פעם רב - תמיד רב? תלוי

"מה קורה עם תואר הרבנות של אדם שהורשע בפלילים? הוא ממשיך לשאת בתואר 'רב'? אין גורם כלשהו, אולי ועדה ציבורית, שיכול לשלול מאדם כזה את תוארו הרבני, כפי, למשל, ששוללים מרופאים ועורכי דין שסרחו את רשיונם לעסוק במקצוע?" - את הקטע הזה כתבתי כאן לפני כ-6 חודשים (25 באפריל השנה).

והנה זה קרה: אתמול (ג') פורסם כי "הרבנות הראשית הודיעה בשבוע שעבר לרב אל"מ אורי הורוביץ כי תואר רב עיר שקיבל יישלל... לאחר שהתברר כי הועברו להורוביץ ולקצין נוסף כספים רבים שלא כדין, בשל הגדרתם כרבני ערים שלא על פי הנהלים".

כלומר, יש מי שמוסמך לבטל את הסמכת הרבנות למי שסרח. אז למה לא היינו ערים לכך? - מכיוון שמועצת הרבנות לא הרבתה לעשות זאת, כמעט בכלל.

למעשה, רק פעמיים. במקרה קודם קבעה מועצת הרבנות כי "יהודה רוזיליו, רב המושב ברוש שהודה בגניבת ספרי תורה, לא יוכל יותר להשתמש בתואר 'רב'". זה היה במארס 2013, כלומר לפני יותר מ-3 שנים.

סלקציה של שלילה

שלילת רבנות פעמיים ב-3 שנים? מה זה אומר, שבמהלך כל השנים לא היו מקרים נוספים של רבנים שסרחו? כאן המקום לשים לב לכך שבשני המקרים הבודדים הללו, מדובר במעשים הקשורים לדת. אצל הורוביץ זה גניבה של ספרי תורה, אצל רוזיליו ענייני כספים הקשורים לרבנות. ל

מרות זאת, העובדה שנשללה הסמכה היא חדשות טובות, לדעתי בעיקר לאנשים מאמינים שרבנים הסוטים מדרך הישר מכתימים קודם כל אותם, את הרבים שאינם כאלה.

לפעמים לא שר, תמיד רב

אבל אי-אפשר שלא לתמוה: מה עם מוטי אלון שהורשע "בשני מקרים של ביצוע מעשה מגונה בכוח". בכוח!!! הוא עדיין מחזיק בתוארו הרבני, וגם ממשיך להרביץ תורה; ואריה דרעי, שגם כאשר לזמן מה איבד את התואר "שר", אף פעם לא שמט את התואר "רב".

ולא נשכח כמובן את יאשיהו פינטו, שהורשע במתן שוחד ובשיבוש הליכי משפט, ועדיין הוא אפוף בקהל חסידים וצדיקים, הרואים בו את רבם ומורם. ויש עוד לא מעטים, כאלה שהורשעו וכאלה שעדיין לא.

הדחה ללא הרשעה

בהקשר זה חשוב לציין כי הרבנים שהודחו על-ידי הרבנות הראשית מעולם לא הורשעו. האם אין בכך טעם לפגם? במיוחד שמועצת הרבנות לא נוגעת ברבנים שכן הורשעו? מה זה אומר? לפחות את זה: שעכשיו חייבת מועצת הרבנות להסביר מדוע אינה שוללת את תואר הרבנות מכאלה שהורשעו, ולפעמים בעבירות חמורות מאלה שתוארם נשלל ללא הרשעה. יש סיכוי שנקבל הסבר על כך?