים), כי המיזוג התאגידי יקרה עוד ב-2016.

גורמים בסביבת מחזיק תיק התקשורת, השר צחי הנגבי, אומרים כי פילבר נתלה על אילנות גבוהים וטוען כי מדובר ביישום של מדיניות שנחתמה בעבר ע"י משה כחלון כשר תקשורת, ולכן ניתן ליישמה באופן מיידי וללא שימוע. מאותה סיבה טוען פילבר, כי אין צורך בהסכמת הדרג המקצועי במשרד למהלך, וניתן לקדמו למרות התנגדות משרד האוצר.

פילבר, כך אומרים, טוען שאין צורך אפילו לשמוע את מתחרותיה של בזק בעניין זה. למרבה הצער ובאופן אבסורדי, ההתנגדות של בזק לעריכת שימוע ציבורי ולדיון רציני בשאלת היום שאחרי ביטול ההפרדה, נראית כחרב מתהפכת. השאלה הגדולה היא מדוע פילבר אינו מוכן להתחייב עד הרגע שייערך שימוע ציבורי לעניין ביטול ההפרדה המבנית, ומדוע שלא יוצגו לציבור התוכניות החלופיות שבכוונת המשרד לנקוט על מנת למנוע מקבוצת בזק למנף את כוחה לטובת פגיעה בניסיונות מתחרותיה להגביר את התחרות בשוק.

פילבר הרי חשף כבר את הקווים המנחים למודלים חלופיים במקום ההפרדה המבנית הנוהגת היום והם נחשפו בגלובס. אם כך, מה מפריע לפילבר להציג את התוכנית המלאה ליום שאחרי ביטול ההפרדה המבנית לעיון הציבור? הרי משרד התקשורת עושה שימועים למכביר על כל שטות אפשרית, אז על מהלך כה רחב וקריטי לשוק התקשורת כמו ביטול ההפרדה המבנית הוא מוותר?

גם העובדה שאי אפשר לקבל את עמדת המחלקה המשפטית במשרד התקשורת בנושא השימוע מטרידה. כל מי שבקי בפרטים מבין מיד כי פילבר מציג את הנושא באופן חלקי ומעוות. ביטול ההפרדה המבנית היה אמנם הסוכרייה שהציג בזמנו כחלון לבזק, ואולם היא הותנתה ביישום מלא של הרפורמה בשוק הסיטונאי.

נכון להיום המצב לא יכול להיות רחוק יותר מכך. ראשית, בזק טרם החלה להציע שירותי טלפוניה סיטונאית כלל. נזכיר כי החברה טענה כי אינה מסוגלת טכנולוגית לספק את השירות במתכונת שנקבעה ע"י משרד התקשורת, ולפני למעלה משנה הציע פילבר, בניסיון לסייע לבזק, כי החברה תציע באופן זמני שירותי טלפוניה במודל ריסייל (מכירה חוזרת) לתקופה של שנה בלבד.

מיותר לציין כי הפתרון, שהוצג ע"י פילבר בתצהיר לבית משפט כפתרון חלקי וחסר שיוצע רק באופן זמני עד שבזק תיערך טכנולוגית לאספקת השירות המלא, לא יושם מעולם. בימים אלה חולפת השנה שהוקצבה לאותו פתרון זמני, ובזק אמורה הייתה להתחיל באספקתו של השירות המלא כפי שנקבע ע"י משרד התקשורת וחברת הייעוץ הבינלאומית פרונטיר.

גם השוק הפאסיבי (השלב השני ברפורמה שלפיו אמורה בזק לאפשר נגישות פיזית לתשתיות שלה כגון קנים, גובים וכו') לא התקדם ולו במעט. בזק מערימה כל קושי אפשרי, ונכון להיום, בחלוף כמעט שנה וחצי, אין ולו קילומטר אחד של תשתימת פסיבית שבזק הקצתה לשימוש המתחרים.

שוק תשתיות הגישה לאינטרנט שבו מנופפים בזק ופילבר כהצלחה בכל פורום אפשרי, נראה בדיעבד כהצלחה גדולה לבזק אבל לא למתחרותיה. שולי הרווח הזניחים אינם מאפשרים למתחרים להרוויח באספקת השירות, ובזק מצד שני, פועלת באמצעות ה"באנדל ההפוך" - חבילות משולבות עם ספקי אינטרנט קטנים שהיא משווקת כדי להכות את המתחרים בתחום שירותי ה-ISP שהן מספקות.

כך, בחלוף שנה וחצי מיום השקתו, ניתן לומר כי השוק הסיטונאי נכשל כישלון חרוץ, ביחס למטרה של העצמת התחרות מצד מתחרותיה של בזק, או שהצליח באופן חלקי בלבד, אם סופרים רק את מספר המנויים שעברו למודל של ספק פלוס תשתית - הכל תלוי בעיני המתבונן.

שנים של עבודה מאומצת והרבה כוונות טובות, התרסקו תחת ניצוחו של מנכ"ל המשרד הנוכחי שלמה פילבר, שהפך את הרגולציה לרופסת, תוך שהוא משתמש בכל תרגיל אפשרי לרצות את בזק ולקדם את ענייניה. עוד שוכח פילבר להזכיר כי מעבר ליישומו של שוק סיטונאי, קבע כחלון תנאי נוסף. ביטול ההפרדה המבנית ייעשה בשים לב למצב התחרות, ואם יש בו כדי לפגוע בתחרות או בעניינו של הציבור - הוא לא ייושם.

נדמה שבעניין זה אין צורך להכביר מילים. בשנים האחרונות הפעילות הקווית בבזק הלכה והתחזקה, תוך שמתחרותיה המעטות הולכות ונחלשות. אם מסתכלים על מפת הרווח המצרפי בשוק התקשורת רואים כי כמעט כולו משויך לפעילות הקווית בבזק המציגה רווחיות מטורפת, בעוד שמתחרותיה צועדות, מהר ובטוח, לעבר הפסדים.

לדברי פרטנר וסלקום, וזו גם עמדת משרד האוצר, ביטול ההפרדה המבנית, התאגידית או כל שם אחר שיתנו לזה, עשוי להוביל לפגיעה באופן אנוש בתחרות שמבקשות החברות הנחלשות להציג בשוק התקשורת. כך, למשל, מהלך הטלוויזיה שהשיקה סלקום, וזה שמתכננת להציג פרטנר, המציע חלופה זולה וטובה לשירות היקר המוצע על ידי yes ובזק ועל ידי הוט, יתקשה להתמודד מול חברת בזק-yes הממוזגת ומול הוט ביחד, שני ענקים גדולים ורווחיים שהוכיחו כבר שבכל הנוגע לדחיקת רגלי המתחרים הם תמיד ימצאו את הדרכים היצירתיות וגם אם לא, תמיד אפשר לסמוך על הרגולטורים שימנעו מלהתערב כפי שעשו עד כה בהצלחה רבה.

הנושא כאמור, מגיע לנקודת הכרעה, מייד אחרי החג. מדובר בהחלטה שתשפיע יותר מכל על מפת שוק התקשורת בשנים הקרובות ועל עיצובה של התחרות בו. ניתן רק לקוות כי השר הנגבי יבחר, בניגוד למנכ"ל משרדו, להגן על האינטרס הציבורי והתחרות.