משהו רע מאוד קורה בבורסה בתל-אביב. אם לא די שמחזורי המסחר נמצאים בשפל תקדימי, לאחרונה מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט הודיע על פרישה עקב "מחלה", אך מאוחר יותר התוודה כי הודח על-ידי יו"ר הבורסה אמנון נויבך. זאת ועוד: בשבוע שעבר, דירקטוריון הבורסה הביע אי-אמון בנויבך, הפקיע את סמכויותיו והחליט להחזיר לתפקיד המנכ"לית (הזמנית) את גל לנדאו-יערי שמתכוונת להתמודד על תפקיד מנכ"ל הבורסה.
האם ניתן להפקיד את ניהול הבורסה בידי מי שטוענת (באתר מאקו) כי צעדיו של שר האוצר לרפורמה בבנקים הם חסרי משמעות ואומרת כי הוא לא יפריט את הבורסה כי "הוא לא יכול. אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה". שר האוצר, כידוע, הוא השר הממונה על רשות ני"ע המפקחת על הבורסה בתל-אביב. בבריטניה היו מעיפים אותה מיד על דבר כזה, ביפן, לפחות בעבר, הייתה נאלצת לעשות חרקירי.
והיכן נמצא יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, בכל הסיפור הזה? התשובה לכך לא ברורה. לדברי ביינארט: "הוא (האוזר) לא ב'לופ'". האוזר שנמצא בתפקידו יותר מחמש שנים והיה למעשה האחראי הישיר להדחת ההנהלה הקודמת של הבורסה, התייחס בחודש שעבר כסומא באפלה למצבה השברירי: "אני דווקא אופטימי וחושב שהתהליכים שאנחנו מובילים ישנו את המציאות ... זו רק שאלה של זמן עד שהיא (הבורסה) תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק ... אני משוכנע שהצעת החוק לשינוי המבני בבורסה איננה טכנית. היא מהפכה של ממש".
כדוגמה הפוכה להאוזר אפשר לציין לטובה את המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שקיבלה לאחרונה שתי החלטות שסייעו לבורסה, למרות השמרנות הרבה של ותיקי בנק ישראל: היא אישרה למוסדיים, גמל, קרנות נאמנות ותעודות סל להחזיק עד 7.5% ממניות בנק; והיא דחתה הנהגת הוראה לא רלוונטית של באזל על ריתוק הון לבנקים שנותנים אשראי לשחקני האופציות, שהייתה עלולה לפגוע משמעותית בשוק.
אותו האוזר הקים לפני שנים ספורות צוות מפואר בדמות ועדת בן חורין שנשלטה על-ידי רשות ני"ע והגיעה (לא במקרה) לשתי מסקנות מדהימות: האחת היא שאין כל בעיה של עודף רגולציה; השנייה היא שהישועה למשבר בשוק ההון תבוא מהפרטת הבורסה.
באשר למסקנה הראשונה, זכורה לנו היטב אמירתו המתוזמרת של האוזר מסוף 2015: "2016 תהיה שנת מפנה". כי הנה הסתיו עבר, הניצנים נראו בארץ, תם הפסח ואת האפיקומן (הנפקות חדשות בתל-אביב) - לא מצאנו. גם הרישום הכפול הולך ומאכזב שכן החברות שמבצעות רישום כפול הן ממילא בשלבי הידרדרות כשהן מגיעות לתל-אביב.
אשר למסקנה השנייה: לא ניתן לנהל את הבורסה בתל-אביב על בסיס אירועים שטרם התרחשו. רעיון הפרטת החינם של הבורסה גובה בשתי חוות-דעת "מקצועיות": האחת, של ארנסט אנד יאנג, עבור הבורסה, שהעריכה את שוויה, והשנייה של מקינזי, עבור רשות ני"ע, שהצדיקה בדיעבד את ההמלצה של הרשות להפריט את הבורסה. שתי חוות-הדעת לא פורסמו לציבור. למה? הרי לא מדובר בסודות מסחריים של גופים מסחריים. אבירי הגילוי הנאות נאה דורשים אך לא מקיימים.
בקיצור, הקריאה לרשות ני"ע ולחברי מליאת הרשות להקים צוות חיצוני חדש ונטול פניות שינסה לייצר רפורמה כוללת בשוק ההון, נפלה על אוזניים ערלות. הבורסה נמצאת במצב חירום שהתאוששות ממנו נראית מיום ליום יותר ויותר רחוקה. נראה כי תקופת החסד שהעניק שר האוצר להאוזר נחלה כישלון חרוץ. אולי הפתרון יבוא דווקא מהמתת חסד של עידן האוזר.
■ הכותב הוא עורך דין ועמית הוראה לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובעבר הועסק ברשות ני"ע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.