למי יצביעו בארה"ב: למפחית המס או לחביבת שוק האג"ח?

בימים הקרובים תגיע לסיומה מערכת הבחירות בארה''ב, שתיזכר כסוערת במיוחד, מכוערת ורצופות עלבונות. מועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה''ב הפכה את המירוץ למופע "צבעוני" במיוחד.

לתוצאות הבחירות בארה''ב עשויה להיות כמובן גם השפעה רבה על הכלכלה והשווקים הפיננסים בארה''ב ובעולם, ולכן חשוב להכיר את משנתם הכלכלית של המועמדים.

קלינטון בעקבות החברות הגדולות

האג'נדה של המועמדת הדמוקרטית, הילארי קלינטון, המובילה בסקרים, משקפת מעין סטטוס קוו ביחס למצב הקיים ולעמדת הנשיא המכהן, ברק אובמה - כלכלה קפיטליסטית, אבל עם ניחוח סוציאל-דמוקרטי, אולי בשל הרצון לזכות בקולות תומכי ברני סנדרס.

קלינטון מציעה לבצע הרחבה פיסקאלית מתונה תוך הגדלה בתקציב הביטחון ובהשקעה בתשתיות. בנוסף, קלינטון מצהירה על כוונתה להגדיל משמעותית את שכר המינימום במטרה לסייע לשכבות החלשות. המהלך ימומן באמצעות העלאת נטל המס על החברות והעשירונים העליונים. זאת, כדי שלא להגדיל יתר על המידה את תוואי החוב הלאומי.

הסיכון העיקרי לתוכניתה טמון בכך שהחברות, מטעמי מיסוי, יבחרו לצמצם את השקעותיהן בארה''ב וישקלו להעביר את מטותיהן מחוץ לארה''ב. התשובה של קלינטון לסוגייה זו הינה הטלת קנס או מס יציאה על חברות שיבחרו לנקוט במהלך מסוג זה.

מדיניותה הכלכלית של קלינטון נתפשת כחיובית, בעיקר עבור שוק האג''ח, הן בשל העובדה שקלינטון תומכת במדיניות הנוכחית של הפד והן בשל הצפי ליישום מדיניות פיסקאלית מאוזנת, ללא הגדלה משמעותית של הגירעון.

בנוסף, סקטורים שאמורים ליהנות ממדיניותה הכלכלית הם התשתיות, הביטחון והאנרגיה הירוקה.

מנגד, מדיניותה הכלכלית שלילית, בעיקר, עבור חברות המעסיקות ברובן עובדים בשכר מינימום, וכן עבור חברות, באשר הן, בשל הגדלת נטל המס עליהן.

סקטורים נוספים שצפויים להיפגע, בעיקר, הם הפארמה, האנרגיה "הישנה" והבנקים. בהתאם, כבר בחודשים האחרונים ראינו את הירידות החדות במניות חברות התרופות האתיות (והגנריות) הגדולות, הרבה בגלל המלחמה עליה הכריזה קלינטון בנוגע להעלאת מחירי תרופות המקור.

חברות האנרגיה צפויות אף הן להיפגע בשל רצונה של קלינטון לצמצם את כמות הקידוחים וצריכת הנפט, לבטל סובסידיות והטבות מס לחברות האנרגיה, ולקדם במקום זאת את האג'נדה של האנרגיה הירוקה.

בסקטור הפיננסים, קלינטון תומכת בהכבדת הרגולציה על הבנקים הגדולים, לנוכח תמיכתו של סנדרס בה, ואף רמזה לאפשרות של פירוקם לבנקים קטנים יותר.

טראמפ והגירעון

האג'נדה הכלכלית של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, הינה קפיטליסטית קלאסית, התומכת בצמצום מדרגות המס וביצוע הפחתת מיסי חברות ויחידים, שצפויה להיטיב בעיקר עם העשירונים העליונים ולהגדיל את האי-שוויון, כמו גם - הקלות ניכרות ברגולציה. מטרתו המוצהרת הינה הקלה על עשיית עסקים בארה"ב, והעלאת רמת החיים של האזרח האמריקאי.

