טראמפוביה: מדד הפחד מזנק, ומדדי המניות משדרים עצבנות

ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב בראשות היו"ר ג'נט ילן צפויה להודיע הערב (ד'), לפי כל ההערכות, על השארת ריבית הבסיס בארה"ב ברמתה הנוכחית (הטווח שבין 0.25% ל-0.5%), לפחות עד ישיבתה הבאה באמצע דצמבר. אז אמורה הוועדה להעלות את טווח הריבית בשיעור של 0.25% (כמו שעשתה בדצמבר אשתקד), כפי שמשתקף לפי שעה מהמסחר בחוזים עתידיים על שער הריבית, שמציגים הסתברות גבוהה של יותר מ-73% לתרחיש שהריבית בדצמבר תהיה גבוהה יותר מרמתה הנוכחית.

אולם בעוד תסריט הריבית הפדרלית נראה ברור וידוע, הרי שבתסריט הבחירות לנשיאות חלה תפנית דרמטית בימים האחרונים, והביטחון היחסי של המשקיעים בניצחונה של המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון התערער באופן מהותי. זה החל עם סקר שפרסמה לפני כשבוע רשת ABC, ושהצביע כי בתוך ימים בודדים הצליח טראמפ לצמצם במחצית את פער בין קלינטון לבינו, מ-12% ל-6% בלבד.

אבל האירוע הבודד שסימן באופן ברור את שינוי המגמה בשווקים, היה החלטתו של ראש הבולשת הפדרלית (FBI) מיום שישי, לפתוח בחקירה נוספת של תכתובות דואר אלקטרוני חדשות שהתגלו בשרת הדוא"ל הפרטי של קלינטון. החלטה שבדיעבד מחקה לחלוטין את היתרון ממנו נהנתה המועמדת הדמוקרטית, וכפועל יוצא מכך העלתה מחדש את קרנה של אלטרנטיבת טראמפ בעיני רבים מהבוחרים.

פרסום ההודעה של ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, הפך במהלך המסחר ביום שישי את המגמה בוול סטריט והוביל את מדד S&P 500 לירידה של 0.3%, לאחר שטרם הפרסום עלה המדד בשיעור דומה. ביום המסחר הראשון של השבוע הנוכחי עוד שמרו מדדי המניות על יציבות, על רקע חוסר הוודאות בנוגע להשפעת הודעתו של קומי. אולם אתמול כבר התעצמה המגמה השלילית לאחר שסקר חדש של רשת ABC והעיתון וושינגטון פוסט העניק לטראמפ יתרון של 1% על פני קלינטון, לראשונה מאז חודש מאי.

שינוי מגמה ב-S&P 500

נכון לסיום המסחר אמש, התבטא שינוי המגמה בירידה מצטברת של כ-2% בלבד בששת ימי המסחר האחרונים במדד S&P 500, לא עניין שאמור באמת להדיר שינה מעיני המשקיעים. אלא שמבט על מדד התנודתיות של וול סטריט מגלה תמונה שונה לחלוטין, ולפיה בדיוק באותם שישה ימים זינק מדד התנודתיות של וול סטריט בלא פחות מ-43%, כאשר היום הוא רשם עלייה של עוד 12% במסגרת המסחר המוקדם.

מדד התנודתיות (VIX), או בשמו המוכר יותר "מדד הפחד", הוא מדד המשקלל את סטיית התקן הגלומה במחיריהן של אופציות מכר (PUT) ורכש (CALL) לפקיעה בעוד כחודשיים, לצורך חישוב התנודתיות הגלומה בהן. בכך הוא מיטיב לבטא את חששות המשקיעים מפני תנודתיות חריפה שאופיינית בעיקר לטלטלה שלילית בשווקים, ופחות לימים של עליות.

את האבחנה המוקדמת של סוחרי האופציות, החלו אתמול לאמץ גם משקיעי המניות, בעקבות הסקר האחרון שהצביע כאמור אתמול כי טראמפ סגר את הפער מקלינטון ונהנה מרוח גבית ומגמה חיובית, בשעה שהעומדת מולו מנהלת קרב בלימה על שערורייה שלא ברור אם היתה או לא היתה.

מדד דאקס של בורסת פרנקפורט, למשל, ירד היום בכ-0.7% לאחר שכבר אתמול סיים אתמול את המסחר בירידה של 1.3%. מדד S&P 500 האמריקאי ירד אתמול ב-0.7% ואילו באסיה רשם היום מדד ניקיי 225 היפני ירידה של 1.8%. גם מדד הדולר האמריקאי חתום על ירידה של כ-1.5% מול המטבעות המובילים האחרים מאז פרסום ההודעה של מנהל ה-FBI, כאשר מנגד עלה מחיר הזהב מאז יום שישי ביותר מ-2%.

