המבקר להנגבי: הימנע מהחלטות על הפרדה מבנית בבזק

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הורה לשר צחי הנגבי שלא לקבל בשלב זה כל החלטה בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק או בנוגע לעריכת שינויים משמעותיים בקבוצה. 

השר הנגבי הוא השר הממונה במשרד התקשורת על כל מה שקשור בחברת בזק. זאת, בעקבות הסדר ניגוד העניינים שנעשה לראש הממשלה בנימין נתניהו כשר התקשורת, לפיו הוא מנוע בין היתר מלעסוק בנושאי בזק, וזאת בשל קשריו עם בעל השליטה בקבוצה, שאול אלוביץ'. 

בפנייה לשר הנגבי נכתב, בין היתר, כי משרד מבקר המדינה עורך בחודשים האחרונים ביקורת בנושא הרפורמה בשוק התקשורת הנייחת. 

להחלטה בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק או בנוגע לעריכת שינויים מבניים משמעותיים בקבוצה צפויה להיות השפעה של ממש על התחרות בשוק התקשורת בכללותו, לרבות על המגזר הנייח. 

בהתאם לכך, על הנגבי להימנע מכל החלטה בנושא זה - זאת עד לקבלת טיוטת דוח מבקר המדינה בנושא הרפורמה בשוק התקשורת הנייחת, בעוד כשבועיים. 

בחודשים האחרונים מנהל מבקר המדינה ביקורת פנימית במשרד התקשורת, ואנשי המבקר יושבים ואוספים מידע מכל נציגי המשרד. הבדיקה מעוררת חשש מפני שברור מעבר לכל צל של ספק כי הרפורמה שהנהיג משרד התקשורת בשוק התקשורת לוקה בחסר בהרבה היבטים, והממצאים כל-כך חמורים, עד שאין מנוס מצד המבקר להתערב ולהורות לשר הנגבי שלא לקבל החלטות בעניין בזק - החלטות שעשויות להשפיע על כל שוק התקשורת.

נדגיש כי הרפורמה המכונה שוק סיטונאי החלה בתקופתו של שר התקשורת גלעד ארדן, ומטרתה היא לאפשר שימוש של המתחרים בתשתיותיה של בזק באופן חופשי על בסיס מחירים שקובע המשרד. הרפורמה נשענת על שלוש רגליים. הרגל האחת היא האינטרנט של בזק, כלומר מתן אפשרות למתחרותיה להשתמש בתשתיותיה של בזק על-מנת להעביר אינטרנט ללקוחותיהם במחירים שקבע המשרד. המטרה היא לבטל את המודל שקבע הפרדה בין ספק אינטרנט לחברת התשתית, כך שהספק יוכל למכור ללקוח חבילה הכוללת את התשתית ואת הקישוריות לאינטרנט בחבילה אחת. 

הרגל השנייה היא מכירה של שירותי הטלפוניה של בזק למתחרים. כאן מדובר על מודל שלפיו הלקוח מוציא את השיחה מביתו על גבי תשתיות בזק, אך הקו משויך למתחרה שמשלם לבזק דמי שימוש ברשת שלה. 

הרגל השלישית היא הרגל של שימוש בתשתיות החפורות של בזק, קנים, תעלות תקשורת, גובים וכדומה. 

מבין שלוש הרגליים - רק הרפורמה הראשונה בוצעה, והשתיים האחרות יישומן מעוכב בין בגלל התנגדות של בזק, ובין אם בשל העובדה שמשרד התקשורת משתף עימה פעולה ומונע זאת באמתלות שונות. 

התוצאה הסופית היא, כאמור, שהרפורמה בשוק התקשורת עומדת על כרעי תרנגולת, ומשרד התקשורת, במקום לסייע למתחרים, דווקא מערים עליהם קשיים ומסייע על-ידי כך לבזק.