הבנק הרוסי, מעילת הענק והזוג הישראלי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב התיר בימים האחרונים לבנק הרוסי "אוטקריטי" (Otkritie) לנקוט בארץ הליכים למימוש פסק דין בסכום-עתק של 160 מיליון דולר שניתן בלונדון, נגד הזוג רוסלאן ומרים אברבוך/פינאייב (או בשמותיהם הרוסיים - רוסלאן פינאייב ומרים קוברסקה) החשודים במעורבות בהונאת ענק שביצעו בכספי הבנק.

השופטת תמר אברהמי קיבלה את בקשת הבנק, שלו שלוחות באנגליה, לאכיפת פסק חוץ שניתן בבית המשפט בלונדון בפברואר 2014, שבמסגרתו חויב פינאייב בסכום שהיקפו מגיע לכ-160 מיליון דולר, ואילו רעייתו חויבה בסכומים פחותים, הנאמדים במיליוני דולרים.

משמעות ההחלטה היא שהבנק הזר יוכל לנקוט הליכי פשיטת-רגל נגד הזוג אברבוך/פינאייב המתגורר בארץ, לדרוש מהם להצהיר על נכסיהם ברחבי העולם כדי להשתלט עליהם, למכור אותם ולפרוע באופן זה את חובם. הזוג פינאייב מתגורר כיום ברחוב שערי ניקנור היוקרתי ביפו.

בשיחה עם "גלובס" אתמול (ד') אמרו באי-כוחם של הבנק כי אם הזוג פינאייב לא ישתף עמם פעולה, הם יבקשו לנקוט נגדם סנקציות. זאת, בדומה לאופן שבו נהגו הרשויות באלי רייפמן, מייסד חברת אמבלייז, שישב במאסר כמה חודשים לאחר שהסתבך בחובות כבדים ועקב העובדה שסירב להעביר את מניותיו לנושים.

מניפולציות בשער החליפין

שמם של רוסלאן ומרים פינאייב נקשר בפרשת הונאה והברחת נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. רוסלאן הוא אזרח רוסי וישראלי, בנקאי השקעות שבית משפט בלונדון קבע כי היה מעורב בהונאה שהניבה לו ולשותפיו כ-183 מיליון דולר על-חשבון מקום עבודתו. מרים היא אזרחית ישראלית ולטבית, שלפי פסק הדין האנגלי סייעה לבעלה בניסיון להבריח חלק מעשרות מיליוני הדולרים שגרף לכיסו במסגרת חלקו במעשי ההונאה.

כפי שנחשף ב"גלובס", מעסיקו של רוסלאן פינאייב עד לשנת 2011, בנק ההשקעות הרוסי "אוטקריטי", הגיש במאי השנה בקשה לאכיפת פסק הדין שניתן בלונדון אשתקד. השופטת עפרה צ'רניאק נתנה, לבקשת הבנק הרוסי, צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד פינייאב, ובהמשך, כאמור, התקבלה בקשת הבנק לאכיפת פסד הדין מלונדון.

מכתבי הטענות עולה כי פינייאב מבוקש למעצר בלונדון, וכי החשדות נגדו נחקרים בעוד כמה וכמה מדינות. הפרשה נוגעת ברובה להונאת אג"ח מפורסמת שהתרחשה בלונדון, ושבמסגרתה רכש הבנק אג"ח ארגנטינאיות בהיקף של כ-215 מיליון דולר - בעוד שהשווי האמיתי של ניירות הערך היה כ-55 מיליון דולר בלבד. בית המשפט בלונדון קבע כי ביצוע העסקה התאפשר, בשל פירצה במערכת המסחר של הבנק - שאפשרה להזין שער חליפין שגוי להמרת מטבע ארגנטינאי למטבע אמריקאי.

בבקשת הבנק לבית המשפט בישראל נכתב כי "עיקרה של פרשה זו הוא רכישת אג"ח ארגנטינאיות בסכומים עצומים, שעה שפינייאב ואחרים פעלו במירמה לשנות את מצב המטבע שבו הוצגה העסקה ואת שער החליפין שהוצג בה. זאת, כדי להונות חברות באשכול החברות של הבנק ולגרום להן לשלם סכום הגבוה פי 4 מהסכום האמיתי שנדרש בפועל לתשלום תמורת רכישת איגרות החוב".

לדברי הבנק, "בכך, פינייאב ואחרים נטלו לעצמם סך של כ-160 מיליון דולר. פינייאב הציג עסקה בסכום מסוים והראה שער מטבע כוזב, על-פיו שער החליפין בין המטבע הארגנטינאי לדולר האמריקאי הוא זהה, קרי 1:1, וכל זאת באמצעות מניפולציית מערכת שער החליפין, כאשר באותה העת שער החליפין האמיתי היה 1:4 לטובת הדולר האמריקאי".

מצגים כוזבים

חלק אחר מהפרשה נוגע למהלך שקידם פינייאב, למעבר של 5 עובדים מחברה מתחרה - Knight Capital - לבנק הרוסי. בית המשפט בלונדון קבע כי פינייאב הונה את הבנק כשהציג דרישה לתשלום של עד 5 מיליון דולר "דמי חתימה" לכל עובד. בפועל - נפסק בלונדון - שולמו כ-23 מיליון דולר עבור דמי החתימה, כאשר הכספים שולמו במירמה לאדם שלישי, שהציג את עצמו כמייצגם של העובדים. האיש נטל לכיסו כ-19 מיליון דולר מתוך הסכום והעביר לפינייאב כ-5.7 מיליון דולר מהסכום שנטל.

וכך תיאר הבנק בבקשתו את תרמית העובדים שביצע פינייאב. "כעובד אצל חברות באשכול החברות של הבנק, נקט פינייאב מצגים כוזבים כדי לשכנע אותן להתקשר בהסכם לגיוס 5 עובדים חדשים שעבדו עד לאותה עת בקבוצה מתחרה", טען הבנק בבקשה שהגיש לבית המשפט בארץ. "על-פי המצגים הכוזבים, גיוס העובדים הותנה בתשלומים מיוחדים בסך של כ-25 מיליון דולר. על בסיס מצגים אלה שילמו החברות של הבנק למי שנחזה כנציג העובדים החדשים סך של 23 מיליון דולר, כאשר בפועל אותו נציג נטל לעצמו 19 מיליון דולר מהסכום, והעביר סכום משמעותי של כ-5.7 מיליון דולר לפינייאב בחשאי".

פינייאב: "מדובר בהפללה"

פינייאב, מצדו, טוען כי כל הפרשה היא קנונייה חוצת מדינות ויבשות - תוצאה של ניסיון לטייח פרשת שחיתות גדולה אחרת, שבה מעורבת דמות בכירה "המוכרת לציבור בישראל", שבמסגרתה נקשר קשר לביצוע העסקה ההפסדית, תוך הפללתו במעשים.

פינייאב טען בתגובה לבקשת הבנק הרוסי כי כל המשפט באנגליה "בוים" ו"בושל" על-ידי הבנק, תוך פברוק ראיות ותשלום להדחת העדים, ותוך שהשופט עצמו נסחט על-ידי הבנק והיה מצוי בניגוד עניינים.

מטענותיו של פינייאב עולה כי רשויות החקירה ב-6 מדינות לפחות חוקרות את הפרשה - רוסיה, אנגליה, צרפת, שווייץ, לוקסמבורג וארה"ב. באנגליה מבוקש פינייאב למעצר; בשווייץ נחקר פינייאב פעמיים, לאחר שבית המשפט בישראל התיר לו לטוס בתנאים מגבילים לצורך חקירתו; בארה"ב נדרש פינייאב, לטענתו, להצהיר על הקנונייה נגדו במסגרת חקירה שמנהל ה-FBI כביכול.

פינייאב העלה טענות רבות בתשובה לבקשת האכיפה של פסק הדין שניתן נגדו בלונדון, אותה הגיש הבנק הרוסי לבית המשפט בארץ. בין היתר הוא טען לחוסר סמכות של בית המשפט האנגלי לדון בתיק מלכתחילה, ולחוסר היכולת לאכוף את פסק הדין האנגלי בישראל, בהיותו מנוגד לתקנת הציבור. לטענתו, התיק הוגש באנגליה בהיעדר סמכות מקומית, שעה שהוא היה אזרח ותושב רוסיה.

עוד טען הזוג פינייאב כי פסק הדין האנגלי הושג "במירמה", במטרה להסתיר גניבה אמיתית שביצעו האנשים שעומדים מאחורי הגשת אותם הליכים. לטענת בני הזוג, לא הם שביצעו את הונאת האג"ח הארגנטינאיות, והטענות נגדם מבוססות על "הצגה" שאורגנה כדי לטשטש את הגניבה ולהביא לשקט תעשייתי למול הבעלים של הבנק, ממנו נעלמו הכספים.

ניסיון למקצה שיפורים

השופטת אברהמי דחתה את הטענות של הזוג פינייאב וקבעה כי פינייאב ורעייתו לא הצליחו לכפור בסמכות השיפוט של בית המשפט באנגליה. השופטת ציינה כי ספק אם השניים רשאים בכלל להעלות טענה של היעדר סמכות של בית המשפט האנגלי, כאשר ב-2012 הם העלו טענה הפוכה, ולפיה בית המשפט האנגלי הוא "בעליל" הפורום הטבעי לדון בסכסוך.

בית המשפט בישראל גם דחה גם את טענות הזוג לקנונייה ולעלילה שנרקמו נגדם, ושצריכות להביא לדחיית הבקשה לאכיפת פסק הדין האנגלי בארץ. "לא מצאתי כי הורם הנטל להוכיח את קיומה של הגנת המירמה", נפסק.

לדברי השופטת, הלכה למעשה, בני הזוג פינייאב ביקשו לשכנע את בית המשפט בארץ לקבל עמדות שדחה בית המשפט באנגליה. "טיעונם של הנתבעים מהווה, אחרי הכול ולמרות הכול, ניסיון להפוך את בית המשפט כאן לכל הפחות לערכאת ערעור של בית המשפט הזר (שלא לומר 'מקצה שיפורים') של ההליך האנגלי - עניין שכל הצדדים ציינו שאין לעשות, ועת הובהר כי בית המשפט בארץ אשר דן בבקשת האכיפה, אינו יושב כערכאת ערעור על פסק החוץ שאכיפתו מתבקשת בישראל".

התובעים מיוצגים בידי עו"ד פרופ' קנת מן ממשרד ליבאי, מן ושות' ובידי עורכי הדין גד טיכו ואלון קנטי ממשרד כספי ושות'; בני הזוג פינייאב מיוצגים בידי עו"ד אשר נוטוביץ.