אז מדוע למעשה רועדים השווקים לפתע מהאפשרות הריאלית שביום שלישי הקרוב יזכה טראמפ בבחירות לנשיאות ויושבע לתפקידו קצת יותר מחודשיים לאחר מכן? בעיקר כנראה בגלל חוסר הוודאות הגבוה שייווצר לגבי מדיניותו, בשעה שקלינטון נתפסת כמי שתשמר את הסטטוס קוו.

אתמול למשל חשף הוול סטריט ג'ורנל כי לא פחות מ-370 כלכלנים בכירים - מתוכם 8 זוכי פרס נובל בכלכלה - חתמו על מכתב המגדיר את דונלד טראמפ כבחירה מסוכנת והרסנית לארה"ב, וקראו לבוחרים שלא להצביע עבורו.

"טראמפ מוביל להידרדרות באמון הציבור במוסדות ומחזק תיאוריות קונספירציה. אם ייבחר, הוא יעמיד בסכנה את הדמוקרטיה ואת השגשוג הכלכלי במדינה", כתבו הכלכלנים, בהם זוכה פרס נובל השנה אוליבר הארט; זוכה הפרס אשתקד, אנגוס דיטון; הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, פול רומר; וזוכה הנובל מ-1972, קנת' ארו.

במכתב טענו עוד אותם כלכלנים כי טראמפ הטעה את הבוחרים עם הצהרותיו בתחומי הכלכלה והמסחר, והאשימו אותו במסירת הצהרות כוזבות, בקידום תוכניות שיקטינו את ההכנסות לקופת המדינה ובהפיכת הדיונים הכלכליים ל"בלתי רציניים".

בדרך למכירת חיסול במניות?

ומה בנוגע להתנהגות השווקים הפיננסיים ביום שלמחרת הכרזת הניצחון (אם תהיה כזאת) של טראמפ. אם לשפוט את דבריו של הכלכלן סיימון ג'ונסון מ-MIT, הרי שניצחון של טראמפ בבחירות יגרום לקריסה של שוק המניות, שתגרור עמה את כלכלת העולם למיתון.

עיקר הסיבה לכך היא מדיניותו של טראמפ נגד סחר בינלאומי, שתביא לדעת פרופ' ג'ונסון להאטה חדה בארה"ב, ותגרור למיתון את הכלכלה השברירית ממילא של האיחוד האירופי - שותף סחר מרכזי של ארה"ב. מצב כזה, הוא מעריך, יגרור גם את מערכת הבנקאות האירופית למשבר חריף ויפגע במצבן של מדינות מתפתחות התלויות בכלכלות המפותחות לצורך המשך צמיחתן.

לא מעט כלכלנים ואנליסטים מסכימים גם הם, כי בחירה של טראמפ תביא למכירת חיסול מהירה בשוקי המניות, אולם חלקם לפחות מאמינים כי הנפילה המהירה תביא עמה הזדמנויות בשוקי המניות ושלאחריה עשויה להגיע התאוששות חדה עוד יותר, לפחות במגזרים שייהנו משיפור במצבם. כך למשל מגזר האנרגיה, שעשוי ליהנות מהפחתת ברגולציה כדוגמת ביטול אפשרי של התקנות המחייבות בתי זיקוק להשתמש בדלקים ביולוגיים. או לחילופין חברות התרופות, שהפחד מפני מדיניותה של קלינטון להפחתת מחירים גורפת בענף, גרמה להם לאבד בשנה האחרונה אחוזים ניכרים מערכן.

כך או כך, השפעה תירשם כנראה גם על הדולר האמריקאי וגם על אגרות החוב של ממשלת ארה"ב. בשני אלו ההשפעה עשויה להיות איטית יותר, כלומר לא בן לילה, אולם עלולה להיות לה השפעה לא פחות שלילית אם יחליטו חלק ממדינות העולם לצמצם את חשיפתן לאג"ח אמריקאיות, על רקע חוסר הוודאות באשר למדיניותו של טראמפ ולאור ההיסטוריה שלו כמי שאינו חושש להכריז על עסקים בניהולו כפושטי רגל.

לכך יש להוסיף את חוסר הוודאות שתיווצר במדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב, אם טראמפ ייבחר, וזאת לאור הצהרותיו נגד מדיניותיה של היו"רית הנוכחית ילן והכרזתו כי לא יאריך את כהונתה מעבר לינואר 2018, אם ינצח בבחירות.