כוח-האדם בבנקים, ובמיוחד בשני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי, עבר בשנים האחרונות וימשיך לעבור שינוי מהותי. כ-5,000 עובדים עזבו את הבנקים ב-4 השנים האחרונות בעקבות תוכניות ההתייעלות שבוצעו, ועובדים רבים עוד צפויים לעזוב בשנים הקרובות, בעקבות תוכניות נוספות, שחלקן כבר הושקו וחלקן יושקו עד סוף השנה.
בתקופה האחרונה פרסמו רוב הבנקים את דוח האחריות החברתית לשנת 2015, המתייחס להיבטים שונים בהתנהלות הבנק מול לקוחותיו, עובדיו והסביבה. הדוח גם מאפשר הצצה מעמיקה יותר לנתוני כוח-האדם בבנקים ולשינויים שהתרחשו בהם בשנים האחרונות. אספנו כמה נתונים מעניינים שהתפרסמו בשני הבנקים הגדולים, המעסיקים יחד יותר מ-18,000 עובדים נכון לסוף שנת 2015 (8,898 בפועלים ו-9,242 בלאומי).
ההשוואה בין נתוני שני הבנקים אינה אידיאלית, שכן בניגוד לדוח כספי, שבו יש כללים ברורים, בדוח האחריות התאגידית יש לכל גוף חופש פעולה נרחב יותר להחליט אילו נתונים להציג. לכן לא תמיד הנתונים הם בני השוואה. נוסף על כך, בעוד לאומי בוחר במקרים רבים להציג את נתוני הקבוצה כולה, הכוללים קרוב ל-12 אלף עובדים ואת החברות הבנות (כמו לאומי קארד), בפועלים כמעט תמיד הנתונים המוצגים מתייחסים לבנק עצמו. ובכל זאת ניתן לזהות מגמות דומות, בעוצמה כזאת או אחרת, בתחום כוח-האדם בשני הבנקים הגדולים בישראל.
ירידה חדה במספר עובדי הקבלן
בשני הבנקים הגדולים בולטת המגמה של צמצום במספר עובדי הקבלן, גם בשל ההתייעלות וגם כתוצאה מהעברת חלק לא מבוטל מהעובדים לעובדים מן המניין בבנק, המקבלים יותר זכויות לעומת העובדים החיצוניים. אשתקד נקלטו בשני הבנקים הגדולים יותר מ-400 עובדי חברות כוח-אדם כעובדי בנק - גם במשרות זוטרות כגון טלרים בסניפים ומוקדנים טלפוניים, וגם במשרות מקצועיות יותר בתחום המחשוב, כגון מתכנתים. מנתוני הדוח עולה כי בעוד שבשנת 2011 עמד מפר עובדי הקבלן על 1,450, בשנת 2015 היו בקבוצת לאומי 983 עובדי חברות כוח-אדם, המהווים כ-8% מעובדי הקבוצה. כלומר, מספרם צנח ב-36% בתוך 4 שנים. עם זאת, מעניין לציין כי דווקא במהלך שנת 2015 גדל מספר עובדי הקבלן מ-921 ל-983.
בבנק מציינים שהם שואפים לקלוט עובדים איכותיים חיצוניים כעובדים מן המניין בבנק ומציינים שכ-22% מעובדי הקבלן נקלטו כעובדי בנק, כלומר כ-200 עובדים.
בבנק הפועלים מציינים ש-6.4% מעובדי הבנק הם עובדים חיצוניים, כלומר כ-570 עובדים. לפי הדוח, אשתקד קלט הבנק 219 עובדי כוח-אדם כעובדים מן המניין, המהווים 66% מסך העובדים שנקלטו באותה השנה בבנק. במהלך 7 השנים האחרונות נקלטו ובבנק הפועלים כ-4,000 עובדי קבלן כעובדי בנק. גם בבנק הפועלים ישנה ירידה חדה בחלקם של עובדי הקבלן בבנק - אם בשנת 2007 הם היו 18.8%, שיעורם ירד מאז לפחות מ-7%.
