העימות השלישי בין הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית, לדונלד טראמפ, המועמד הרפבוליקאי, שהסתיים לפנות בוקר, שעון ישראל, היה רצוף חילופי עלבונות אישיים, לרבות הכרזתה של קלינטון שטראמפ אינו אלא "בובה של ולדימיר פוטין".
ללא ספק, הכותרת של העימות היא סירובו של המועמד הרפובליקאי לקבל את תוצאות הבחירות. "אומר לך בבוא העת" (אם אקבל את התוצאות), אמר טראמפ. "אני אשאיר אותך במתח".
"זה מחריד", הגיבה קלינטון. היא ציינה שטראמפ טוען תמיד שהמערכת "מתוחמנת" לרעתו כאשר מתברר לו שהוא עומד לפני תבוסה. כך היה כאשר הפסיד בבחירות המקדימות באייווה ובוויסקונסין, בתחילת השנה, וכך היה כאשר שופט פסק לרעתו בתביעה אזרחית נגד אוניברסיטת טראמפ. אפילו כאשר אחת מתכניות הטלוויזיה שלו לא קיבלה פרס "אמי", קבל טראמפ שהמערכת מתוחמנת. "זה מצחיק, אבל זה גם מטריד מאוד", היא אמרה. "זו לא הדרך שבה עובדת הדמוקרטיה שלנו".
המנחה, כריס וואלאס, הצהיר, בתגובה על דברי טראמפ: "העברת השלטון בדרכי שלום (מנשיא לנשיא) היא מקור הגאווה של ארצנו". התגובות של אנליסטים מיד לאחר תום העימות היו כמעט אחידות: בסירובו המוצהר להתחייב לקבל את תוצאות הבחירות, פסל טראמפ את עצמו מלכהן כנשיא. הם מדגישים, כי אין שום הוכחה להונאות בבחירות בארה"ב. למעשה, בבחירות פדרליות שבהן משתתפים עשרות מיליוני אנשים, מצביעים בודדים אינם יכולים להונות את המערכת.
סקר בזק של CNN, שנערך מיד אחרי העימות, העניק את הניצחון לקלינטון: 52% אמרו שהמועמדת הדמוקרטית זכתה בעימות, 39% סברו שטראמפ הוא המנצח. בעימות הראשון הפער לטובת קלינטון היה גדול הרבה יותר: 62% לעומת 27%. בעימות השני, שוב נקבעה קלינטון כמנצחת: 57% מול 34%.
בשבועות האחרונים הכריז טראמפ אין ספור פעמים, כי "הבחירות מתוחמנות". אך זו הפעם הראשונה שמועמד של אחד משתי המפלגות הגדולות מסרב להצהיר בפומבי, בעימות עם מועמד המפלגה היריבה, שהוא יקבל את גזר הדין של הבוחרים. בכך הציב טראמפ את עצמו בעמדה שמנוגדת לא רק לעמדתה של קלינטון אלא לעמדת ממסד מפלגתו שלו ועמדת סגנו, מייק פנס. אפילו בתו, איוונקה, אמרה אתמול, לפני העימות, שאין שום בעיות בתהליך בחירות ושאביה יקבל את גזר דינם של הבוחרים.
עתה, במשפט אחד, העמיד טראמפ את המפלגה הרפובליקאית במצב בלתי אפשרי: המשמעות של המשך התמיכה בטראמפ היא, למעשה, תמיכה רפובליקאית בהתנערות מהתהליך הדמוקרטי ובעיטה באושיות הדמוקרטיה האמריקאית; משמעות ההתנתקות ממנו - כפי שפוליטיקאים רפובליקאים רבים כבר עשו באופן פרטי - פירושה הסתלקות המפלגה הרפובליקאית מהמירוץ לבית הלבן - אירוע חסר תקדים.
הדילמה הזו הסתמנה הבוקר בראיון קצר של פנס ב-CNN. בתשובה על שאלה האם הרפובליקאים יקבלו את גזר דינו של הבוחר, השיב פנס, בהתחמקות קלסית: "טראמפ ינצח, אבל ידוע שהעיתונות מגויסת נגד טראמפ".
