זירת קרב חדשה בהיי-טק הסיני: מי תהיה "אובר" של האופניים?

בזירת הקרב של שוק האינטרנט הסיני, יש מפת דרכים להצלחה: למצוא משקיע עשיר, לקבל המון כסף ולשרוף אותו כדי לקנות נתח שוק.

הפרק האחרון בעלילה הזאת נכתב בידי שני יזמים צעירים שכל אחד מהם מציע גרסה מעודכנת של האייקון לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הסינית - האופניים.

בקצה האחד נמצא דאי וואי בן ה-25, שחברת הסטארט-אפ שלו, Beijing Bikelock, מציעה שירות שיתוף אופניים, וידועה גם בשם Ofo. בספטמבר גייסה החברה כ-100 מיליון דולר ממשקיעים שונים, שכללו גם קרן הון סיכון שאחד המשקיעים בה הוא מייסד שיאומי, ליי ג'ון, ואת ענקית שירותי התחבורה השיתופית דידי צ'ושינג, שהצליחה לאחרונה להניס את אובר מסין. על פי דיווחים, משקף סבב הגיוס שווי של 500 מיליון דולר לחברה.

בקצה השני נמצאת הו ווייוויי (Hu Weiwei), שכמה ימים בלבד לאחר גיוס ההון של Ofo הצליחה לגייס סכום דומה עבור החברה שלה, Beijing Mobike, מקבוצת משקיעים שכללה את טנסנט , חברת האינטרנט הגדולה ביותר במדינה, ולמרבה האירוניה גם אחת המשקיעות הוותיקות של דידי.

זהו מבחן האש של סצנת האינטרנט בסין, שבה הבריתות משתנות תוך ימים ספורים, וחברות סטארט-אפ שורפות מיליארדי דולרים על מתנות שנועדו למשוך לקוחות, ובהמשך מתמזגות.

"זה שטנסנט ודידי בחרו כל אחת במועמד שונה לניצחון הופך את תוצאות התחרות להרבה יותר קשות לחיזוי ולהרבה יותר מעניינות", אמר קאו ינג, אנליסט ב-IResearch, חברת ייעוץ אינטרנט בבייג'ינג. "השורה התחתונה היא איזה חברה תוכל להסתגל במהירות רבה יותר ולמנף את המשאבים באופן טוב יותר".

שיתוף אופניים אינו תופעה חדשה. בעולם כולו קיימות כ-600 חברות כאלה, והשוק עשוי לצמוח ב-20% בשנה ולהניב הכנסות של 5.8 מיליארד דולר ב-2020, להערכת חברת הייעוץ רולנד ברגר.

מרבית החברות האלה, כגון Velib בפריס או Boris Bikes בלונדון, מנוהלות בידי העירייה, או הוקמו בידיה - לעתים קרובות בעזרת משקיעים תאגידיים - והאופניים זמינים במתקני חניה קבועים. מה שמבדל את Ofo ו-Mobike הוא שבאמצעות יישום סמארטפון מוצאים המשתמשים לעצמם זוג אופניים ומשלמים עבורו, ולאחר מכן משאירים את האופניים היכן שהם רוצים.

אופניים עם GPS

כל אחת משתי החברות מתמקדת בשוק שונה. Mobike בחרה במותגי יוקרה - אופניים שעולות 3,000 יואן (440 דולר) עם גלגלים כתומים ומהודרים, צמיגים מוצקים ומערכת ניווט לווייני. קהל היעד של Ofo, לעומת זאת, הוא סטודנטים, שלהם היא מציעה אופניים בצבע צהוב זוהר שמחירם 250 יואן בלבד, ושאין להם GPS. Ofo משכירה אופניים אלה בתעריף של 1 יואן לשעה - מחצית מהתעריף שגובה Mobike. האופניים הציבוריות בבייג'ינג ניתנות לשימוש בחינם בשעה הראשונה ולאחר מכן בתעריף של 1 יואן לכל שעה נוספת.

Mobike מאתרת את מיקום האופניים שלה באמצעות GPS משולב. Ofo - שזכתה לכינוי זה מכיוון שהמילה דומה לזוג אופניים - מאתרת את כלי הרכב שלה באמצעות מעקב אחר הסמארטפונים של הרוכבים ומשלוח קוד לפתיחת הנעילה של האופניים.

"החבר'ה האלה חושבים שהם יכולים להיות אמזון, ומקווים לשרוף כסף בהתחלה ולעשות כסף אחר כך", אמר רוון הואנג, מייסד Petrel Capital הפועלת מהונג קונג ומשקיעה בשוק האינטרנט של סין. "האם בעוד חמש שנים נביט לאחור ונאמר: 'וואו! אני לא מאמין שהם קיבלו מימון על בסיס שווי השוק ההוא?'. יכול להיות שכן".

במרכז הטכנולוגיה של בירת סין, ז'ונגואנקון, שבו פועלות ענקיות כגון לנובו לצדן של חברות סטארט-אפ, ושבו נמצאים קניונים גדושים בגאדג'טים, ניצבים שני זוגות אופניים צהובות של Ofo בפרוזדור המוביל לאחת הדירות, שאותה הפך דאי למשרד מאולתר.

