בחודשים האחרונים אנו עדים להתחממות בזירה הגיאופוליטית, במיוחד במזרח התיכון. מלחמת האחים בסוריה בוערת ללא הפסקה, עם קרבות קשים בין צבא אסד לבין המורדים, כאשר גם המעצמות ארה"ב ורוסיה מפגינות תמיכה פעילה, כולל אספקת נשק וכוחות לצדדים הלוחמים. ובעיראק מתגבר הקרב על העיר מוסול, בירת דאע"ש. מצב המלחמה אינו אמור להיפסק גם לאחר הבחירות בארה"ב, ואולי אף להתחמם: המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, הצפויה לזכות לפי הסקרים האחרונים, תומכת בהמשך המלחמה נגד דעאש, וכך גם המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.
כפועל יוצא, הגברת ההשקעות בנושא הביטחון היא אחד מהיעדים המשותפים לשני המועמדים לנשיאות, כשארה"ב אחראית על למעלה ממחצית מכלל ההוצאות הביטחוניות בעולם. התקציב הביטחוני של ארה"ב לשנה הנוכחית מוערך בסכום עתק של כ-585 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה בשלוש השנים האחרונות, ומהווה כ-3% מהתוצר הגולמי של ארה"ב. מעבר לכך, חברות הביטחון האמריקאיות מספקות ציוד לחימה לעשרות מדינות ברחבי העולם, ואחראיות לכשליש מסך היצוא הגלובלי של נשק, שמתוכו כ-40% מגיעים למזרח התיכון, יחס שאף עשוי לגדול בהתאם לעוצמת הקרבות מול דאע"ש ובסוריה. המדינות המובילות מבחינת רכישת הנשק מארה"ב הן מדינות ערב (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עיראק ומצרים), לצד טורקיה, דרום קוריאה, הודו וטייוואן.
חשוב לציין כי גם זירת הביטחון במזרח הרחוק, שהייתה שקטה יחסית עד לאחרונה, מתחילה להתחמם, כאשר סין מגבירה את נוכחותה הצבאית באוקיינוס השקט. מצב זה מעורר חששות מצד שותפות ארה"ב באזור - יפן, קוריאה, טייוואן וסינגפור - ועשוי להוביל להגדלת רכישת הציוד הביטחוני מצידן בעתיד.
הענף הביטחוני בארה"ב נהנה מריכוזיות גבוהה יחסית, לאחר סדרת מיזוגים ורכישות בין השחקנים בתקופת השפל של ההשקעות הביטחוניות בשנות ה-90, לאחר סיום המלחמה הקרה. במהלך שנות ה-2000 חל גידול ניכר בהוצאות על הביטחון, בהתאם להסלמה במזרח התיכון, עם מלחמות בעיראק ובאפגניסטן. וגם לאחר יציאת כוחות הקרקע האמריקאיים מאזורים אלה, נמשך הסיוע הביטחוני, כך שהיקפי ההוצאות על ציוד לאו דווקא נפגעו, ובמקרים מסוימים אף גדלו. המצב הנוכחי במזרח התיכון אינו מותיר מקום לאופטימיות לגבי רגיעה בקרוב, ובכך תומך בתיזת ההשקעה בסקטור התעשייה הביטחונית.
חשיפה גם לגידול בתעבורה האווירית
החשיפה למגזר הביטחוני והאווירי בארה"ב מתאפשרת באמצעות קרן הסל iShares U.S. Aerospace & Defense ETF (סימול: ITA). הקרן, המנוהלת על ידי חברת בלקרוק, מובילה עולמית בתחום ניהול נכסים אקטיבי ופאסיבי, הושקה במאי 2006 וצברה עד כה היקף נכסים מכובד הנושק למיליארד דולר. המחזור היומי הממוצע של הקרן מוערך בכ-8 מיליון דולר, והיא נושאת דמי ניהול של 0.43% בשנה. הקרן ITA הציגה ביצועי יתר לעומת מדד S&P500 הן מתחילת 2016 (תשואה חיובית של כ-11%, כמעט כפול מביצועי המדד הרחב) והן בשנה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות, וזאת עם ביטא נמוכה מ-1 (כלומר, תנודתיות נמוכה בהשוואה לשוק המניות הכללי).
קרן הסל ITA מחזיקה ב-38 מניות חברות תעשייה אווירית וביטחונית, ובכך מאפשרת חשיפה מפוזרת לא רק להשקעה המתבססת על גידול צפוי בהוצאות הביטחוניות בעולם, אלא גם על הגידול בתעבורה האווירית האזרחית. הנציגות המובילות של הקרן ITA הן יצרנית המטוסים האזרחיים והצבאיים Boeing (סימול: BA, משקל של כ-9.5% מהקרן), חברת התעשייה המובילה United Technologies (סימול: UTX, כ-8.5% מהקרן), בעלת פעילות מגוונת כולל התחום הביטחוני, חברות הציוד הביטחוני Lockheed Martin (סימול:LMT, כ-8% מהקרן), Northrop Grumman (סימול: NOC, כ-6.6%), General Dynamics (סימול: GD, כ-6.5% מהקרן) ו-Raytheon סימול:RTN, כ-6.3% מהקרן), וכן מגוון ספקיות משנה לסגמנטים שונים של התעשייה האווירית והביטחונית, שחלקן עשויות להוות יעדים לרכישה במצב של התגברות פעילות המיזוגים והרכישות בסקטור, הבולטת לאחרונה.
קרן הסל ITA
חברה מנהלת: בלקרוק
שנת הקמה: 2006
התמחות: חברות תעשייה אווירית וביטחונית
סך נכסים: כ-1 מיליארד דולר
החזקות בולטות: (Boeing (BA, כ-9.5%, (United Technologies (UTX, כ-8.5%, (Lockheed Martin (LMT, כ-8%, (Northrop Grumman (NOC, כ-6.6%, (General Dynamics (GD, כ-6.5%, (Raytheon (RTN, כ-6.3%
דמי ניהול: 0.43% בשנה
הכותב הוא אנליסט האקוויטי הבכיר בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.