הסוכנות היהודית לא תפוצה בגין הפקעות במושבים ובקיבוצים

האם קמה לסוכנות היהודית זכות קניינית או זכות דומה מכוח "החוזים המשולשים" בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י) ובין היישובים השונים שהוקמו בסיועה? בית המשפט העליון, בהרכב משולש שכלל את השופטים מרים נאור, אסתר חיות ויצחק עמית, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הסוכנות אינה בעלת זכות קניינית, ומשכך אינה זכאית לפיצויי הפקעה.

מדובר על ערעור על פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי רות רונן, שקבעה כי הסוכנות היהודית זכאית לפיצוי בשיעור 15% מהפיצוי שיקבלו המושבים יגל וצפריה, הסמוכים לשדה התעופה בן-גוריון, על הפקעה לטובת שדה התעופה. המושבים ערערו על החלטת רונן לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ראה את פועלה של הסוכנות היהודית כצד לחוזה המשולש. למרות עיגון משפטי של מעמדה, העליון קבע כי בראשית שנותיה של המדינה פעלה הסוכנות כ"מוסד מיישב", כלומר כגוף העוסק ביישוב בני אדם על קרקעות המדינה, וזאת עוד בטרם נחקק חוק שהסדיר באופן סטטוטורי את מעמדה של הסוכנות כ"מוסד מיישב".

המנגנון המשפטי בחוזה המשולש הוא כזה: המנהל מחכיר לסוכנות "משבצת" קרקע לתקופה של 3 שנים לשם הקמת יישוב חקלאי, והסוכנות מוסרת את המשבצת לאגודה לצורך הגשמתה והוצאתה אל הפועל של מטרה.

לפי החלטת העליון, הוראות ההסכם, ולפיו הסוכנות היהודית לא משלמת דמי שכירות למינהל, ולמעשה, זכויות החזקה והשימוש במשבצת הומחו לאגודות, בהסכמתו של המינהל. לכן קשה להלום מעמד של "שוכר" למי שאינו משלם דמי שכירות ואינו מחזיק או משתמש במושכר.

לפיכך, אין לראות את הסוכנות כשוכרת או כחוכרת של הקרקע, וכי הזכות האובליגטורית שיש לסוכנות לרשום שיעבוד לצורך החזר ההלוואות, אינו מקים לה זכות לקבלת פיצויי הפקעה.

לדברי השופט עמית, "את המבנה המיוחד של החוזה המשולש יש לבחון על רקע תפקידה הייחודי והחשוב של הסוכנות היהודית בהיסטוריה של ההתיישבות בארץ, כזרוע ביצועית ומיישבת, שהחלה לפעול שנים רבות עוד קודם להקמתה של המדינה ובשנים שלאחר מכן. ראשית פעילותה של הסוכנות היהודית כגוף מיישב החלה כבר בשנת 1908, באמצעות המשרד הארצי-ישראלי של ההנהלה הציונית ולימים המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית". 

כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי לסוכנות קמה זכות לפיצוי על השבחתה של הקרקע, אלא שבמקרה של פסק הדין הנוכחי, במושבים יגל וצפריה לא הוכחה כלל השבחת קרקע שכזאת (ההפקעה במושבים אלה הייתה לטובת נמל התעופה).

את מושב צפריה ייצגו עורכי הדין גילעד נאמן ורועי דביר ממשרד אברהם נאמן. הסוכנות היהודית יוצגה בידי עורכי הדין יהושע חורש, אורית יולס, רונן ברומר וגלעד כץ. המדינה יוצגה בידי עורכי הדין משה גולן, רינה מיוחס ועמי עבר-הדני. מושב יגל יוצג בידי עו"ד גדעון אליאב. מגדל הזוהר יוצע בידי עו"ד ארז חבר.