בורחים מקלינטון, או "חוזרים הביתה"?

הכול ציפו לצמצום ההפרש בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, או לפחות העמידו פנים שהם מצפים. הצמצום היה מיוסד על היגיון ועל תקדימים. התרחבות ההפרש, מיד לאחר שהתפרסם מונולוג הסקס והזיות האונס של דונלד טראמפ, בסוף החודש שעבר, שיקפה רגשות מיידיים: בחילה, כעס, בושה, עייפות.

בסופו של דבר, אם טראמפ יפסיד, היסטוריונים אולי יגידו, שהפרסום אמנם חרץ את גורל הבחירות. אבל מה שקרה מאז הפרסום מראה, כי במשוואה רבת נעלמים כזאת, שום פקטור יחיד אינו יכול להכריע את הכף.

אף על פי כן, בזמן כתיבת הרשימה הזו, בערך 15 שעות לפני פרסומה, מתרבים הסימנים שההפרש נמחק, או כמעט נמחק. סקר מעקב יומי של "וושינגטון פוסט" ושל רשת אי.בי.סי הראה אתמול יתרון קטנטן לטראמפ, שבע עשיריות האחוז. זה אמנם יתרון כה קטן עד שהוא שקול כנגד תיקו, אבל זו הפעם הראשונה שהסקר הזה מראה יתרון כלשהו לטראמפ. יתר על כן, הסקר הזה העמיד את קלינטון ביתרון מוחץ של 11% רק עשרה ימים קודם.

תוצאות הסקר עוררו את אנשי קלינטון להתקפה ראשונה מסוגה על מהימנות הסקרים. עד אתמול, התקפות כאלה היו נחלתו הבלבדית של דונלד טראמפ, אשר פיגר כמעט בכל הסקרים, בדרך כלל בהפרש ניכר, והאשים את עורכי הסקרים בזיוף מכוון.

דבר והיפוכו

אינדקס הסקרים של RealClearPolitics.com מעמיד את יתרונה של הילארי קלינטון על 2.2%. ב-28 באוקטובר, ערב הגילוי שהבולשת הפדרלית חידשה את חקירת הדוא"ל של קלינטון, ההפרש עמד על 4.6%. עשרה ימים קודם הוא עמד על 7.1%, הגדול ביותר מאז נפתחה מערכת הבחירות הכלליות.

קשה לטעון בפסקנות לקשר כלשהו בין הנתונים החדשים לבין חידוש החקירה. עוד לפני הגילוי היו סימנים שהפער מצטמצם, ומצביעים רפובליקאיים "חוזרים הביתה".

יתר על כן, לא כל הסקרים האינדיבידואליים מתיישבים עם הממוצע של RCP. סקר של רשת הטלוויזיה אן.בי.סי העמיד שלשום את יתרונה הארצי של קלינטון על 6%, ללא שינוי לעומת שבוע אחד קודם. בערך שליש מן הנסקרים רואיינו לאחר שנודע דבר החקירה המחודשת. לפי עורכי הסקר, הגילוי לא השפיע כלל על העדפותיהם.

סקרים הראו בימים האחרונים דבר והיפוכו. הקוראים מוזמנים לבדוק את רשימת הסקרים של RCP. ראשם יסתחרר. לפעמים אפשר למצוא באותו היום עצמו הפרש של 10% ויותר בין שני סקרים.

פקטור ההתלהבות

מדוע זה קורה? הסיבה, כפי שחזרנו והזכרנו כאן במרוצת חמש מערכות הבחירות האחרונות, היא הקושי לשקלל. אין זה מספיק לספור את משתתפי המדגם. צריך גם לבדוק את הסיכוי שהם יטרחו להצביע.

עוד בשנת 2000, סוקר אחד בעל מוניטין הודה שפספולוגיה, זאת אומרת תורת הסיקור, התרחקה ממקורותיה המדעיים והתקרבה להיות סוג של אמנות. "אמנות" היא תהליך הפירוש של מניעי המרואיין ונטיות לבו המרומזות. היא זו המעניקה משקל שונה לכל אחד מן המרואיינים על יסוד הסבירות שיצביע. סקרים באוסטרליה, למשל, מחשבים תוצאות של בחירות בשברי אחוזים. אבל שם אין צורך לנחש מי יצביעו, מפני שזו חובה אזרחית. באמריקה הכול יכולים להישאר בבית.

