היועמ"ש: אין מניעה לקדם את חוק מיסוי הדירה השלישית

מכה למתנגדי הצעת חוק מיסוי דירה שלישית: היועץ המשפטי לממשלה אינו רואה מניעה משפטית לקדם את החוק.

עמדת היועמ"ש נחשפת במכתב לעורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, שדרשו מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ומשר האוצר, משה כחלון, לשנות את ההסדרים הקשורים למס ריבוי דירות (מס הדירה השלישית ומעלה).

היום (ד') השיב היועמ"ש ליועז וברקת וכתב: "לאחר שבחן את עקרונות ההצעה, את התכליות שהיא נועדה לקדם וכן את המנגנון שנבחר כדי להגשים תכליות אלה - עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שאין מניעה משפטית לקדם חקיקה לפי העקרונות המפורטים בהצעה".

פנייתם של עורכי הדין יועז וברקת, בשם קבוצת אזרחים בעלי יותר משתי דירות, היא למעשה טיוטה של עתירה לבג"ץ אותה מתעתדת הקבוצה להגיש. במסגרת הפנייה מפורטים הנימוקים העיקריים לדרישה שהממשלה תחזור בה מהצעת החוק, ולחילופין תחוקק אותו בהליך חקיקה רגיל ולא במסגרת חוק ההסדרים.

בין הנימוקים ניתן למצוא טענה כי הצעת החוק איננה חוקתית, "בהיותה פוגעת שלא כדין הן בזכות לקניין והן בזכות לשוויון, המעוגנות שתיהן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת, מלבד היותו של חוק כזה בלתי יעיל, שרירותי ונוגד עקרונות יסוד כלכליים", כך במכתב של עורכי הדין יועז וברקת ליועמ"ש.

"העובדה שהמס המיועד אמור לחול גם על בעלי דירות מרובות בהווה, להבדיל מתחולה על דירות שיירכשו בעתיד, לאחר שהחוק ייכנס לתוקפו משמעותה היא הפקעה מיידית של קניין קיים, בלי שלנישומים ניתנת אפשרות לשקול את צעדיהם ולבחור חלופות. המס המוצע דומה, בהיבט זה, לחקיקה שתקבע כי היא מפקיעה אחוז כל שהוא מחסכונות קיימים של נישומים".

עורכי הדין יועז וברקת ממשיכים ותוקפים את המס המוצע גם בכך שהוא חורג מהנורמות הקבועות בכל הקשור לדיני המס הקיימים היום, בכך שהוא מס המוטל על "קרן" (הנכס עצמו) שכל המסים כבר שולמו בגינה כנדרש - ולא על "הפירות", כלומר ההכנסות; ובכך שהוא מכוון רק כלפי קבוצה מוגדרת ומסוימת, שלשיטת המדינה כוללת רק כ-50 אלף איש. 

עוד על-פי המכתב ליועמ"ש, בעוד המטרה המוצהרת של הצעת החוק היא שחרור של דירות לשוק החופשי בעקבות מכירת הדירות הנוספות על-ידי המשקיעים, כותבים יועז וברקת כי "אין בנמצא תשתית עובדתית, מחקרית או מדעית, שתוליך למסקנה כי הטלת המס המוצע אכן תביא את בעלי הדירות למכירתן של דירות אלה... קיימת גם אפשרות כי אף בהינתן שבעלי דירה שלישית ייאלצו לשלם את המס האמור, יובילו אותם תחשיביהם הכלכליים להמשיך ולהותיר בידיהם את נכסי הנדל"ן האמורים... ומס זה יגולגל על כתפיהם של שוכרי הדירות". 

הכותבים גם טוענים כי באם הייתה מתקבלת החלטה כי המס יחול רק על מי שירכוש דירה שלישית ויותר מיום תחולת החוק, אז ניתן היה להשיג את המטרה המבוקשת בצורה טובה יותר ומבלי לפגוע רטרואקטיבית במי שכבר מחזיק בדירה שלישית ויותר.

הצעה נוספת שמעלים יועז וברקת, עליה נכתב כבר מספר פעמים כאן ב"גלובס", היא שהיה ניתן להגדיל את שיעור המס על ההכנסה משכר הדירה במקום על שווי הנכס. "אמצעי כזה היה גורם הן לפגיעה פחותה בזכות החוקתית והן לגבייה צודקת יותר". 

כאמור, היועמ"ש השיב לטענות עורכי הדין ברקת ויועז כי אין מניעה משפטית לקידום החוק. עם זאת, בסיום המכתב מטעם היועמ"ש נכתב כי "יצוין כי הליכי החקיקה טרם הסתיימו - הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת במושב הקרוב ותדון בוועדות הכנסת. הציבור יוכל לשוב ולהביע את עמדתו ביחס להצעת החוק גם במסגרת הליכי החקיקה בכנסת".

כך, שר האוצר התגבר אמנם על משוכת היועמ"ש, משוכה לא קטנה, אך יצטרך לעמוד מול שטף המתנגדים ומול חברי הכנסת בוועדת הכספים, זירה שבה צפוי מאבק לא פשוט.