הירידה בהיקף עובדי הקבלן בבנקים נובעת גם מתהליך הקליטה של חלקם כעובדי בנק, אך גם מההתייעלות שמבצעים הבנקים. בעוד שלבנקים אין יכולת לפטר עובדי בנק קבועים, אלא רק להציע להם פרישה מרצון בתנאים נדיבים, קיצוץ של עובדי קבלן הוא קל יותר מאחר שאין להם קביעות. כמו כן, הבנקים הגדולים קיצצו לא מעט משרות טלרים בשנים האחרונות, שמאוישות לא אחת ע"י עובדי חברות כוח-אדם.
ירידה בעובדים הצעירים
שינוי נוסף במאפיין של עובדי הבנקים הוא הגיל שלהם. העובדה שרוב עובדי הבנקים נהנים מקביעות הביאה לכך שרבים מהם עובדים באותו מקום במשך שנים רבות. לשם המחשה, בנק הפועלים פרסם שהגיל הממוצע של עובדיו הוא 44.4, והוותק הממוצע שלהם הוא 18.5 שנים. תוכניות ההתייעלות שהובילו הבנקים פונות בעיקר לעובדים הקרובים לגיל הפרישה, והן מציעות להם פרישה מוקדמת. אף שעיקר הפורשים הם בגיל 50 פלוס, קבוצת עובדים זו נותרה עדיין מרכזית בבנקים, והם קרוב לשליש מהעובדים. בבנק הפועלים חלקם של העובדים בגילאי 51 ויותר עמד בשנת 2015 על 31.2%, לעומת 29.5% בשנת 2010. בקבוצת לאומי, חלקם של העובדים המבוגרים אמנם הצטמצם בחמש השנים האחרונות, אך לא באופן משמעותי - 34% מהעובדים בשנת 2010 לעומת 32.1% בשנת 2015.
לכאורה מדובר בדיסוננס: אם עיקר הפורשים הם בגיל מבוגר, איך ייתכן שמשקלם בקרב עובדי הבנק נותר כמעט ללא שינוי? הסיבה לכך היא שירידה משמעותית יותר התבצעה דווקא בקרב העובדים הצעירים, עד גיל 30, דבר שהביא לכך שחלקם של העובדים המבוגרים בבנקים נשמר פחות או יותר. בבנק הפועלים נרשמה ירידה חדה בשיעור העובדים הצעירים עד גיל 30 - מ-17.4% בשנת 2010 לפחות מ-10% בשנת 2015. גם בקבוצת לאומי נרשמה ירידה, אם כי פחות חדה - מ-21% מהעובדים בשנת 2010, לפחות מ-16% בסוף שנת 2015.
נראה כי בדומה לירידה במספר עובדי הקבלן, גם כאן הירידה החדה בעובדים הצעירים היא חלק מתהליך ההתייעלות - רבים מהעובדים הצעירים הם עובדים זמניים, שהבנקים יכולים לפטר, ולכן הם מוקד נוח להתייעלות. בעקבות הירידה בעובדים הצעירים שמפוטרים והעובדים הוותיקים שיוצאים בפרישה מוקדמת, עלה באופן משמעותי של קבוצת גיל הביניים 31-50. מדובר בעיקר בעובדים קבועים, שלא ניתן לפטר, ומנגד בעובדים בגיל צעיר מכדי להציע להם פרישה מוקדמת. בבנק הפועלים קבוצת זו הייתה 53.1% מעובדי הבנק בשנת 2010, וחלקה גדל ליותר מ-58% בשנת 2015. בקבוצת לאומי חלקם של העובדים בגילאים האלה גדל אף בצורה חדה יותר - מ-44.5% בשנת 2010 ל-52.3% בשנת 2015.
פחות נשים בהנהלה הבכירה
הבנקים מתאפיינים בהעסקת נשים במספרים גבוהים לעומת הממוצע במשק. כך, בבנק הפועלים נשים הן כ-65% מהעובדים, ובבנק לאומי - 63%, בעוד חלקן של הנשים בשוק העבודה הוא 47%. ייצוג הנשים בדרגי ההנהלה השונים בבנקים נאה גם כן. בבנק הפועלים מציינים כי 52.1% מהמנהלים בבנק הן נשים, בעוד ייצוג הנשים בתפקידי ניהול במשק עומד על 34% בלבד.עם זאת, ככל שדרגת הניהול עולה, כך ייצוג הנשים הולך ופוחת. כמו כן, בין שני הבנקים הגדולים נראה כי בפועלים ייצוג הנשים בדרגי ההנהלה הוא לרוב גבוה יותר. בבנק זה הנשים הן 70% מדרג הפקידים, אך חלקן יורד ל-53% בקרב מנהלי דרג הביניים ול-51% בדרג המנהלים הבכירים. בקבוצת לאומי, הנשים הן 66% מדרג הפקידים, וחלקן פוחת ל-46% בדרג מנהלי הביניים ול-40% בדרג המנהלים הבכירים.
כאשר מגיעים לקצה הפירמידה, לחברי הנהלת הבנקים והדירקטוריון, פוחת שיעור הנשים באופן משמעותי. הפעם היתרון בייצוג הנשי עובר ללאומי, שבראשו גם עומדת מנכ"לית - רקפת רוסק עמינח. כאמור, אם בדרגי ההנהלה השונים ייצוג הנשים בבנקים הוא 40%-50%, בהנהלת לאומי הן 30% מההנהלה, ובפועלים 15% בלבד. באשר לחברי הדירקטוריון, נכון להיום רק 20% מחברי הדירקטוריון בפועלים הן נשים וכשליש מדירקטוריון לאומי מורכב מנשים.
דוחות האחריות החברתית משקפים הצצה גם לפערי השכר בין גברים לנשים. בבנק הפועלים טוענים כי מבדיקה שערכו לא נמצא כל הבדל בין שכר הנשים לגברים בכל הדרגים, וכי שיעור השכר הממוצע של עובדות הבנק מהווה 99.9% מהשכר הממוצע של הגברים. לעומת זאת בקבוצת לאומי מודים כי ישנם פערי שכר בין גברים לנשים, ומציגים באופן מלא ושקוף את הפערים בדרגות השונות. הפער בין שכר הגברים החציוני לשכר החציוני אצל נשים (לא כולל קבוצת מקבלי השכר הגבוה) עמד על 16.8% לטובת הגברים. עוד מציינים בבנק מציינים כי 36% מהעשירון העליון של מקבלי השכר בלאומי הן נשים. פער השכר הנמוך ביותר בלאומי נמצא בהנהלת הביניים, שם הוא עומד על פחות מ-8%, ואילו בהנהלה הבכירה הוא עולה לרמה של 15.3%. בכל מקרה בלאומי מציינים כי פערי השכר בין גברים לנשים בקבוצה נמוכים לעומת הממוצע במשק, ולדבריהם, לפי נתונים של מכון אדווה השכר הממוצע של אישה בשנת 2012 עמד על 66% בלבד משכרו של הגבר.
עלייה בשיעור האקדמאים
בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף העובדים האקדמאים בבנקים, וכיום הם כבר רוב העובדים. בפועלים יותר מ-64% מהעובדים היו בעלי השכלה אקדמית, ובבנק לאומי שיעורם אף מגיע ל-70% (65% בקרב הקבוצה כולה).
בבנק הפועלים מציינים כי בעוד שבשנת 1997 שיעור האקדמאים בבנק עמד על 26% בלבד, הרי שבתוך 18 שנים הפכו האקדמאים לרוב, עם קרוב לשני שליש מעובדי הבנק. פועלים גם מציג פילוח של השכלת העובדים לפי חתכי גיל שונים ושל סוג ההשכלה. מהנתונים עולה כי לרבע מעובדי הבנק תואר שני, וכי בבנק יש 18 עובדים עם תואר של דוקטור. שיעור האקדמאים בבנק מגיע לשיא של כמעט 80% בקבוצת גילאי 31-40, ומנגד יורד ל-44% בקבוצת הגיל 51-60.
בקבוצת לאומי האקדמאים הם 65% מעובדי הקבוצה. הבנק גם מפלח נתוני השכלה של הבנק עצמו, שממנו עולה כי ל-70% מעובדי הבנק השכלה אקדמית - בקרב גברים מדובר ב-76% מהעובדים, ובקרב נשים ב-67%. עוד עולה כי בדרגי הניהול השונים בבנק ל-95% מהעובדים השכלה אקדמית, לעומת 59% מדרג הפקידים, וסביר שנראה את שיעורי ההשכלה בבנקים הולכים וגדלים גם בשנים הקרובות, במיוחד לאור קיצוץ המשרות הזוטרות, כגון טלרים, שאינן מצריכות השכלה אקדמית.
התפלגות גילאי העובדים-ייצוג נשים בדרגים השונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