"בשלבים הראשונים של חברה, ההתרחבות חשובה יותר מאשר ההגנה", אומר דאי, בהדהוד של התובנות של המנטור שלו, צ'נג וויי, מייסד דידי. "ככל שאתה משתמש בכסף שלך במהירות רבה יותר, כך אתה נהיה יעיל יותר, מגייס כסף רב יותר, מתחזק יותר. ואז אתה שולט בשוק".

אסטרטגיה זו אפשרה לדידי להביס יותר מ-30 יריבות. בשיא הקרב עם אובר, שרפו שתי החברות 1 מיליארד דולר בשנה, בעיקר כדי לסבסד נסיעות. כעת מטפלת דידי ביותר מ-11 מיליון נסיעות ביום בכ-400 ערים. דידי עדיין לא הפכה לחברה רווחית, אך דאי ציין כי Ofo כבר עושה כסף.

דאי הממושקף ונעים הדיבור זכה בתמיכתם של המשקיעים הראשוניים בדידי, וונג גנג ו-אלן ז'ו מ-GSR Ventures. דאי, שנשר מלימודי התואר השלישי באוניברסיטה, הקים את Ofo יחד עם ארבעה סטודנטים אחרים, שנטשו את תוכניתם המקורית לפעול בתחום התיירות על אופניים, כדי להתמקד בשירות שיתוף אופניים.

וונג סייע ל-Ofo למצוא "עץ גדול להישען עליו", וגייס לא רק השקעה כספית מדידי, אלא גם גישה פוטנציאלית ל-300 מיליון משתמשי דידי.

במרחק של 30 דקות רכיבה על אופניים, בחממת הטכנולוגיה 768 Creativity Shejiyuan, הצליחה הו ווייוויי למצוא בן ברית עוצמתי עוד יותר. ליישום המסרים המיידיים WeChat של טנסנט יש יותר מ-800 מיליון משתמשים, והוא כבר משלב דברים כגון שירות הנסיעות השיתופיות של דידי ויישום הקניות של JD.com.

הו, עיתונאית לשעבר בת 34, אמרה כי שתי החברות מתחילות "לבצע תיאום בכמה היבטים טכנולוגיים".

במשרד שנמצא בקצהו של מסדרון חשוך בקומה השנייה, צמוד לבית שימוש ציבורי, מדברת הו בקול נמוך ומדגישה את מסר המפתח שלה: "העובדה שטנסנט משקיעה בנו מוכיחה שאנו חולקים את אותה הפילוסופיה לגבי מוצרים וטכנולוגיה".

ההשקעה של טנסנט, יחד עם השקעותיהן של Hillhouse Capital ו-Sequoia Capital, לא היו יכולות להגיע ברגע מתאים יותר. בעקבות הכרזתה של דידי כי תשקיע ב-Ofo, החלו משתמשים כמו מייק הואנג משנחאי, לבטל את המינוי שלהם ב-Mobike כדי לקבל חזרה את הפיקדון בסך 299 יואן, מחשש שהחברה תיסגר.

"זה רק מוכיח עד כמה החברות הגדולות חשובות להישרדותן של חברות הסטארט-אפ בסין", אמר הואנג, יזם שמפעיל אפליקציה לקידום בריאות האישה. הוא חידש את המינוי שלו לאחר שטנסנט השקיעה ב-Mobike. "חברות האינטרנט הסיניות עדיין בשלב שרפת המזומנים במטרה לכבוש נתח שוק, והברוטליות של התחרות גרועה יותר אפילו מאשר בעמק הסיליקון".

הנחות מחיר בלבד לא יאפשרו ל-Ofo ו-Mobike לזכות במשתמשים. שתי החברות זקוקות גם לאופניים.

Mobike אמרה כי יש לה כ-30 אלף אופניים בערים הגדולות בייג'ינג, שנחאי, גואנגז'ו ושנזן, שאוכלוסייתן המשותפת עולה על 74 מיליון. החברה שואפת להפעיל לפחות 100 אלף אופניים בכל אחת מהערים האלה עד סוף השנה, ואף להרחיב את הפעילות לערים נוספות.

לצורך ההשוואה, תאגיד התחבורה הציבורית של הנגז'ו, שאוכלוסייתה עומדת על כ-8 מיליון, מציע לתושבים יותר מ-66,500 אופניים ציבוריים.

להתרחב באירופה

Ofo מדווחת כי יש לה יותר מ-85 אלף אופניים, בעיקר בקמפוסי אוניברסיטאות, והיא מתכנתת להרחיב את השירות שלה למקומות אחרים בסין. שתי החברות לוטשות עיניים לשווקים באירופה.

חברות שיתוף האופניים מנסות להתמודד עם הירידה בשימוש באופניים בסין, שבעשרים השנים האחרונות קידמה את השימוש במכוניות. ב-1995 היו בסין 670 אופניים, וב-2013 צנח מספרם ל-370 מיליון.

מבחינתם של חלק מתושבי בייג'ינג, השורה התחתונה בקרב בן מיליארדי הדולר בין Ofo ו-Mobike הוא איזו מהשתיים מציעה שירות נוח יותר.

"לא אכפת לי איזה אופניים אלה. אני משתמש באופניים אם אני רואה אופניים ומרגיש שאני עצל מכדי ללכת", אמר גואנג גנג, שעובד באזור ז'ונגואנקון, "האמת היא שאני יכול להבדיל ביניהן רק בגלל הצבע".