חובבנים ללא עונש

כל מי שקנה דירה בחייו יודע שלא חותמים על הסכם הרכישה ללא ליווי משפטי. באגף התקציבים חשבו שליווי משפטי מיותר כשמדובר בהסכם חמש-שנתי על תקציב ביטחון בהיקף של 300 מיליארד שקל, הכולל בתוכו הסדרים לשנים רבות בתחומי השכר, הפנסיה, השיקום, ומגה-פרויקטים. למה? כי באגף התקציבים משוכנעים שהם יודעים יותר טוב מכולם איך לעשות הסכמים ושצריך למדר את האגפים האחרים במשרד כי הם רק יפריעו. ואם חלילה יהיו בהסכם טעויות - לא נורא. על חובבנות לא מענישים במדינת ישראל, גם כשהיא עולה למשלם המסים מיליארדים.

קחו לדוגמה את ההסכם שנחתם בין האוצר למשרד הביטחון ב-2008. האוצר הסכים שם בטעות לתת 200 אלף שקל לכל איש קבע בעת הפרישה לגמלאות. למה בטעות? כי באוצר האמינו למשרד הביטחון שדרש את המענק הזה כפיצוי על המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. אם היו טורחים לבדוק לעומק את טענת משרד הביטחון, היו מגלים באוצר שמשרד הביטחון עבד עליהם: המעבר לפנסיה צוברת דווקא יגדיל - ולא יקטין - את הפנסיה שיקבלו גמלאי מערכת הביטחון. אבל באגף תקציבים לא חשבו שיש צורך בבדיקות כאלה ומיהרו לחתום. ככה בהינף עט העניקו ראש אגף התקציבים דאז, רם בלינקוב וסגנו לאנשי הקבע הטבה ששווה רבע מיליארד שקל בשנה על חשבון משלם המסים. מישהו התלונן? מישהו דרש דין וחשבון?

שבע שנים אחרי אותו הסכם-נפל שולח הממונה הנוכחי על התקציבים, אמיר לוי, את סגנו נח הקר לסגור הסכם עם דן הראל והרמטכ"ל. לוי, כמו קודמיו, מאמין שאגף תקציבים הוא יחידה מובחרת שלוקחת מנהיגות ופועלת בלי לבקש רשות מאף אחד. סגנו הקר, בחור מוכשר בן 33 שמאחוריו תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן ושנת לימודים במכללה לביטחון לאומי, נשלח להתמודד עם 60 כלכלנים שעובדים באגף התקציבים של משרד הביטחון, עם היועץ הכספי לרמטכ"ל ששון חדד, בעצמו בעל תואר שלישי במימון, ועם מיטב המומחים בארץ שמשרד הביטחון שכר, על חשבוננו. מהלך איוולת כזה אפשר להשוות לשליחת סיירת מטכ"ל לעצור את הצבא המצרי בסיני ב-73', רק שלתבוסות האוצר בשדה הקרב התקציבי אין אף פעם אחראים.

amiram-b@globes.co.il