אנשי כספים כבר לא מתקדמים למנכ"לות

כששואלים אנשים למי מהסמנכ"לים בארגון יש את הסיכוי הגבוה ביותר להתמנות לתפקיד מנכ"ל הרוב עדין עונים -סמנכ"ל הכספים, זאת למרות שאנשי הכספים איבדו כבר מזמן את הבכורה לאנשי המכירות. מדוע? כי התחרות המתעצמת שינתה את השווקים לבלי הכר, וארגונים קמים או נופלים לא על מי שמנהל את הכסף אלא על מי שמביא אותו. מכוון שכך, מנהל כספים שרוצה לשמר את הסיכוי הקלוש שעוד נותר לו לכבוש את כס המנכ"ל חייב קודם כל להיות מעורב מאד בביזנס ולא להסתפק בניהול הכספים.

מה שלא אומרים

המפתיע הוא שרבים ממנהלי הכספים כלל לא מודעים לאבחנה בין ניהול כספים למעורבות בעסקים, אבחנה שהעדרה היא לכשעצמה הוכחה ניצחת לכך שהם אינם מתאימים להוביל ארגון במגזר העסקי. לעיתים קרובות מידי אני פוגשת סמנכ"לי כספים ותיקים עם ניסיון של למעלה מעשור בניהול כספים בכיר, שלכל אורך הקריירה לא היו מעורבים במהלכים עסקיים משמעותיים, בוודאי לא בשלבים האסטרטגיים, ולמרות זאת מאמינים ביכולת שלהם להצליח כמנכ"לים. עובדה זו ניכרת בבירור כבר מקורות-החיים שלהם העמוסים ברשימה ארוכה לעייפה של תחומי אחריות, משל מדובר באחרון עוזרי החשבים (אם כי כבר פגשתי סמנכ"לי כספים שהמנכ"ל לא זז בלעדיהם, האוחזים גם הם במסמך קורות חיים מביש).

ההבדל בין השניים עולה מיד בפגישה פנים אל פנים. במפגש עם סמנכ"ל כספים טקטי מספיק לשמוע מה לא נאמר כדי להבין תוך דקותיים שמדובר במישהו שמנהל את הקיים אבל איננו מעורב דיו במהלכים העתידיים של החברה. מנהל המעורב בקבלת החלטות אסטרטגיות והוביל מהלכים מרכזיים (גיוסים, הנפקות, מיזוגים ורכישות וכו') לא מתחיל לספר על אחריותו לדוחות הכספיים, הנהלת החשבונות, הבנקים, הגבייה והשכר, אלא אם חלקו במהלכים האסטרטגיים היה טקטי / שולי בלבד. המנהל הסביר יעבור מהכבד אל הקל ולא להיפך, לכן עבור רבים מהם אין טעם להשקיע זמן (וכסף) בהכנה לראיון עבודה, שכן התקלה היא לא בהצגת הדברים אלא בדברים עצמם (או ליתר דיוק- בהעדרם).

זה לא אני, זה הם

ומה עם לסמנכ"ל הכספים אין את היכולות והכישורים הנדרשים למעורבות בעסקים, הרי לא חסרים אנשים שמעולים בביצוע וחלשים בייזום והובלה? השלב הראשון הוא להבין איזה מין מנהל אתה, לרבות השוואת תכולת התפקיד שלך לזה של קולגות בארגונים דומים. אם אכן תכולתו מוגבלת יחסית לאחרים רצוי לוודא בהקדם שאתה בארגון הנכון, אחרת המיצוב שלך ומעמדך המקצועי ילכו וישחקו, עד סכנת פיטורים. לא חסרות חברות (בדרך כלל קטנות יחסית) שמסתפקות בסמנכ"ל כספים טקטי, ואם שם יבוא לביטוי היתרון היחסי שלך אין עם זה שום בעיה. אפשר לנהל קריירה יציבה ומצליחה גם בלי להיות מנכ"ל, מה גם שהיא כנראה תהיה ארוכה יותר.

הבעיה היא עם אלה שמסרבים להבין שהם כנראה לא מתאימים להוביל ארגון ומתעקשים שהאשם במנכ"ל שלהם (או הבעלים) שלא מאפשר להם דריסת רגל במהלכים החשובים. הם אכן צודקים, ישנם מנכ"לים שממדרים גם סמנכ"לי כספים מצויינים, אבל מי שממשיך לעבוד שנים בארגון שכזה כדאי שיפנים שזו בחירה שלו, וכנראה שלא במקרה. אף אחד לא מחזיק אותו שם בכוח, ומשהסתבר לו שטעה בבחירה (כפי שקורה לרבים וטובים) ונפל על ארגון, תפקיד או בוס שמיצרים את צעדיו ומחבלים לו בקריירה מצופה היה ממנו שיתקן את הטעות, במקום להתבוסס בה אפוף תסכול.

מסלול עוקף כספים

מדוע התמקדתי דווקא באנשי כספים? משום שהם, יותר מכל האחרים, שואפים לכבוש את כס המנכ"ל, כשרבים מהם בוחרים בתחום הכספים בעיקר מהסיבה הזו. המודעות לעובדה שכיום מנכ"לים מגיעים בעיקר ממכירות (לרבות בשוק ההייטק, שם הם הדירו את אנשי הפיתוח מהמנכ"לות) עשויה לסייע לחלק מהם להגיע אל היעד בדרכים עוקפות, כמו למשל על ידי תזוזה מקדימה לרוחב - מניהול הכספים לניהול יחידה עסקית קטנה, או מעבר לניהול פיתוח עסקי בגוף פיננסי.

מפעם לפעם אני נתקלת באנשי כספים שהצליחו באופן הזה לסלול דרך עוקפת לכס המנכ"ל , אם כי מדובר במהלך מורכב מאד הניתן לביצוע בעיקר באמצעות תזוזה בתוך חברה ופחות במעבר בין חברות. חג שמח.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com