"אי-אפשר לאשר עלייה לאוויר על סמך המסמך שהציג תאגיד השידור"

על רקע המאבק של תאגיד השידור הציבורי החדש ("כאן") על עתידו, מועצת התאגיד הודיעה אמש (ג') לשר התקשורת, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, משה כחלון, כי התאגיד מוכן לעלות לשידור כבר ב-1 בינואר 2017.

בתאגיד הצהירו כבר מאז תיקון החוק בכנסת בקיץ כי הם מכוונים למועד זה, ומבחינה זאת אין הפתעה במהלך, אותו היו אמורים לבצע בתאגיד עד 15 בנובמבר.

בנוסף, קשה לומר כי במסמך - עליו למדו במשרד התקשורת מהפרסומים אמש בתקשורת - יש בשורות גדולות או "הוכחות" כבדות-משקל לכך שהתאגיד אכן מוכן לעלות לשידור כבר בעוד כחודשיים. לא רק שהוא לא כולל את לוח השידורים המתוכנן עם העלייה לאוויר, לא מוזכרת בו אפילו תוכנית אחת שצפויה להיות משודרת ביום העלייה. לכך מצטרפת גם החולשה המוכרת בגזרת החדשות - שכפי שנחשף ב"גלובס" תפקידים בכירים רבים בה כלל לא אוישו עד כה - שגם היא לא מקבלת התייחסות משמעותית במסמך.

"זה נראה יותר כהודעה לתקשורת מאשר תוכנית עבודה", אמרו היום (ד') ל"גלובס" גורמים בכירים המעורים בנושא, שבחנו את המסמך. ואכן, נראה כי הדבר העיקרי שניתן ללמוד מהמסמך שהוגש אמש הוא הלחץ שבו נמצאים כיום ראשי התאגיד, הנאבק על עתידו בעיקר בזירה הפוליטית.

"על בסיס נייר כזה אף אחד לא היה משקיע בגוף שידור, ובאותה מידה אין גם שום גורם ממשלתי שיכול לאשר שגוף שידור יכול לקום על סמך נייר כזה", הוסיפו הגורמים. לדבריהם, "אין במסמך את המינימום הנדרש כדי להוכיח את המוכנות. הרי התאגיד מצהיר כל הזמן שהוא מוכן, זה לא חדש, החוק אומר להם 'זה לא מספיק שתגידו', אתם צריכים גם להראות".

התיקון בחוק התאגיד הציבורי, שאושר בכנסת באוגוסט השנה, העביר בעצם את שיקול-הדעת לגבי אפשרות עלייתו של התאגיד במועד מוקדם יותר מ-30 באפריל 2017, לנתניהו ולכחלון (מתוקף תפקידם כשרי התקשרות והאוצר). בחוק המתוקן נכתב כי לאחר שמועצת התאגיד תשתכנע כי התאגיד ערוך לעלייה לשידור, היא תעביר את מסקנותיה לשני השרים, ואלה "רשאים להקדים, בתוך 14 יום מיום ההודעה, את יום תחילת השידורים".

כלומר, מהחוק לא עולה בהכרח כי השרים מחויבים לספק תשובה כלשהי בעניין תוך פרק הזמן הזה. מעבר לכך, באותו סעיף מתוקן נכתב כי כדי להכריע האם התאגיד מוכן לעלייה לשידור, "המועצה תתייחס ליכולתו להיערך מבחינה טכנית והנדסית לקיים את השידורים ולקיומו של לוח שידורים".

כלומר, לפחות על פניו, נראה כי פרשנות סבירה לסעיף זה עולה בקנה אחד עם הביקורת שהשמיעו הגורמים על המסמך, שלא מספק התייחסות לנושא לוח השידורים מעבר להצהרות כלליות (אם כי ייתכן שלוח השידורים כן הוצג בפני המועצה עצמה).

יחד עם זאת, ד"ר תהילה אלטשולר, משפטנית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה היום ל"גלובס" בהקשר זה כי "מי שמפרש את החוק כאילו נתניהו צריך עכשיו לראות לוחות שידורים כתנאי להחלטה האם התאגיד יעלה לאוויר, בעצם שומט את כל היכולת לקיים שידור ציבורי עצמאי".

היא הוסיפה כי "זאת לא הייתה כוונת החוק המקורי, ואני חושבת שזאת גם לא הייתה כוונת התיקון שנעשה בקיץ".

מה כולל המסמך? 

מה כן מופיע במסמך שפירסם אמש התאגיד? בנושא כוח-האדם מצוין כי עד כה גויסו 535 עובדים, כש-56% מתוכם הם עובדי רשות השידור שבפירוק. 80 עובדים נוספים, נכתב, "נמצאים בהליך גיוס מתקדם". ביום התחילה תעמוד מצבת כוח-האדם על 700 עובדים שיועסקו ישירות, כשהתאגיד "יספק מקור פרנסה ישיר ועקיף ל-2,300 משפחות" (כלומר, כולל חברות ההפקה החיצוניות וספקים חיצוניים אחרים שאליהם יופנו תקציבים).

בתחום ההפקות מציינים בתאגיד כי עד כה אושרו 82 פרקים של סדרות דרמה בעלות של 54 מיליון שקל; 53 פרקים בז'אנר של סרטי וסדרות תעודה ותחקיר בעלות של 23 מיליון שקל; 35 מיליון שקל הושקעו בתוכנית "אקטואליה וענייני היום"; ובסך-הכל עומדת ההשקעה עד ב"תעשיית התוכן" בכ-140 מיליון שקל.

המסמך כולל נתונים גם לגבי שידורי הרדיו, שממילא פשוטים יותר להקמה, ואין ספקות רבים לגבי יכולתם לצאת לדרך בזמן, ולגבי פעילות הדיגיטל שהתאגיד כבר מקיים בעמוד הפייסבוק שלו ובאמצעים נוספים. 

"מוכנות טכנית והנדסית" 

מתאגיד השידור נמסר בתגובה לדברים כי "אין הרבה 'הודעות לתקשורת' שכוללת כ-40 עמודי נתונים, שרטוטים, צילומים, טבלאות עובדתיות ותוכניות אדריכליות. החוק לא אומר לתאגיד 'תראו', אלא אומר 'תודיעו' על מוכנות טכנית והנדסית ועל קיום לוח שידורים. התאגיד החליט לעשות הרבה יותר מכך ולחשוף באופן שקוף את מידת המוכנות, לרבות פרסום הסכמים וסכומים שארגונים ציבוריים אינם ממהרים לחשוף.

"אכן ראשי התאגיד נמצאים בלחץ, ודי ברור מדוע: עלייה לשידור בעוד 9 שבועות היא עניין מלחיץ לכל גוף תקשורת. מוזר שנמצא מי שחושב כי 'גורם ממשלתי' אמור לקבוע את מידת המוכנות, ולא מועצה ציבורית ומאות אנשי המקצוע המנוסים והאחראיים המועסקים כאן".