התמודדות עם קולגה עצבני

על הקולגה התוקפני שלא מסוגל לשלוט בכעסיו ולרסן את תגובותיו

עצבים בעבודה /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עצבים בעבודה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הסיטואציה שבה לקוח מתרגז על נותן שירות באופן מוגזם ובלתי נשלט מוכרת לכולנו, אך מה עושים כשעמית לעבודה מגיב כך, לא מצליח לשלוט בכעסו ולרסן את עצמו, ואף מפגין תוקפנות?

 כעס בלתי נשלט - שתי נקודות מבט

"כל סטייה מהמתוכנן מוציאה אותו מאיזון, ואז הוא יכול להיות ממש מפלצת", סיפר לי אדם שעובד עם קולגה כזה. "הוא לא המנהל שלי, אבל הוא בכיר ממני, אז אני לא יכול להשיב לו באותו מטבע. אי-אפשר להימנע מבעיות שגרתיות בעבודה, ולא תמיד אפשר להתרחק. יש ממשקים שמחייבים עבודה משותפת. כך יוצא שבכל פעם מישהו אחר נפגע ממנו".

לעומת זאת, מן הצד השני סיפר לי "רגזן כרוני" כזה, שהיה מודע לעצמו במיוחד: " אני מרגיש שהדופק שלי עולה, חם לי, ויש לי צורך לפרוק את האנרגיה החוצה: לצעוק, להאשים, לקלל. אני שם לב שאני אומר דברים נוראיים, ואני שונא את עצמי על זה - אבל לא מסוגל לעצור. זה כאילו שהמוח, הלב והפה שלי הם שלוש מערכות נפרדות, שלא מתקשרות זו עם זו".

הרגזן הנהנה והרגזן הסובל

יש רגזנים כרוניים שחשים סיפוק מאירועי הכעס על אחרים, ומחפשים הזדמנויות שיאפשרו להם להראות לאחרים שהם חזקים, חכמים או צודקים יותר מהם. זה מעורר אותם, יוצר עניין בחייהם, וגורם להם לתחושת העצמה פנימית, התעלות ושליטה.

אולם רוב הרגזנים הכרוניים, אלה שלא שולטים בכעסיהם, לא נהנים מכך. תחושת חוסר השליטה היא תחושה לא נעימה, במיוחד בעבור אדם בעל מודעות עצמית גבוהה יחסית. אדם כזה יכול להיות מודע לכך שהוא אינו נעים לסביבתו ואף מאמלל אותה, ולהרגיש שאנשים נמנעים מתקשורת עמו בשל כך.

יתרה מזו, כעס תדיר ובלתי מרוסן מזיק הן לבריאות הנפשית הן לבריאות הפיזית. גם יעילותו מוטלת בספק, שכן הוא במבוי סתום: כעסו ממשיך לגבור כל זמן שהבעיה לא נפתרה, אולם פתרון בעיות שקול ומושכל במצב של כעס ותוקפנות בלי נשלטים אינו אפשרי.

איך מתמודדים עם התקפי הזעם של הקולגה?

זה אתם או הוא? בדקו - האם אתם מעוררים בקולגה כעס? האם הוא מגיב כך רק לכם? אולי יש לו סיבות לחוש מאוים לידכם ולקנא בכם (למשל, אם קיבלתם תפקיד שהיה מועמד לו גם כן), או לחשוב שאתם חותרים תחתיו או מנסים לפגוע בו? לחלופין, האם יתכן שאתם נוטים להיות " שק אִגרוף " ולקבל בסלחנות התנהגות לא מקובלת?

זה לא אתם, זה הוא - אם אינכם מאיימים על הקולגה, והוא נוהג כך כלפי אחרים ולא ספציפית כלפיכם, יש להניח שמקור הבעיה חיצוני, ולא קשור בכם. זה לא שאתם קורבנות שמזמינים זעם מאותו אדם. זה הוא שזועם בקלות, ולמרבה הצער, אינכם יכולים "לתקן" או "להציל" אותו. ברוב המקרים אדם כזה זקוק לעזרה מקצועית כדי ללמוד לשלוט בכעסיו, ואם תנסו לסייע לו בכך בלי הכלים הדרושים - רוב הסיכויים שתרגישו מובסים.

תרגלו שליטה עצמית - להימצאות בסביבת אדם שלא שולט בעצמו יש סכנת "הידבקות". תגובות זעם בלתי הולמות ולא מוצדקות גוררות תגובות דומות מהסביבה הנפגעת, וזה מובן. אולם כעס מגביר כעס ומסלים את המצב, ובעודכם נוטלים על עצמכם את תפקיד הפיתיון כשהקולגה מבקש להתעמת עמכם - אתם למעשה מספקים לו את הצורך שלו. התאמנו בניהול תודעתכם כדי שתוכלו לעשות את ההיפך: הישארו רגועים ככל האפשר בעת התקף הזעם. ראו זאת כמצב חירום המחייב את שלוותכם כדי לפעול נכונה.

בחוץ: התייחסו לאופן, לא לתוכן - כשהרגזן הכרוני מנסה לתקשר עמכם על הסוגיה המכעיסה בדרכו התוקפנית, אל תשתפו פעולה. במקום להתייחס לתוכן דבריו, התייחסו לאופן התנהגותו, והיו ברורים בהיעדר כוונתכם לשתף עמו פעולה ולהילחם בו: "אני מעדיף שנדבר על זה כשתהיה יותר רגוע", "זה מצריך מחשבה רצינית ומקצועית, לא בלחץ. בוא ניפגש כשנהיה רגועים ונשב על זה כמו שצריך".

בפנים: חשבו על פתרון - בזמן שאתם מתייחסים רק לאופן התנהגותו של הקולגה, ולא מביעים שום התייחסות לתוכן דבריו, השקיעו בכל זאת בהקשבה לתוכן דבריו (אך בלי להפגין זאת כלפי חוץ). כך תוכלו להבין מה היה הטריגר שגרם לכעסו, ומה אפשר לעשות, פרקטית, כדי למצוא פתרון לבעיה שהוא מציג.

הפעילו "מוד הרגעה" - נסו להיות מקור לרוגע דרך שפת הגוף וטון הדיבור שלכם, בהתאם לאדם שמולכם. נסו להבין אם הוא מעדיף שיעזבו אותו לנפשו בעת כעס, או שהוא נרגע לאחר שמשוחחים אתו בשקט. כך או אחרת, כדאי להציע פסק זמן לפני ניסיון משותף למצוא פתרון.

כרוני ופוגע? דווחו - אם אתם נדרשים לשתף פעולה תדיר עם הרגזן הכרוני, והתנהגותו שיטתית ופוגעת בכם שוב ושוב, יתכן שעליכם לדבר על כך עם הממונים. אינכם צריכים להיות קורבן לבעיותיו האישיותיות והלא-מטופלות של האדם שרצה הגורל שיהיה שותפכם לעבודה. דווחו לממונים, המחישו להם את ההשפעה השלילית שיש לדבר עליכם ועל האחרים, ובקשו את התערבותם.

-------

יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.