קלינטון וטראמפ מקפיצים את מניות התשתיות; כדאי להיחשף?

אחד הדברים היחידים כנראה שעליהם מסכימים שני המועמדים לנשיאות ארה"ב, הוא שמצב התשתיות במדינה מחריד. בעוד שהילארי קלינטון תיארה באחרונה את הבעיה כ"מצב חירום לאומי", דונלד טראמפ אמר כי "הבית שלנו מתפרק". כל אחד מהם מבטיח להשקיע מאות מיליארדי דולרים בשדרוג נמלי ים ותעופה, בתי חולים וגני ילדים, כבישים, גשרים ואפילו תחבורה ציבורית - מה שעשוי להפוך את תחום התשתיות (Infrastructure) למנצח של הבחירות הקרובות, בלי קשר לזהות המנצח.

מצבן העגום של התשתיות בארה"ב והצורך בהשקעה בפרויקטים גדולים בתחום, ליוו לא מעט מערכות בחירות בשנים האחרונות בארה"ב. אבל למרות הציפיות, רק מעט צעדים נעשו. הפעם נראה כי לממשל הבא יהיה קשה להתמודד עם הנתונים שמלמדים שהגיל הממוצע של מלאי ההון בארה"ב, ממפעלים וכבישים ועד ציוד רפואי, היה ב-2015 22.8 שנים - הנתון הגבוה ביותר מאז 1925, לפי הרשות לניתוח כלכלי (BEA).

הזדקנות התשתיות נובעת מהעובדה שהמגזר הפרטי והממשלות (גם ברמה הפדרלית וגם ברמת המדינות) מסרבים להגדיל בשנים האחרונות משמעותית את ההשקעה בתחומים אלה. נתונים שפורסמו באחרונה מצביעים על שפל של 30 שנה בהשקעה בבתי ספר, מפעלים למחזור מים, גשרים וכבישים מהירים. היקף ההשקעה הפדרלית בתחום ירד ב-30 השנים האחרונות מ-1% מהתמ"ג ל-0.5%, כשיותר ויותר אחריות ומימון עברו למדינות ולשלטון המקומי. מנגד, במדינות עצמן הנכונות להשקיע תלויה בתקציבים וגירעונות שנתיים, כך שיש מדינות המשקיעות בתשתיות 3%-4% מהתמ"ג (כמו קליפורניה, ורמונט ומישיגן) ויש כאלה שבהן ההשקעה מגיעה ל-9% (אלבאמה, מונטנה ונברסקה).

לפני שנתיים העריכה התאחדות המהנדסים האזרחיים בארה"ב (ASCE) שעל רקע התיישנות התשתיות, בשנים הקרובות עד 2020 נדרשת השקעה מצטברת של 3.6 טריליון דולר. בהתבסס על רמות ההשקעה של השנים האחרונות, היא התריעה על מחסור צפוי של 1.6 טריליון דולר, כ-200 מיליארד דולר ב-8 שנים.

לנכונות המתמודדים לנשיאות ארה"ב להגדיל את ההשקעה בתשתיות, תרמו גם הדיונים בוועידת ה-G20 האחרונה, תוך הבנה גוברת שהמדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם המפותח די מיצתה את עצמה ולא יהיה מנוס מתמריצים פיסקליים נרחבים להמרצת הפעילות הכלכלית.

על רקע זה, הודיעה קלינטון על תוכנית להשקעה שנתית של כ-55 מיליארד דולר בתקציב פדרלי בתשתיות בכל שנה בחמש השנים הקרובות. במסגרת זו, היא הבטיחה להקים בנק לאומי לתשתיות למימון פרויקטים למגזר הפרטי, עם תקציב של 25 מיליארד דולר, אשר להערכת קלינטון יתורגם למימון פרויקטים בהיקף כולל של עד 250 מיליארד דולר. היא התחייבה שהתוכנית הזו תצא לפועל בתוך 100 ימים מכניסתה לתפקיד. טראמפ מצדו מבטיח להשקיע כפול מקלינטון, כ-500 מיליארד דולר. "אנחנו נבנה את הדור הבא של כבישים, גשרים, מסילות רכבת, מנהרות, נמלים ושדות תעופה", הוא אמר באחרונה ולא פירט הרבה. השקעות אלה אמורות להצטרף לתקציב שאישר הקונגרס בדצמבר האחרון, להגדלת ההשקעה בכבישים מהירים בהיקף כולל של 305 מיליארד דולר.

הנחיצות של השקעות בתשתיות עלתה מחדש לכותרות בעקבות פגיעת הוריקן מתיו בחופי ארה"ב בתחילת החודש. השיטפונות, ההצפות וההרס שזרע ההוריקן, הסבו נזקים הנאמדים בשלב ראשוני בכ-10 מיליארד דולר, לפי הערכת גולדמן זאקס. במונחים אמריקאים, זה נזק קטן יחסית, שעשוי לבוא לידי ביטוי בירידה של 0.1%-0.2% בתפוקת התעשייה באוקטובר.

המניות של חברות התשתיות בארה"ב מתחלקות לתתי סקטורים שונים בתוך סקטור התעשייה. בעוד שסקטור התעשייה כולו בלט מתחילת השנה בביצועי יתר על-פני S&P500, בין היתר בגלל השיפור בנתוני מגזר התעשייה בסין, בשבוע וחצי האחרון הוא ירד בעקבות דוחות מאכזבים של חברת האלומיניום אלקואה וחשש שהם עלולים להעיד על חולשה בכל התחום. עם זאת, דוחות בודדים של כמה חברות בתחומי הבנייה, ציוד לבנייה וציוד לתחבורה שפורסמו בימים האחרונים, הפתיעו לטובה ואיזנו חלק מהירידות.

למרות החולשה הזו, מניות מתחומי התשתיות המשיכו לבלוט בביצועים. כך לדוגמה, מניית ג'ון דיר, שכבר מזמן לא מתמחה רק בציוד חקלאי, עלתה בחודש האחרון בכ-6.3%; מניית קטרפילר , המתמחה בציוד בנייה וחפירה, עלתה ב-6.5%; ומניית Cummins, המתמחה בייצור ושיווק מנועי גז ודיזל ורכיבים נוספים לציוד תעשייה, עלתה ב-5.2%. כך גם מניות של לא מעט חברות רכבות, כמו קנזס סיטי סאות'רן  ויוניון פסיפיק , או של חברות בתחומי מערכות ההגנה והביטחון כמו נורתרופ גראמן, עלו כולן ביותר מ-4% בחודש החולף, בעוד ש-S&P500 ירד ב-0.47%.

אחת הדרכים להיחשף לתחום התשתיות, היא קרנות סל כמו IGF ו-GII, המציעות חשיפה לחברות תשתיות גלובליות, כ-40% מהן בארה"ב. במקרה הזה, החשיפה הגלובלית עשויה להתברר כיתרון, על רקע ההערכה שההשקעה בתשתיות צפויה להיות לא רק מנת חלקו של הממשל החדש בארה"ב. בימים האחרונים דווח שגם ראש ממשלת בריטניה החדשה, תרזה מיי, נערכת להגדלת ההשקעות בתחום, וכך ניתן ללמוד גם מהתבטאויות ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו; ראש ממשלת איטליה, מתאו רנזי; וראש ממשלת יפן, שינזו אבה.

ברוב המדינות האלה נרשמה בשנים האחרונות ירידה בהשקעה הממשלתית בתשתיות, כאשר הריביות הנומינליות הנמוכות והיעדרות המגזר הפרטי מהשקעות גדולות בתשתיות בשנים האחרונות, מגדילות את ההסתברות למימוש תוכניות השקעה גדולות. בחודש האחרון הניבו קרנות הסל האלה תשואה שלילית, אך מתחילת 2016 הן עלו ביותר מ-12%, בעוד ש-S&P500 עלה בפחות ממחצית מכך.

מי שמעדיף חשיפה ממוקדת בארה"ב, יוכל לעשות זאת דרך קרנות סל כמו XLI , אך היא מציעה חשיפה לכל סקטור התעשייה. למרות הירידות בימים האחרונים בסקטור הזה, הניסיון מלמד כי למעט 1996, בכל מערכות הבחירות בארה"ב מאז 1992 הניב סקטור התעשייה תשואה דומה או גבוהה יותר מזה של S&P500 בין התקופה שמתחילת אוקטובר ועד סוף השנה (הבחירות בארה"ב הן תמיד בתחילת נובמבר). המסקנה הזו נכונה גם עבור החודשים נובמבר-דצמבר בלבד וגם עבור שלושת החודשים הראשונים של כל נשיא (כלומר ינואר עד מארס בשנה העוקבת). במלים אחרות, גם אם "השקעה בתשתיות" תתברר שוב כסיסמת בחירות בלבד, בטווח הקצר ייתכן שכדאי לשקול אותה.

הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב.

 התשתיות מזדקנות