כאשר בוחנים את המגעים המחודשים למכירת גולן טלקום, מעניין לשמוע את הזווית החדשה של המשקיעים ששוקלים לרכוש את החברה. חלק מהגורמים אשר שוקלים לרכוש את גולן מציעים נקודת מבט שונה לגבי מפת האינטרסים של השחקנים בשוק. ההנחה הרווחת בתקשורת הייתה שבעלי גולן, מיכאל גולן, רוצה למכור והבעיה המרכזית היא סוגיית המחיר. הרוכשים האפשריים מדברים על מכשול נוסף שקשור בכלל לסלקום ולכסף הגדול שהרוכש יצטרך לשלם לה.
קצת רקע: בשנה האחרונה "רכבה" גולן טלקום על הרשת של סלקום, תמורת סכום של 250 מיליון שקל בשנה. מדובר בהסכם ביניים שמסתיים בימים הקרובים, אשר נועד לנסות ולמצוא פתרון למצוקה שאליה נקלעו סלקום וגולן לאחר ההתנגדות לאישור עסקת המיזוג ביניהן.
כידוע, לגולן יש חוב של 600 מיליון שקל לסלקום שנובע מפערים חשבונאיים על רקע העובדה שגולן אמורה הייתה לשלם לסלקום עבור איחוד רשתות והקמת רשת משותפת, דבר שלא קרה. החוב הזה הוא ה"שוט" של סלקום כלפי גולן, אבל כפי שיוסבר בהמשך הסיכוי שהיא תדרוש אותו מגולן - הוא נמוך מאד.
הקבוצות השונות שרוצות לרכוש את גולן, חייבות לפיכך להגיע להסכמות עם גולן, סלקום, רשות ההגבלים ומשרד התקשורת. ההסכם עם גולן ואישור רשות ההגבלים העסקיים הם החלק הפחות בעייתי בסיפור, ומשרד התקשורת וסלקום שמנוהלת על ידי ניר שטרן הם הגורמים שאיתם צריכים להגיע להבנות כי שם מתמודדים הרוכשים עם שדה מוקשים. בגלל החוב, סלקום יצרה מנגנון שלפיו גולן לא יכולה להימכר ולא יכולה לנהל משא ומתן עם אף גורם מבלי שסלקום תאשר אותו קודם.
מכתב תגובה חריף
האינטרס של סלקום ברור - היא רוצה שכל מי שירכוש את גולן ימשיך לרכב על הרשת שלה. אם ניקח לדוגמא את ההסכם שגיל שרון הוביל עבור קבוצת אלקו במשא ומתן עם סלקום וגולן, סלקום הייתה אמורה לקבל 250 מיליון שקל, בכל שנה במשך עשר שנים עבור החוב והסכם איחוד הרשתות כאחד. אם לצורך העניין בעלי גולן היו מקבלים סכום של 300 מיליון שקל לערך עבור החברה, ברור מכאן שהכסף הגדול באמת הוא בהסכם ארוך הטווח עם סלקום, ולכן המשקיעים מבינים שהחתונה הקתולית עם סלקום, הופכת להיות בעייתית עבורם.
זו גם הסיבה שסלקום לא תלך ותשבור את הכלים עם גולן ולא תדרוש את פירעון החוב, למרות שמבחינה חוקית ומבחינת בעלי המניות שלה היא אמורה לעשות כן. האינטרס של סלקום הוא למצוא קונה לגולן שיגיע איתה להסכם ארוך טווח של איחוד רשתות. עבור סלקום מדובר בסכום כסף אדיר שיאפשר לה לשמור על מעמדה בתור החברה הסלולרית הרווחית בשוק, ולממן את השקעותיה בטלוויזיה. בשורה התחתונה ניתן לומר שגולן הפכה להיות הבעיה של סלקום.
עסקה יותר משתלמת
אחד ממקורביו של גולן אמר כי מבחינת גולן, אם סלקום הייתה מוכנה להפחית את מחיר השימוש ברשת שלה, גולן הייתה נשארת בשוק. בסכום של 250 מיליון שקל גולן לא יכולה לעמוד וכנראה שגם מי שרוצה לרכוש את גולן מבין זאת. אגב, יהיה מאוד מעניין לראות מה תעשה סלקום בעקבות ההודעה של גולן שהיא מפסיקה לשלם לה עבור השימוש ברשת שלה לפי ההסכם הנוכחי ומעתה והלאה היא תשלם לה סכום של 130 מיליון שקל לשנה בלבד.
המשמעות היא 120 מיליון שקל פחות ברווח התזרימי של סלקום, זה לא צחוק. סלקום כאמור לא תדרוש את פירוק גולן ובינתיים היא מסתפקת במכתב תגובה חריף שנועד להרתיע את גולן אבל ספק אם הוא יורתע. גם החוב בסך 600 מיליון שקל יכול להעיב על סלקום, אם הוא יירשם בדוחותיה.
הגורם היחידי שיש לו יתרון בעסקה כרגע הוא חזי בצלאל שרכש תדרים סלולריים בתחילת 2015, במסגרת המכרז לתדרי דור רביעי
בניגוד לכל שאר המתעניינים, לבצלאל יש יתרון גדול מכיוון שכשחקן חדש, על פי תנאי המכרז, הוא לא מחויב לשאת בהשקעות עבור רשת הדור השלישי של סלקום (או של כל מפעיל אחר), אלא רק בהוצאות ובעלויות ההקמה עבור רשת הדור הרביעי.
זה יתרון משמעותי וזו הסיבה שחלק מהמתעניינים בעסקה מדברים עם בצלאל על הליכה משותפת. דרך הרישיון שלו העסקה יותר משתלמת - מאחר שהחובות כלפי משרד התקשורת במסגרת התנאים שהוא דורש מהמפעילים לאיחוד רשתות, הן לפי הרישיון (המקל) של בצלאל ולא לפי הרישיון של גולן.
נזכיר שמשרד התקשורת לא היה מוכן לאשר הסכם איחוד רשתות לגולן וסלקום בתנאים של איחוד רשתות בדור רביעי בלבד. אילו היה מאשר את ההסכם המקורי בין החברות סביר להניח שגולן לא הייתה רוצה לצאת מהשוק הישראלי ולא היה נוצר כל הבלגן הגדול בשוק הסלולר.
ברקע הדברים קיימת הערכה שפרטנר הבהירה למשרד התקשורת שהיא לא תסכים למצב שבו הסכם איחוד רשתות כלשהו בין סלקום לבין הרוכש של גולן, לא יעמוד בדרישות המשרד. בכך מאיימת פרטנר לסכל את העסקה שכן היא טוענת שהסכם איחוד הרשתות שלה ושל הוט מובייל הוא הסכם שעומד בדרישות המלאות של משרד התקשורת, ולכן כל שחקן חדש שירצה לרכוש את גולן יהיה חייב לעמוד באותם התנאים בהן עמדו היא והוט מובייל (חוץ מחזי בצלאל שכאמור הוחרג כשחקן חדש בשוק).
ההערכה היא שבצלאל, למוד ניסיון ולקח, רוצה ללכת לעסקת הרכישה עם שותף ולא לבד. בצלאל נושא על גבו צלקות מהניסיון הקודם שלו להיכנס לשוק, והוא משוכנע שאם היה איש עסקים שמרכז פעילותו בישראל ולא בחו"ל, הוא כבר היה מזמן בשוק התקשורת כשחקן סלולרי פעיל. לכן, הוא מאמין שטוב יהיה אם לטובת העסקה יהיה לצידו גורם ישראלי מוכר, אבל הוא לא הפך זאת לתנאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.