"מדי פעם צריך לרתך משהו, אבל בסך-הכול אנחנו מרוצים"

השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית, ומרבית הסטודנטים נאלצים למצוא לעצמם מקום מגורים מחוץ למעונות הספורים. לצד השכרת דירות רגילות (ויקרות), נכנסות לאט לאט יוזמות כאלה ואחרות שתכליתן להוזיל את עלות הדיור לסטודנטים. אחת היוזמות הללו היא של עמותת "איילים", שמפעילה כפרי סטודנטים. כפר הסטודנטים בלוד כולל גם מתחם מגורים במכולות עם שלוש קומות מגורים ו-18 דירות המתאימות לשותפים. אלה מצטרפים לשני מתחמים סמוכים עם של דירות רגילות, האחד עם כ-70 סטודנטים והשני עם כ-50 סטודנטים.

דוד לוי (28), סטודנט להנדסת פלסטיקה במכללת שנקר ברמת-גן, יתחיל את השנה השלישית במגורים בקראוון יחד עם אשתו, הנמצאת בהריון. "אנחנו לא צריכים את תל-אביב. יש לנו פה בר ופאב שאנחנו מפעילים בעצמנו", הוא אומר. "כל ערב יש מפגשים אצל אחד החברים במתחם, יש מסיבות ואירועים, ומי שאוהב את הקומונה מאוד מתחבר, אבל יש גם מקום למי שפחות מתאים להם".

- איך זה לגור במכולה?

"זה מגניב. יש עניין של מיחזור ועניין ירוק, וזאת גם בנייה מהירה. בסך-הכול מדובר על דירות של 60 מ"ר שמורכבות משתי מכולות. כל מכולה היא של 30 מ"ר.

"אצלי ספציפית יש בעיה של בידוד. אנחנו במכולה הדרומית למעלה, ולכן קצת יותר חם אצלנו, אז אנחנו מפעילים יותר מזגן. אבל חשוב לזכור שאלה מגורים זמניים. ברב המכולות לא ממש מרגישים בזה, ואני בסך-הכול מרוצה".

- איך זה נראה?

"הכול עשוי מברזל, גם הכניסות והמעברים. מדי פעם צריך לרתך משהו. אנחנו עושים את התיקונים בעצמנו. היום, לדוגמא, אנחנו ביום שתילת מתחמי דשא. יש לנו את כל הציוד, אפילו טרקטורים אם צריך. חלק מהסטודנטים הם שיפוצניקים ויש צוות שאחרי על התחזוקה. מי שמשפץ זה נחשב לו בשעות המלגה שהוא צריך לתת".

- מה לגבי העלויות?

"600-700 שקל לאדם, וזה אחרי מלגה כפולה: אחת של מפעל הפיס ואחת נוספת. כל הסטודנטים מקבלים את המלגות הללו. המכולות הן ברובן אותו הדבר: סלון, מטבח, שני חדרי שינה, מקלחת שירותים. הן מאובזרות במקרר, בגז לבישול. אנחנו משתמשים בחדר שינה אחד כחדר ארונות".

- מה עם החיבור המתבקש לעיר לוד? נדמה שאתם בכלל לא מקיימים אינטרקציה עם התושבים.

"בעיר קיימת גם התארגנות של התאחדות הסטודנטים, ושם הסטודנטים כן מפוזרים בדירות ברחבי העיר. הם, לדעתי, מעלים את הביקושים לדירות בעיר וכתוצאה מכך את המחירים. אצלנו זה אופי שונה. אנחנו במתחם טיפה יותר סגור וזה נותן יותר ביטחון. בכל זאת מדובר בלוד. הם יותר מעורבים בנעשה בעיר, אנחנו יותר מגובשים בינינו.

"ובכל זאת, בוא נגיד שאם פעם לא אני ולא אשתי היינו חושבים לגור פה בכלל, עכשיו מבחינתי אפשר גם להישאר. אני מחולון במקור, ואשתי משוהם. החבר'ה פה גם נותנים שעות לקהילה: מפעילים אירועים, עורכים שוק איכרים בחגים ואת הקניות אנחנו עושים ב'אושר עד' בלוד".

- ומה לגבי הנסיעות לתל-אביב וללימודים?

"יש כאן תחבורה ציבורית טובה ורכבת כל הזמן. לנו, בגלל שאשתי בהריון, יש אוטו, אבל אפשר להסתדר בכיף בלי מכונית. יש פה לוחות טרמפים וקבוצות ווטסאפ לטרמפים. כל פעם שמישהו יוצא עם רכב הוא לוקח טרמפיסטים וכך נכנס לנתיב המהיר ללא עלות. בכל מקרה, הסטודנטים כאן לומדים בכל מקום: בת"א, בבר אילן, במכללות במרכז, אפילו בחיפה ובירושלים. לוד מאוד נוחה מבחינת תחבורה".