הילארי קלינטון ודונלנד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)
הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)
מהלך העימות: וויקיליקס, פוטין ועלבונות אישיים
במחצית השעה הראשונה של העימות התנהל דיון שקול, אם כי נוקב, על בית-המשפט העליון, על הפלות ועל התיקון השני לחוקה (הזכות לשאת נשק). אך לאט לאט החל טראמפ לאבד את שלוות רוחו והיה נראה שדברי קלינטון מתחילים לעצבן אותו. הוא היה חייב לבלום את עלייתה בסקרים וניסה למשוך אליו מצביעים שמרניים שאולי סולדים מאישיותו - באמצעות התבטאויות קיצוניות נגד הפלות (גם במקרים שבהם בריאות האם בסכנה) והבעת התנגדות לכל התקנות שמגבילות שימוש בנשק, לרבות תקנות לנצירה בטוחה של נשק בבית, כדי למנוע פגיעות בילדים - אך כל מאמצי החיזור אחרי שמרנים מתנודדים קרסו לאחר שסירב להתחייב לתמוך בתוצאות הבחירות.
בהערכות ראשוניות אומרים אנליסטים, שביצועיו של טראמפ בעימות השלישי היו טובים יותר מאשר בשני העימותים הקודמים - עד הגול העצמי של בעיטה בדמוקרטיה. מכאן הוא החל להידרדר.
במהלך העימות, תקף טראמפ את המדיה "הבלתי ישרה", את ה-FBI בגלל מה שהוא כינה חקירה "מתוחמנת" של פרשת הדוא"לים והשרתים הפרטיים של קלינטון והכריז שאסור להתיר לקלינטון לרוץ לנשיאות. אחר-כך, בחילופי דברים על העלאה בדמי ביטוח לאומי, אמרה קלינטון כי תשלם יותר וכך גם טראמפ, "אלא אם כן הוא ימצא דרך להתחמק" - רמז לא דק להתחמקותו מתשלום מס הכנסה פדרלי במשך שנים רבות. "את מרשעת" ('כלפתה', בתרגום חופשי), הוא הפטיר, בזעם כבוש.
הילארי קלינטון, בעת העימות השלישי מול דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
ברגע דרמטי אחר, אמרה קלינטון שטראמפ הוא מועמד מסוכן ואמרה שהוא אינו אלא בובה של ולדימיר פוטין ושהבוחרים אינם יכולים להפקיד בידיו את הקוד הגרעיני של ארה"ב. למעשה, פוטין היה אחד מהנושאים המרכזיים בעימות. המועמדת הדמוקרטית העלתה אותו בראשונה כחלק מהתקפה על הדלפות וויקיליקס, שנותנות פומבי למסמכים פנימיים של הקמפיין שלה. ממשל אובמה קבע, שהמסמכים נגנבו ע"י האקרים רוסים בפריצות למחשבי המטה של קלינטון.
"הדבר החשוב בדיון על וויקיליקס הוא, שממשלת רוסיה עוסקת בריגול נגד אמריקאים", אמרה קלינטון. "(הרוסים) פורצים לאתרים אמריקאים, לחשבונות של אזרחים פרטיים, למוסדות. הם סיפקו את המידע הזה (על הקמפיין הדמוקרטי) לוויקיליקס. ההוראה יצאה מהדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת רוסיה, מפוטין עצמו... כדי להשפיע על תוצאות הבחירות... השאלה החשובה ביותר הערב היא, האם דונלד טראמפ מודה שהרוסים פורצים למחשבים שלנו והאם הוא מגנה את הדבר".
טראמפ: "אני לא מכיר את פוטין. הוא אמר עליי דברים טובים. אם נסתדר זה עם זה, מה טוב. אם ארה"ב ורוסיה יסתדרו זו עם זו ויפעלו נגד דאע"ש, מה טוב. פוטין לא מכבד את קלינטון. הוא לא מכבד את הנשיא שלנו..."
קלינטון: "מפני שהוא מעדיף בובה (שלו) כנשיא ארה"ב".
טראמפ: "לא בובה, לא בובה".
קלינטון: "וברור לגמרי..."
טראמפ קטע אותה: "לא, את הבובה".
