שנה חדשה - תקוות חדשות בשוק המט"ח

את שיא כל הזמנים שלו מול סל המטבעות קבע השקל בפעם האחרונה סמוך לראש השנה. התחזקות השקל במהלך 2016 נבעה בעיקר מפעילות ספקולטיבית רחבה אותה בצעו גופים זרים ואליהן הצטרפו גם מקומיים. רכישות בנק ישראל ופעולות האוצר לא הצליחו אלא למתן את התופעה למגינת ליבו של המגזר העסקי שנאלץ להתמודד לא רק עם ההאטה הכלכלית בעולם, בעיקר באירופה וקשיי הרגולציה המקומית, אלא גם עם השלכות השקל החזק.

מוקדם עדיין לדבר על שינוי מגמה אולם החל מראש השנה, כולל במהלך ימי החגים בהם שבת השוק המקומי ממסחר, נחלש השקל כמעט מדי יום. אמת , במהלך תקופה זו התחזק הדולר בעולם אולם התחזקות זו רק הגבירה את עוצמת פיחות השקל לעומת הדולר, כמעט 3% תוך פחות מחודש. סל המטבעות התרחק מהשפל אותו קבע לעומת השקל ביותר מאחוז.

מה גרם לכך? האם השתנו התנאים הכלכליים? המדיניים? הפיננסיים? בוודאי שלא. במיוחד כשהביקוש למט"ח לעומת השקל התרחש כמעט מדי ערב, ובמהלך החגים, כשהשוק המקומי שבת ממסחר. ישנה תיאוריה שאומרת שהיבואנים שנמנעים מלרכוש מט"ח במהלך הקיץ עושים זאת לקראת החגים אולם התנהלות המסחר בחודשיים האחרונים אינה תומכת בתיאוריה זו. במהלך ספטמבר השקל המשיך להתחזק. במרבית ימי המסחר בהן פעל השוק המקומי נרשמה פעילות ערה דווקא מצד יצואנים שניצלו את התחזקות הדולר לביצוע המרות ורכישת הגנות. זה יצר מסחר מאוזן יחסית כשעיקר הפיחות בשקל מתרחש בשעות המסחר הדלילות.

גם העלאת הריבית הצפויה בארה"ב אינה הגורם להתחזקות הדולר. שימו לב כי בימים האחרונים, במיוחד ביום שישי התחזק האירו לעומת הדולר, דווקא לאחר נתונים טובים מהצפוי בארה"ב. העלאת הריבית בארה"ב היא עובדה כמעט מוגמרת והשאלות היחידות הינן מתי ובאיזה קצב. הריבית כבר מזמן אינה מהווה גורם מכריע בפעילות שחקני המט"ח.

אי אפשר לדבר עדיין על שינוי מגמה מכיוון שמספר לא קטן של גופים עדיין תומכים בהתחזקות השקל - עיין ערך HSBC, אולם אין ספק שמספר גופים בעלי עוצמה ויכולת השפעה , החליטו לסגור את הפוזיציות. הבעיות בדויטשה בנק? סגירת פוזיציות לקראת סוף השנה? חובת הדיווח שמטיל בנק ישראל החל מהשנה הבאה? את המגזר העסקי שלנו זה ממש לא מעניין - וגם בבנק ישראל נושמים לרווחה למראה ההקלה הבלתי צפויה. לאחר ההתערבות המאסיבית אותה נאלץ בנק ישראל לבצע במהלך ספטמבר, היה נוח מאד לקברניטיו לנצל את חופשת החגים ולהביט מהצד על התרחשות השינוי המיוחל.

האם זה יימשך? בטווח הקצר סביר להניח שכן, אולם אל לו למגזר העסקי להישאר שאנן ולחכות שמגמה זו תימשך לנצח.

עליו להיערך למצב בו המגמה שהייתה שלטת כאן בשנים האחרונות תשוב, כי בקרב הזה אין נוק אאוט. זה בסך הכול עוד סיבוב שיש לו התחלה ויש לו סוף. גם בבנק ישראל אסור שיישארו שאננים. 3.85 הוא אומנם שער סביר למשק הישראלי שמאפשר ליצוא ולתעשייה המקומית להתמודד בהצלחה מול האיומים האחרים, אולם עקב ניסיון העבר, חייבים בבנק ישראל גם לחשוב על העתיד. היקף הפעילות הספקולטיבית בעולם הולך ועולה וכנ"ל גם התחכום והמקצוענות.

בנק ישראל כבר נוכח לדעת השנה כי דפוס פעולתו מאבד משנה לשנה יותר ויותר מהאפקטיביות שלו - ולקראת הסיבוב הבא עליו להיות מוכן עם כלי נשק חדשים בארסנל שלו, או לכל הפחות לשנות דפוסי פעולה באלו הקיימים. רק זה יבטיח ששנת 2017 תהיה שנה של צמיחה אמתית במשק הישראלי.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.