לפני כחודש הכריזו ישראל וירדן על עסקת גז ענקית בהיקף כספי מוערך של כ-10 מיליארד דולר. בעוד שבישראל קיבלו את העסקה בברכה, בירדן החלה להיווצר מחאה עממית חדשה נגדה.
"גם אם האלטרנטיבות קשות ויקרות יותר, אנחנו לא רוצים לקבל גז מהישות הציונית", מציין אלהה ווישאח (Alaa Wishah), רוקח מעמאן שהוא ומשפחתו הצטרפו למחאה נגד עסקת הגז ובכל יום ראשון מנתקים את החשמל בביתם לשעה אחת. "הגז לא שייך לישות הציונית, הוא שייך לפלסטינים", אמר ווישאח בראיון ל"בלומברג".
אמנם המחאה העממית בירדן נגד עסקת הגז נמצאת "על אש קטנה", ולפי הערכות הסיכוי שהיא תוביל לביטול ההסכם הוא קלוש, אך היא בכל זאת מעידה על כך שחלק מהרחוב הערבי אינו בשל עדיין לנרמל את היחסים עם ישראל ולבסס קשרים כלכליים חדשים.
במשרד האנרגיה הירדני טוענים בתגובה למחאה הצומחת, כי הסכם הגז עם ישראל לא אומר שירדן תומכת בכיבוש של ישראל ולא תהיה שבויה של הגז שלה.
דלק קידוחים , רציו ואבנר , שותפויות הגז המחזיקות במאגר הגז הגדול בישראל הודיעו לפני כחודש על הסכם ליצוא גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן למשך תקופה של 15 שנה ובהיקף כולל של 45 מיליארד מ"ק (BCM) עם אופציה להגדלת הכמות המיועדת לשימוש חברת החשמל הירדנית. לפי ההסכם, משלוח הגז הראשון מ"לוויתן" לירדן יצא עד 2019. במקביל, ישראל מנהלת מגעים עם טורקיה להקמת צינור גז בין שתי המדינות.
"יש הרבה יותר סיבוכים מאשר פתרונות כדי ליצור את העסקאות האופטימליות במזרח הים התיכון", מציינת אמילי היות'ורן, אנליסטית המתמחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, בחברת הייעוץ האמריקאית Stratfor. "ישראל מאוד רוצה לעשות שימוש באסטרטגיה הכלכלית הזו כדי לקרב מדינות כגון מצרים וירדן, עמן יש לה הסכמי שלום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.