קלינטון: "... אתה מעודד ריגול (רוסי) נגד אזרחי ארה"ב, אתה מוכן לשמש צינור לדברים של פוטין, לעזור לו להשיג את כל מאווייו, לפרק את נאט"ו, לעשות כל מה שפוטין רוצה לעשות... אני חושבת שזה מצב חסר תקדים".
התנהלותה של קלינטון במהלך הקמפיין הצביעה על מגמה ברורה: לא לוותר לטראמפ ולהחזיר מלחמה שערה היכן שרק אפשר. היא התעלמה מהמלצות כמה מיועציה שאין שום צורך להרוס את טראמפ ולשפוך עליו הררי אשפה מפני שהוא כבר הרס את עצמו והאשפה סביבו נותנת ריחה. המועמדת הדמוקרטית, בחליפת מכנסיים לבנה, הקרינה אופטימיות, אך הייתה רחוקה מהלך הרוח הפסיבי שאפיין את התנהלותה בעימות הקודם. יחד עם זאת, היא שמרה על קור רוח גם כאשר טראמפ הטיח בה מילים קשות: "הוכח שהיא (קלינטון) שקרנית בכל כך הרבה דרכים... היא אשמה (בביצוע) פשעים חמורים מאוד מאוד".
מבחינתו של טראמפ, העימות השלישי היה הזדמנות אחרונה לבלום את התרסקותו בסקרים ולהראות לאומה, שהוא אינו רק דמות מוקיונית, יורקת אש וגפרית, שאינה מסוגלת לשלוט על יצריה; שהוא יכול לדבר לא רק על חפינת וג'יינה, אלא גם על יישום מדיניות חוץ; שיש בו גם צד אחר, שנותר איכשהו גנוז עד עתה: אדם שקול, שמסוגל לתת ביטוי לרעיונות, לא רק לגידופים, שיש לו חזון, לא רק קיתונות של לעג ליריבים פוליטיים. בקיצור, שהוא יוכל לשמש נשיא שלא יהיה מקור מתמיד של מבוכה לעמו. במחצית הראשונה של העימות היה נראה שהוא עומד במשימה, אך במחצית השנייה הוא החל לחזור לעצמו.
השטיקים שהמטה שלו הכין לפני העימות היו סימן מובהק לכך שטראמפ החדש יוסיף להיות טראמפ הישן. כמה שעות לפני תחילת העימות, הודיע המטה של המועמד הרפובליקאי, כי אחת מאורחיו של טראמפ בעימות תהיה לסלי מילווי, שטענה באחרונה, כי ביל קלינטון תקף אותה מינית כמה פעמים בשנות ה-80. היא נתנה פומבי לטענתה בראיון לאתר הימני-קיצוני ברייטבארט, שהיו"ר שלו משמש עתה כיו"ר הקמפיין של טראמפ. היא ישבה בשורת המושבים הסמוכים לבמה ששמורים לטראמפ, ובמרחק ראייה מהילארי קלינטון.
יחד אתה ישבה פט סמית, אמו של שון סמית, עובד של משרד החוץ האמריקאי שנהרג עם שלושה אמריקאים אחרים, לרבות שגריר ארה"ב בלוב, בהתקפת טרור בבנגאזי ב-11 בספטמבר 2012. סמית טוענת שקלינטון אחראית אישית למות בנה ואמרה לפני העימות, בראיון ל"ניו-יורק פוסט": "אני רוצה להסתכל להילארי בעיניים ולראות שהיא תשקר לי שוב בפנים". אורח נוסף היה מאליק אובמה, אח למחצה של נשיא ארה"ב, שמכריז שהוא תומך בטראמפ והצהיר בעבר שהוא היה מעריץ של מועמר קדאפי.
הזמנת השלושה היא מאמץ של טראמפ לנהל לוחמה פסיכולוגית נגד קלינטון במטרה להוציא אותה משיווי משקלה ולערער את שלוות רוחה, אחד מסימני ההיכר שלה במצבים כאלה. מיזם דומה לא צלח בעימות השני, כאשר טראמפ הזמין ארבע נשים שטענו שהיו קרבנות לתוקפנות מינית של ביל קלינטון. אשתו אפילו לא זיכתה אותן במבט. זה לא עבד גם בעימות השלישי.