לשם כך מציע טראמפ להוריד את שיעור המס השולי העליון ליחיד ל-33% ולפטור ממס הכנסה שכירים שלא מגיעים לשכר שנתי של 25 אלף דולר. גולת הכותרת במדיניותו הכלכלית של טראמפ הינה הורדה דרמטית של מס החברות בארה''ב מ-35% ל-15%. טראמפ מצדיק את מדיניותו בכך, שהורדת המס תהפוך את החברות לרווחיות יותר, באופן שיגרום להן להגדיל את השקעותיהן בתוך ארה''ב (הפוך מהאג'נדה של קלינטון), הן תגייסנה עובדים נוספים, וחברות חדשות יעבירו את מטותיהן מחו''ל בחזרה לארה''ב.

בנוסף, טראמפ הצהיר על רצונו לשינוי משמעותי של הסכמי הסחר והטלת מכסים על יבוא סחורות, בעיקר מסין, כחלק מתפישה של "התכנסות פנימה", של התבדלות, ושל מדיניות פרוטקציוניסטית. כזכור, הוא גם שיבח את הצבעת ה"ברקזיט" בבריטניה.

מדיניותו של טראמפ הינה שלילית בעיקר עבור שוק האג''ח, בשל העובדה שמדיניות זו משקפת עלייה ניכרת בגירעון הפיסקאלי ובתוואי חוב/תוצר בארה''ב.

בנוסף, טראמפ לא רוצה להאריך את כהונת יו''רית הפד, ג'נט ילן, בשל מדיניות הריבית הנמוכה ורצונו להכביד בהטלת מכסי ייבוא, שעלולים להעלות משמעותית את האינפלציה, ושליליים גם כן עבור שוק האג''ח.

זכייתו של טראמפ עלולה גם להביא לפגיעה בשווקים המתעוררים, בשל מדיניות המגבלות שאותה הוא מבקש ליישם לגבי סחר החוץ.

מנגד, זכייתו של טראמפ אמורה להיטיב עם מרבית החברות תודות להקלה במס החברות. סקטורים שעשויים ליהנות מזכייתו הם הפארמה והמזון; התשתיות, בשל הצהרתו על הגדלת ההשקעה בתשתיות ובניית החומה בגבול מקסיקו; החברות הביטחוניות, בשל רצונו להגדלת ההוצאות בתחום; וחברות האנרגיה המסורתיות, בשל האפשרות להרחבת הקידוחים.

האג'נדה השונה של המועמדים צפויה, איפוא, להביא לתגובה שונה של השווקים לזכייה של כל אחד מהם.

זכייתה של קלינטון תהיה קלה משמעותית לעיכול על-ידי השווקים, בשל היתפסותה כממשיכת המצב הקיים, תוך המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה שהשווקים נהנים ממנה בשנים האחרונות. מנגד, זכייתו של טראמפ עלולה לגרום, לפחות בשלב הראשוני, לזעזוע בשווקים ובראשם בשוק האג''ח, בשל הצהרותיו הלוחמניות ואישיותו הבלתי צפויה.

ואחרי כל זה, כמה מילות הסתייגות. לא נראה שלאיש מהמועמדים יש באמת משנה כלכלית שלמה וסדורה. במערכות בחירות, לא כל מה שאומרים מתכוונים אליו, ויש דברים שלא אומרים למרות שמתכוונים אליהם. יתרה מכך, גם אם נקבל את דברי המועמדים כפשוטם, יש לזכור שהמציאות עשויה לחייבם לסטות ממדיניותם הנוכחית.

לצד הבחירות לנשיאות יש גם בחירות לקונגרס והסנאט. מציאות שבה הנשיא יגיע ממפלגה אחת והרוב בקונגרס יהיה למפלגה שנייה, עלולה לחבל במדיניות הכלכלית שלו, כפי שראינו לאורך נשיאותו של אובמה.

מנגד, אם תתרחש הפתעה ולראשונה מזה שנים תהיה לאותה מפלגה שמועמדה זכה בנשיאות, רוב בשני הבתים, האג'נדה הכלכלית של הנשיא/ה הנבחר/ת צפויה להיות מיושמת ללא בעיות משמעותיות.

ומילה אחרונה: משנתו הכלכלית של טראמפ הינה פשטנית מאוד ומבטיחה הכל לכולם, אבל בכלכלה כידוע, אין ארוחות חינם, ולכן קשה להתייחס אליה ברצינות תהומית, לא לה ולא לאיש עצמו.

*** צבי סטפק הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב. גיא מני הוא מנהל השקעות בקרנות הנאמנות במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק