התוואי הדמוקרטי: הבית הלבן בידינו; כעת נכבוש את הסנאט

מבחינת מעצבי האסטרטגיה של המפלגה הדמוקרטית, הקרב על הבית הלבן כבר הוכרע. הילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה, גם אם קברניטי הקמפיין שלה לא יצאו בריקודי ניצחון בשלב זה. שאננות היא האויב הגדול ביותר של כל קמפיין. לא לחינם מסיימת המועמדת הדמוקרטית כמעט כל נאום בעצרות הבחירות בימים אלה בקריאה לבוחרים ללכת להצביע. ניצחוני אינו מובטח ולעולם אי אפשר לדעת, היא אומרת. דונלד טראמפ כבר הפתיע פעם אחת. ואם קלינטון מופיעה באחת מ-30 המדינות בארה"ב שמתירות לבוחרים להצביע לפני יום הבחירות הרשמי, 8 בנובמבר, היא קוראת למאזיניה: לכו להצביע עכשיו. כרגע. הקלפי נמצאת ממש מעבר לפינה.

אבל הפוליטיקאים המקצועיים בשתי המפלגות, מומחי בחירות ובעצם כל מי שקורא דיווחי בחירות וסקרי בחירות יודע שהמירוץ נגמר, גם אם סקר מסוים מראה שטראמפ מוביל בפלורידה ב-2% או שהוא מצמצם את הפער בינו לבין קלינטון במדינה אחרת. טראמפ יכול להכריז, "CNN אמנם לא אומרת זאת, אבל אני חושב שאנו עומדים לנצח" (בראיון ל-CNN, אתמול), אך המציאות הסטטיסטית בשטח אומרת אחרת.

על פי ממוצע הסקרים הארציים של Real Clear Politics, אתר פוליטי בעל מוניטין, 48.4% יצביעו בעד קלינטון, 43% - בעד טראמפ; אתר החיזוי של הסטטיסטיקאי נייט סילוור נותן לניצחון של קלינטון סיכוי של 85.4%, ולניצחון של טראמפ - 14.6%; אתר התחזיות של "ניו יורק טיימס" קובע שלקלינטון סיכוי של 92% להיבחר, בעוד שהסיכוי של טראמפ 8%; דף התחזיות של "האפינגטון פוסט" מעריך שלקלינטון סיכוי של 97.5% לזכות, ולטראמפ - 2.4%.

שלושת הסקרים העדכניים ביותר: הסקר של "יו.אס.איי טודיי", מראה ש-47% מהנשאלים יצביעו בעד המועמדת הדמוקרטית, ו-38% בעד יריבה הרפובליקאי; על פי סקר של GFK-AP, תזכה קלינטון ב51% מהקולות, טראמפ יקבל 37%; סקר של פוקס ניוז מצביע על פער קטן יותר בין קלינטון לטראמפ: 43% לעומת 41% (כל הנתונים נכונים לאתמול, ד').

וכך, כשציפור אחת כבר למעשה ביד, החליטה צמרת המפלגה הדמוקרטית להסיט משאבים - כסף, כוח אדם, זמן - לתפיסת ציפור נוספת על העץ: השליטה בסנאט. זו אינה סתם תאווה לשררה. בשיטה הפוליטית האמריקאית, הנשיא אמנם אינו תלוי בקואליציה שבירה, אך הוא רחוק מלהיות כל יכול. האבות המייסדים של האומה דאגו לבזר את מוקדי הכוח הפדרלי. בשנתיים האחרונות לכהונתו, נאלץ הנשיא המכהן, ברק אובמה, לעבוד מול שני בתי-מחוקקים עוינים - הרפובליקאים נהנו מרוב בסנאט ובית-הנבחרים, ועשו כל מה שביכולתם כדי להכחיד כל מיזם נשיאותי. עד עתה, הסנאט אפילו מוסיף לסרב להעניק שימוע (וממילא הצבעה) למועמדו של אובמה לבית-המשפט העליון, התנהלות חסרת תקדים.

סנאט במרחק נגיעה

הדמוקרטים, בעידודה של קלינטון, נחושי החלטה לחסוך מהמועמדת שלהם את התסכול שיהיה מנת חלקה כאשר היא תיכנס ללשכה הסגלגלה. בית-הנבחרים כנראה מחוץ להישג ידם. לרפובליקאים 247 צירים בבית; לדמוקרטים 188. למרות שהדמוקרטים צפויים לצמצם את הפער - יש הערכות שהם יגדילו את הסיעה שלהם בבית-הנבחרים ב-20 צירים - קרוב לוודאי שהם לא ישיגו רוב. הסנאט, לעומת זאת, הוא במרחק נגיעה.

בסנאט 100 מושבים. בסנאט הנוכחי, לדמוקרטים 46 סנטורים (לרבות שני סנאטורים "עצמאיים", ובכללם ברני סנדרס, שבוחרים להצביע עם הדמוקרטים ובפועל הם חלק מהסיעה הדמוקרטית). הדמוקרטים זקוקים איפוא לארבעה סנאטורים נוספים כדי להגיע ל-50 (בהנחה שקלינטון תיבחר וסגן הנשיא, על פי החוק, יהיה גם נשיא הסנאט והקול המכריע, ה-51). יש הערכות שהדמוקרטים יעברו בנקל את רף המינימום של ארבעה סנאטורים. האתר "538" גורס שהסיכוי לרוב דמוקרטי בסנאט הוא 65.5%. להערכת "ניו יורק טיימס" הסיכוי הוא 61%.

האיום של השתלטות הדמוקרטים על הסנאט מעורר פניקה בצמרת המפלגה הרפובליקאית. לאחר הכל, הסנאט הוא שצריך לדון במועמדי הבית הלבן לבית-המשפט העליון ולאשרם (או לדחותם) - וסוגיית העליון היא ליבת העימות המר בין קלינטון לטראמפ. בית-המשפט מתפקד עתה בהרכב חסר (שמונה במקום תשעה שופטים, בעקבות מותו של השופט השמרני אנטונין סקליה). שלושה מהשופטים המכהנים הגיעו לשיבה טובה (83, 80, 78). קרוב לוודאי שלפחות שניים מהם יפרשו מבית-המשפט העליון בשנים הקרובות. המשמעות היא, שהנשיא הבא יקבע את אופיו האידיאולוגי של בית-המשפט - וממילא את אופיה החברתי והכלכלי של ארה"ב - לשני הדורות הבאים. בית-משפט שייטה שמאלה ינציח את זכות הנשים לשלוט על גופן (כלומר הזכות להפלות) ויבטל כנראה את מה שידוע כפסיקת סיטיזן יונייטד, שמאפשרת לבעלי הון להזרים ללא הגבלה כספים לארגונים פוליטיים שתומכים במועמדים לנשיאות (או לתפקידים אחרים), בתנאי שגופים אלה אינם נמצאים תחת פיקוחם של המועמדים (Super PACs).

קו אדום

כמובן, בלי שת"פ של בית-הנבחרים, לא תעבור שום יזמת חקיקה, והבית ישאר כנראה בידי הרפובליקאים. יתר על כן, רוב של שניים, שלושה או ארבעה סנטורים דמוקרטים בסנט אינו ערובה לחופש פעולה של נשיא דמוקרטי, בדיוק כפי שרוב כזה של סנטורים רפובליקאים אינו ערובה לחופש פעולה של נשיא רפובליקאי. על פי תקנון הסנט, יש צורך ברוב של 60 כדי לעקר זכותם של סנטורים להשתמש בפיליבאסטר, נשק פרלמנטרי שמאפשר לסנטור בודד לעצור כל יזמת חקיקה לפרק זמן בלתי מוגבל.

בלעדי רוב כזה קשה - ולעיתים בלתי אפשרי - לקדם יזמת חקיקה בסנט. לדמוקרטים (או לרפובליקאים) אין סיכוי להגיע לרוב כזה בעתיד הנראה לעין. ובכל זאת, מפלגת הרוב בסנט קובעת את סדר היום, מחליטה אילו הצעות חוק, או אילו מועמדים למשרות בכירות, לרבות לבית-המשפט העליון, יזכו בכלל בשימוע, ומי יהיו ראשי הוועדות. ובסופו של דבר, דעת הקהל לא תתיר לרפובליקאים לחסום לנצח מינויים של מועמדים כשירים לבית-המשפט העליון רק מפני שהם מונו ע"י נשיא דמוקרטי.

זה חלום הביעותים של המנהיגים הרפובליקאיים. הם כבר הפנימו שקלינטון תשב בבית הלבן, אך הם אינם מוכנים להשלים עם השתלטות הליברלים על בית-המשפט העליון, שתנבע מהשתלטות הדמוקרטים על הסנאט. זה קו אדום. וכך, בצעד של הרגע האחרון, שחררה אתמול הנהגת הסיעה הרפובליקאית בסנאט 25 מיליון דולר באמצעות Super PAC שקשור לראש הסיעה, מיץ' מקונל, במטרה לחזק את הקמפיינים של סנאטורים רפובליקאים שהקמפיניים שלהם מקרטעים.

"בשבועיים שחלפו, אנו רואים כיצד כל קבוצה דמוקרטית-ליברלית אפשרית מתנפלת על קמפיינים של סנאטורים רפובליקאים שמנסים לחזור ולהיבחר לסנט", אמר ראש ה-Super PAC, סטיוון לאו בראיון ל"פוליטיקו". "הדמוקרטים חשים שהמירוץ לנשיאות כבר נמצא בכיסם והם מחפשים מטרה חדשה בסנאט".

מבחינה זו, טראמפ הוא ידידם הטוב ביותר של הדמוקרטים. הוא מהווה אבן ריחיים על צווארם של מתמודדים רפובליקאים לשני בתי הקונגרס. כל הצהרה שנויה במחלוקת שלו נדבקת אליהם. בשבילם, חשיפת קלטת הסקס שלו היתה כמו פיגוע דריסה. הפוליטיקאים האלה מוצאים עצמם מול דילמה קיומית: להתנער ממועמד מפלגתם לנשיאות, ולהסתכן באובדן הקולות של אוהדיו, או להוסיף ולתמוך בו ולהסתכן באובדן התמיכה של נשים רפובליקאיות ושל מצביעים עצמאיים רבים. הנהגת המפלגה הרפובליקאית זנחה אותם, למעשה. איש איש לעצמו הוא שם המשחק.

המצב הזה גרר מתמודדים רפובליקאים רבים ללוליינות פוליטיקאית ואינטלקטואלית. הסנאטור הרפובליקאי פט טומי מסרב לומר האם הוא תומך בטראמפ או יצביע בעדו, אך הוא פרסם תשדיר בחירות, שבו הוא מצביע על הסתייגויותיו מטראמפ, ומשמיע שבחים עליו מפי המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא, טיים קיין. היו שהודיעו פומבית על התנערותם מטראמפ בעקבות חשיפת הקלטת, אך עתה הם מכריזים של חידוש תמיכתם בו.

בסופו של דבר, השגת רוב דמוקרטי בסנאט תהיה תלויה בדפוסי ההצבעה בשש מדינות מפתח: אילינוי, וויסקונסין, ניו-המפשיר, אוהיו, פנסילבניה ופלורידה. אם מאוכזבי טראמפ שם יצביעו בעד קלינטון ואגב כך יצביעו גם בעד המועמד/ת הדמוקרטי/ת לסנאט, הסנאט יעבור לידי הדמוקרטים. אם מאוכזבי טראמפ ישברו את הצבעתם - יבחרו בקלינטון אך יצביעו גם בעד המועמד הרפובליקאי - להילארי קלינטון מצפות ארבע שנים קשות בבית הלבן.

במרחק אלפי ק"מ מהזירה, ממעון רה"מ בירושלים, משקיף בנימין נתניהו בדאגה גוברת על המירוצים לסנאט. נתניהו, שיש שמגדירים אותו כסנאטור הרפובליקאי מירושלים, יודע היטב שקלינטון בבית הלבן לא תזה עליו מי ורדים, אך גם סנאט בשליטת הדמוקרטים, שאותם עקף בגסות במהלכים שקדמו להזמנתו לנאום לפני מליאות שני בתי קונגרס במארס השנה, לא יהיה גן שושנים. הזמנה נוספת לנאום לפני מליאת הקונגרס לא תבוא. האינטימיות שלו עם פוליטיקאים רפובליקאים בעמדות כוח בסנאט תתפוגג ללא שוב. אוי, החלחלה.