המועמדת הדמוקרטית, מצידה, הזמינה כאורחים שני מיליארדרים שהיו עשויים לקלקל את מצב הרוח של טראמפ: המשקיע מארק קובן, הבעלים של דאלס מאווריקס, ומג וויטמן, מנכ"ל יוליט פקארד, שלא מסתירים את איבתם לקבלן מניו-יורק. קלינטון תיארה אותם כ"מיליארדרים אמיתיים", עקיצה מרומזת לטראמפ, שאיש אינו יודע בדיוק מה היקף הונו.
הילארי וביל קלינטון (צילום: רויטרס)
הסקרים צופים נצחון דמוקרטי
בסופו של דבר, טראמפ הוסיף להיות האויב הגרוע ביותר של עצמו. בעימות הזה הוא הצליח לנצל את נקודות התרופה האמיתיות של קלינטון, לרבות פרשת השרתים הפרטיים והדוא"לים המחוקים שלה, והמוניטין שלה כאדם שפיו ולבו אינם שווים, אך הוא מצא את עצמו בעמדת מגננה כאשר היא העלתה את התנהלותו כלפי נשים וקלטת הסקס המפורסמת שלו. כפי שנהג בעבר, טראמפ הכחיש הכול והאשים את מטה קלינטון ברקיחת המזימה נגדו. הוא גם יצא נגד הנשים שטענו כי הוא התנכל להן מינית וטען שהן רק חיפשו תהילה לעשר דקות. צעד לא נבון בכל מקרה, ובוודאי לא במירוץ לנשיאות.
למעשה, השיח הפוליטי בארה"ב, עוד לפני העימות, התמקד לא בשאלה מי ינצח בדו-קרב בלאס-וגאס אלא מה יעלה בגורל הסנאט ובית-הנבחרים: האם הדמוקרטים יצליחו ליטול את השליטה על שני בתי המחוקקים או רק על הסנאט. אין כמעט ספק, שתוצאות העימות לא ישנו את המציאות הפוליטית: טראמפ לא יהיה נשיא. מבחינה מתמטית, אפסו סיכוייו. אם הדמוקרטים יצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בסנט, דרכה של קלינטון כנשיאה תהיה קלה יותר.
סקר חדש של "וול סטריט ג'רנל" ו-NBC מראה, שמצבו של טראמפ בהתגוששות עם קלינטון גרוע ממצבו של מיט רומני בהתמודדות עם ברק אובמה לפני ארבע שנים מול רוב הקבוצות הדמוגרפיות: גברים, נשים, לבנים, היספנים, משקי-בית עם הכנסה מעל 100 אלף דולר בשנה, בעלי תואר ראשון, בעלי תואר שני ומעלה וגימלאים. שחורים, גברים לבנים ללא השכלה אקדמאית וצעירים אמנם לא מעניקים לקלינטון את רמת התמיכה שהם נתנו בזמנם לאובמה, אך טראמפ אינו יכול לשאוב מכך עידוד: רק 9% מהשחורים תומכים בו, בהשוואה ל-6% שתמכו ברומני ב-2012.
"תהיה זו שגיאה לומר, שרק מסלול צר יוביל את טראמפ לצבירת המספר המינימלי של אלקטורים - 270 - שנדרש כדי לזכות בנשיאות", כתב השבוע האנליסט הפוליטי בר-הסמכא סטוארט רותנברג. "המסלול הזה אינו קיים". ואכן, ניתוח סקרים שערך "וושינגטון פוסט" ב-15 המדינות שיכריעו את גורל המערכה מראה שהמועמדת הדמוקרטית תצבור 304 אלקטורים (34 יותר מהמספר המינימלי). טראמפ יאלץ להסתפק ב-138. מדד שקלול סקרים ארציים של אתר הבחירות והפוליטיקה Real Clear Politics (RCP) מראה שלקלינטון יש עתה יתרון של 7% על טראמפ. על תוצאה זהה מצביע מדד שקלול הסקרים של "האפינגטון פוסט". מדור Upshot ("השורה התחתונה") של "ניו-יורק טיימס" העלה אתמול את תחזיתו לניצחון של קלינטון מ-89% ל-92%.