סיבה חשובה לצמצום הדרמטי בהפרש נוגעת למשהו המכונה "פקטור ההתלהבות". בשלב הזה לפני ארבע שנים, 64% מתומכי הנשיא אובמה ו-61% מתומכי יריבו הרפובליקאי מיט רומני הביעו "התלהבות" ממועמדיהם. הפעם המספר פחת עד סביבות 50%. והנה, בימים האחרונים מספר משולהבי טראמפ גדל, בעוד שמספר משולהבי קלינטון פחת. הסקר המצוטט למעלה מעניק יתרון התלהבות של 8% לטראמפ על פני קלינטון.

הדעת נותנת שיש קשר בין התלהבות לבין נכונות להצביע, בייחוד בהתחשב בזה שבארה"ב יום הבחירות אינו שבתון.

ממילא, ככל שמתקרב זמן ההצבעה, הדגש מושם בהפחת התלהבות אצל מי שכבר החליטו בינם לבין עצמם את מי הם מעדיפים. במובן הזה, החדשות של הימים האחרונים היו מעורבות מאוד בשביל קלינטון.

להיכנס לפאניקה

נראה שמספר השחורים העומדים להצביע ייפול במידה ניכרת ממספרם ב-2012. זה אולי טבעי, מפני שלפני ארבע שנים הם נקראו לחזור ולבחור את הנשיא השחור הראשון. אבל זה מקור של סכנה. מועמדים דמוקרטיים לנשיאות תלויים זה רבע מאה בהצבעה מסיבית של מיעוטים, מפני שרוב הלבנים נוטים למפלגה הרפובליקאית. יועצת בחירות דמוקרטית שחורה אמרה אתמול לרשת טלוויזיה בכבלים, שלקלינטון "אין עוד מה לעשות" חוץ מאשר "להיכנס לפאניקה".

לסבך את התמונה, חמישית מכל בעלי זכות ההצבעה כבר הצביעו, או 28 מיליון בני אדם. המדינות בארה"ב מתירות הצבעה מוקדמת, לא רק באמצעות הדואר אלא בקלפיות מיוחדות. ההצבעה המוקדמת השנה גדולה בהרבה מזו של 2012.

כמובן, איש אינו יודע איך הצביעו; אבל בארה"ב יש קנה מידה שאינו נתון במקומות אחרים. רוב בעלי זכות הבחירה רשומים בפנקסים על פי נטייתם המפלגתית, כדי שיוכלו להצביע בבחירות המקדימות של כל אחת מן המפלגות. ממילא, אפשר לחשב כמה מן האוהדים הצביעו. ההתפלגות הנומינלית אינה מבטיחה שמצביעים לא יחצו את הקווים. אבל היא נותנת מושג. והמושג שהקנתה ההצבעה המוקדמת (היא הסתיימה אתמול) היה של יתרון דמוקרטי.

להצבעה המוקדמת יש משמעות חשובה אחת: 20 מיליון מצביעים נמצאים כבר מחוץ להשג ידם של המועמדים. במדינות המתנדנדות החשובות ביותר - פלורידה, אוהיו, צפון קרוליינה, נבאדה - היעלמות המצביעים מקטינה את קהל היעד ומסבכת את החישובים. פלורידה חוזרת עכשיו אל מעמדה המפורסם, או הידוע לשמצה, כמפתח הבחירות. בלעדיה אין לטראמפ נוסחת ניצחון.

אמריקה עולה על כביש ארבע

בפעם הראשונה זה שישה שבועות, אינדקס הסקרים של RCP הראה אתמול יתרון זערורי של טראמפ בפלורידה. נתון אחר הראה דווקא יתרון דמוקרטי ניכר בין המצביעים המוקדמים בפלורידה, כולל עריקה מסיבית של רפובליקאים אל קלינטון.

מומחי בחירות מעריכים שהקרב על פלורידה, ואולי הקרב על אמריקה, יוכרע במרכז פלורידה, לאורך 200 ק"מ של כביש ארבע בואך אורלנדו (דיסני וורלד). שם מתגוררים 6.5 מיליון בני אדם, באיזור הנחשב למתנדנד פוליטית.

לפני ארבע שנים, אובמה ניצח בפלורידה בהפרש של אחוז אחד ופחות. מעטים מאוד זקוקים לתזכורת מה קרה בפלורידה לפני 16 שנה, בוש נגד גור: פחות מ-600 קולות, מתוך תשעה מיליון, העניקו את המדינה, ואת הנשיאות, לג'ורג' דאבליו בוש.

רק זה חסר לאמריקה בשנה המקוטבת ביותר של דורנו. אז לפחות הייתה מידה של אבירות ושל נדיבות בין היריבים. עכשיו יש שנאה צרופה. הילארי קלינטון הכריזה אתמול, שדונלד טראמפ "אינו חושב נשים לבני אדם במובן המלא של המלה". אפשר רק לנחש את מהלומת הנגד של דונלד.

 טראמפ נגד קלינטון

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny