"הרכב חיידקי המעי משפיע על ההחלטות שהמוח שלנו מקבל. ככל שהתעמקתי בנושא חיידקי המעי, כך הוא הטריד את מנוחתי יותר ויותר", כך אומרת ליהיא סגל, מנכ"לית חברת דיי2 (Day two), שמיישמת את המדע פורץ הדרך של חקר חיידקי המעי, ליישום מסחרי.
הרכב חיידקי המעי מתקבע אצל רובנו עד גיל שנתיים לערך, ואחר כך הוא ניתן לשינויים קלים בלבד. המחקר עליו מבוססת הטכנולוגיה של דיי2, שנערך במכון ויצמן בראשות פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב, נחשף לראשונה ב"גלובס" ב-2013. המחקר הראה כי הרכב חיידקי המעי, שייחודי לכל אדם, משפיע באופן דיפרנציאלי על המידה בה אותו אדם יגיב למזונות מסוימים, וספציפית על רמות הסוכר בדם. כך, ייתכן שאצל אדם א' עם הרכב חיידקי מעי מסוים, אכילת בננה מקפיצה את רמות הסוכר בדם בעוד תפוח לא משנה את רמות הסוכר, ואצל אדם ב' התגובה הפוכה.
דיי טו תשיק השבוע בישראל אפליקציה המאפשרת לכל אדם, אחרי שנתן לחברה דגימת צואה, לקבל רשימה של מזונות 'טובים' (כאלה שלא מעלים לו, אישית, את רמות הסוכר), לעומת מזונות 'רעים' לאותו אדם. ידוע כי עליות וירידות חדות ברמות הסוכר מסוכנות לסוכרתיים, מקדמות התדרדרות לסוכרת אצל קדם-סוכרתיים ואילו אצל בריאים הן כנראה תורמות לתהליך ההשמנה. לכן השמירה על רמות סוכר מפני עליות וירידות דרמטיות, היא מומלצת.
"במחקר של מכון ויצמן השתתפו אלפי אנשים", מספרת סגל, "הם חוברו למד סוכר רציף ונתנו הרבה מידע - מה אכלו, היסטוריה רפואית, סקירת גנום, 30 בדיקות דם ודגימת צואה. בתוך הדגימה אפיינו גנטית כל חיידק וחיידק. נתונים מ-800 נבדקים שימשו לפתח אלגוריתם שמקשר בין חיידקי המעי לתגובה השונה של כל אדם למזון. האלגוריתם תוקף על המדגם הנותר, 200 האנשים הנוספים. כלומר בנבדקים אלה החוקרים הצליחו לנבא את תגובת רמות הסוכר בדם שלהם למזונות השונים, על בסיס ניתוח הרכב חיידקי המעי שלהם.
בשלב הבא נערך במכון ניסוי חדש, התערבותי, שהראה שאם מנחים אנשים לצרוך מזונות "טובים" להם על בסיס הניבוי שנתן ניתוח חיידקי המעי שלהם, הם מצליחים לשמור על רמות סוכר אחידות יותר.
"אחד המשתתפים בניסוי היה מריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט - ג.ו), שהתלהב והחליט שכדאי להביא את הידע הזה לציבור. הוא גייס כשותף את יובל אופק, בעבר מייסד ומנכ"ל חברת די בי מושן (חלוצת המחשוב הרפואי הישראלית שנמכרה לחברת Allscripts האמריקנית ב-2013 ב-235 מיליון דולר), ויובל גייס אותי". סגל הייתה סמנכ"לית הכספים של די בי מושן.
הקבוצה של נכט, אופק וסגל קיבלה לפני כשנה רישיון להפוך את המידע של סגל ואלינב לאפליקציה מסחרית. נכט מימן את החברה בכמה מיליוני דולרים, וכיום החברה מעסיקה 15 איש, ונמצאת בגיוס נוסף. במקביל, מכון ויצמן עורך ניסויים נוספים, שנועדו להראות שיפור לטווח ארוך אצל פרה-סוכרתיים ובעלי כבד שומני.
בשלב זה מדובר באפליקציה לסלולרי שאמורה לתרום לשיפור איכות החיים, ללא מטרה רפואית ספציפית. סגל: "הנבדק המשתמש באפליקציה צריך רק למלא שאלונים, לשלוח לנו בדיקות דם עדכניות, וגם לתת לנו בדיקת צואה".
- איזה כיף.
"זה לא כל כך נורא. עושים מה שעושים על גבי נייר איסוף, נוטלים דגימה עם כפית חד פעמית שמצורפת לערכה, מכניסים למבחנה ושולחים אלינו עם שליח, ללא הקפאה".הנבדקים בישראל ישתמשו גם במד סוכר רציף במשך שבוע, שיטייב את התוצאות.
- אם משתמשים במד הסוכר כדי לקבוע אילו מזונות מעלים לך אישית את רמות הסוכר במהירות, מדוע צריך גם לאבחן את חיידקי המעי?
"אם תענדי מד סוכר במשך שבוע, תלמדי רק על המזונות שאכלת באותו השבוע. לעומת זאת הרכב חיידקי המעי והאלגוריתם, מנבאים תגובה למגוון של מזונות ישראלים, באמצעות האלגוריתם".
לאחרונה חתמה החברה על שת"פ עם בית החולים האמריקאי המוביל מיו קליניק, שיערוך יחד איתה ניסוי שיתאים את האלגוריתם גם למזון אמריקאי וחיידקי מעי רלוונטיים לארה"ב.
- מה מקבל המשתמש באפליקציה?
"דו"ח של המזונות ה'טובים' וה'רעים', והשפעה של כמויות שונות על רמת הסוכר - כך למשל אני יכולה להפעיל מחשבון מזונות אישי, שאומר לי שממש בסדר לי אישית לשתות כוס בירה (ואולי למישהו אחר זה לא מומלץ), אבל אם אשתה שלוש כוסות בירה, זה כבר יעלה גם את רמות הסוכר שלי.
"כפתור אחר מאפשר לך להגיע לרשימה של ארוחות מובילות עבורך, 10 הארוחות הכי טובות, רשימה של 'חטיפים שאת יכולה להחליק', וכן מחשבון שבו אפשר לבנות ארוחה ולראות את הציון שהיא קיבלה במדד האישי שלך".
בטווח הארוך החברה מחפשת שיתופה פעולה. "נגייס דיאטנים שיציעו דיאטה מותאמת למזונות הטובים והרעים שלך, נשתף פעולה עם מסעדות ואתרי משלוחים כדי לתת לכל ארוחה ציון אישי לכל משתמש, ומגוף כמו שומרי משקל תוכלי לקבל תפריט על בסיס כללי שומרי משקל, אבל כזה שגם מתאים למזונות האישיים. בעתיד נוכל לנבא באמצעות חיידקי המעי לא רק מה צריך לאכול, אלא גם מתי, כמה ואיך ומתי צריך להתעמל ולישון".
המוצר יושק תחילה בישראל, משום שהמידע שנאסף במכון ויצמן עסק בישראל. מחירו יהיה 1,950 שקל. בעתיד המוצר יושק גם בארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.