סלינגר בביקורת חריפה על ועדות ההשקעה של המוסדיים

דורית סלינגר, ביומה האחרון כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ורגע לפני שהפכה לראשת רשות עצמאית, פרסמה השבוע נייר עמדה ובו ביקורת חריפה על אופן התנהלות ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, שלהן תפקיד מרכזי בשמירה על כספו של הציבור הרחב, המופקד בידי אותם גופים.

בנייר העמדה מפרטת המפקחת כי "בשנים האחרונות ערך אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שורה של ביקורות בגופים מוסדיים, ובחן בין היתר את אופן הפיקוח שמקיימים הגופים על פעילות ההשקעות שלהם", בהן נמצא לדברי סלינגר, כי "הגידול המהיר שחל בתיקים המנוהלים, ביחד עם הרחבת הפעילות בחו"ל והשקעות בסוגי נכסים חדשים, הביאו לצורך מתמיד בשינוי תהליכי ההשקעה בגופים המוסדיים. לטענתה, הפיקוח על פעילות ההשקעות של האורגנים השונים בחברות הניהול, לא תמיד הדביק את השינויים בתהליכים הפנימיים, גם אם ניכר בו שיפור משמעותי".

"לא דיון אפקטיבי אלא לפרוטוקול"

לא רק זאת אף זאת: האוצר מצא כי "הוועדה בוחנת את תיק ההשקעות בראש ובראשונה אל מול תשואות המתחרים ובראייה קצרת טווח. היא דוחקת לשוליים שיקולים כמו ניהול הסיכונים, התיאבון לסיכון והאילוצים הפנימיים של הקופות והקרנות שמנוהלות".

עוד מתריעים באוצר כי בביקורות נמצאו פרקטיקות הנהוגות בשוק המוסדי שבהן "אף על פי שקיים תהליך מסודר לבחינת השקעה, הוא מתבצע בפועל כצ'ק-ליסט טכני, ומנהלי ההשקעות, כמו גם חברי הוועדה, לא מאתגרים אותו".

כמו כן נמצא בביקורות ש"ההשקעה נבחנת כמעט רק מצד ההזדמנות ולא מצד הסיכון והאילוצים", כש"לעתים קיימת תחושת דחיפות לביצוע ההשקעה, שמאפילה על הצורך לבחון את ההתאמה לפרופיל ההשקעות והסיכונים של התיקים המנוהלים", מתריעים בפיקוח. מדובר בנושאים מהותיים מאוד עבור הציבור בכללותו, וזאת משום מרכזיותם של הגופים המוסדיים בניהול נכסי הציבור, כשהם אחראים בצוותא על מאות רבות של מיליארדי שקלים, שאמורים להבטיח את חוסנו הכלכלי של הציבור בעתיד.

במה מתמקדת הביקורת של הרגולטורית האחראית על הגופים המוסדיים, ושהגוף בראשו היא עומדת הוציא בעבר שורה ארוכה של הנחיות מחייבות לוועדות ההשקעה? מדובר בכך ש"לעתים הוועדה אינה עוסקת בכל הנושאים שנקבעו בסדר היום, למשל בשל קוצר הזמן. לחילופין, הוועדה עוסקת בנושאים מבלי לקיים בהם דיון אפקטיבי, אלא רק דיון 'לפרוטוקול'", וכן ש"ישנם נושאים המופיעים תדיר על סדר היום, אולם לא נערך בהם דיון אפקטיבי. כלומר, נערך דיון קצר ולא ממצה מבלי לברר האם הונחו בפני הוועדה כל החומרים הנדרשים לצורך קבלת החלטה או לחילופין האם יש צורך להסתייע במומחה".

פיקוח? "שגר ושכח"

פרקטיקות לקויות נמצאו גם ביחס לסוגיית "פיצול ההשקעות", ובראשן ש"חברי הוועדה לא מכירים את מפתחות פיצול ההשקעות בין הקופות והקרנות... לא קיים תיעוד מספק להחלטות על פיצולים, בפרט בפיצולים שאינם סטנדרטיים", וש"לא מתקיימת בדיקה בדיעבד שהפיצול התבצע כראוי". אך לא רק זאת: לפי הפיקוח באוצר, ועדות ההשקעה נותנות יותר מדי חופש פעולה למנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים. "הוועדה קובעת מגבלות רחבות יתר על המידה לפיקוח על פעילות ההשקעות. למערך ההשקעות ניתן חופש פעולה רחב מדי, לעיתים עד כדי ריקון מגבלות ההשקעה הנקבעות על ידי הוועדה מתוכן", כותב הרגולטור.

עוד מצוין בנייר העמדה ביחס להליך אישור נהלים בקרות ומסמכי מדיניות, ש"הוועדות והדירקטוריון מאשרים נהלים ומסמכי מדיניות בצורה 'אוטומטית' ללא דיון מהותי וללא ניסיון לבחון או לאתגר את המסמכים שמוגשים לאישור", וכן ש"האישור מתבצע בשיטת 'שגר ושכח', דהיינו ללא פיקוח שמוודא יישום בשטח".

גם ביחס לפעילות המסחר בגופים המוסדיים נמצאו בעיות במעקב ובפיקוח על-ידי ועדות ההשקעה, אומרים באוצר, תוך שהם מתייחסים בהרחבה לעניין המסחר מול חו"ל, ואומרים: "נהלי החברה אינם מבחינים כראוי בין תהליכי מסחר כלליים לבין הייחודיות שבמסחר מול חו"ל", וש"אין היערכות מספקת לטיפול במעילות והונאות, הנובעות מהאופי הייחודי של המסחר בחו"ל, בפרט מסחר OTC".

"פרוטוקול קצר ורשלני"

כמו כן, האוצר מאיר ומעיר פרקטיקות לקויות נוספות שנמצאו, בהן ש"הוועדה מקיימת חלק מדיוניה באמצעות הטלפון באופן קבוע, ולא רק כאשר יש לטפל בנושא נקודתי דחוף", וכן ש"החתימה על הפרוטוקולים המאושרים נעשית זמן רב לאחר הישיבה", ו"כתוצאה מכך הנוכחים בישיבה עלולים לשכוח את פרטי הדיון. בנוסף, במקרים בהם נפלו טעויות בפרוטוקול, הדבר מתגלה באיחור רב או כלל לא", או לחילופין: "הפרוטוקול נכתב בצורה מקוצרת מאוד או רשלנית, שאינה משקפת כראוי את הדיון".

ביקורות נוספות מתייחסות, בין היתר, לכך ש"לא קיים כיסוי מספק של בקרות על פעילות שמבוססת על גורם חיצוני, כדוגמת קסטודיאן, בנק מתפעל, מנהל סיכונים, מערכות קריטיות", וש"פעילות ההשקעות מתבססת במידה משמעותית על אדם ספציפי, כגון מנהל ההשקעות הראשי, והארגון לא בחן חלופות להקטנת החשיפה, למשל במקרה של היעדרות ממושכת מהעבודה", או ש"אין שימוש מספיק במומחים בנקודות החלטה רגישות, כמו כניסה לסוג חדש של נכסים או הגדלה משמעותיתשל החזקות בתחום מסוים" וש"חברי הוועדה לא מאתגרים מידע שהתקבל ממומחה חיצוני גם כאשר מדובר במומחה בעל אינטרס, כמו קרן השקעות או מתווך, שאחראי הן על המידע והן על הצעת ההשקעה".

האוצר על ועדות ההשקעות במוסדיים:

"הוועדה דוחקת לשוליים שיקולים כמו ניהול הסיכונים והתיאבון לסיכון"

"תהליך ההשקעה מתבצע כצ'ק-ליסט טכני ומנהלי ההשקעות וחברי הוועדה לא מאתגרים אותו"

"למערך ההשקעות ניתן חופש רחב מדי, לעיתים עד כדי ריקון מתוכן של מגבלות ההשקעה שנקבעו בוועדות"

"הוועדות והדירקטוריון מאשרים נהלים ומסמכי מדיניות בצורה 'אוטומטית', ללא דיון מהותי"

"אין שימוש מספיק במומחים בנקודות החלטה רגישות, כמו בכניסה לסוג חדש של נכסים"

"חברי הוועדה לא מאתגרים מידע שהתקבל ממומחה חיצוני, גם כאשר מדובר במומחה בעל אינטרס"