ימים ספורים לאחר ההכרזה החגיגית של משרד הבינוי והשיכון על אודות שש חברות הביצוע הזרות שנבחרו להגיע לישראל, חמש מסין ואחת מפורטוגל, כבר הועלו בענף כמה שאלות לגבי החברות שנבחרו, בין היתר על כך שהן קטנות יחסית, אלמוניות ואין עליהן מידע מספיק.
עו"ד אלעזר במברגר, היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, התייחס בשיחה עם "גלובס" לבחירת החברות. "פרסמנו קול קורא, המתכונת המתאימה לדברים מהסוג הזה. זה לא מכרז רגיל. זה לא שירות ולא מוצר, זה משהו ייחודי יותר. נקבעו תנאי הסף וגם נוסחת ניקוד לכל חברה על פי כל מיני פרמטרים, היקפים כספיים, מספר פרויקטים (15 לפחות בהיקף של 3,000 מ"ר לפרויקט), פעילות מחוץ למדינות-האם של החברות, באלו מדינות פעלו ומה התל"ג שלהן וכד'. היו 19 חברות שעמדו בתנאי הסף של הקול הקורא, מתוך 50 החברות שהגישו מועמדות, והבחירה נעשתה על פי הכללים שנקבעו ועל פי הניקוד".
היו טענות על כך שמדובר בחברות קטנות יחסית, שאינן מוכרות.
במברגר: "הן לא יכולות להיות קטנות, כי תנאי הסף הוא מחזור פעילות של 300 מיליון דולר. החברות הזוכות הציגו מסמכים המעידים על היקפי פעילות גבוהים יותר, חלקן של למעלה ממיליארד דולר. קיבלנו מסמכים פיזיים, נגישות לדוחות הכספיים, בדקנו שהחברות רשומות ברשם החברות המקומי. קיבלנו קלסרים שלמים של חומר, חוזים שמוכיחים הקמה של פרויקטים. אם זו הונאה נגלה הכול בבדיקה החוזרת".
הבדיקה החוזרת שעליה מדבר עו"ד במברגר עתידה להתבצע בקרוב, משום שבמשרד הבינוי והשיכון מסבירים כי בכוונתם לוודא עוד את כל הנתונים. "רוב החומר הוא ניירת. לא נסענו לסיור בפרויקטים. קיבלנו מאות מסמכים מכל חברה שכזו, אבל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לוודא שוב את כל הפרטים ונעשה את זה בחודש הקרוב. אם יסתבר שהנתונים לא נכונים, תמיד נוכל לפסול את החברה. אבל התרחיש שזה יקרה קלוש.
"יש חברות גדולות שלא נבחרו, אולי בגלל השוק שבו הן פועלות. יש הרבה חברות גדולות שלא עובדות במדינות עם תל"ג גבוה וזו הייתה אחת הדרישות. יכול להיות שאיבדו נקודות בגלל זה. בכל מקרה, הפערים בניקוד בין החברות שהגיעו לשלב הסופי היו קטנים מאוד. כולן חברות גדולות".
ומה עכשיו? מתי יתחילו החברות הזרות לפעול? לא מחר בבוקר, כי ישנם עוד כמה קצוות לא סגורים. במשרד הבינוי והשיכון מסבירים שנדרש עדיין להסדיר את נושא הרישום הקבלני של החברות הזרות כאן בישראל. כדי שהחברה הזרה תוכל לפעול כאן היא צריכה להיות רשומה בפנקס הקבלנים. לצורך כך מתקינים עכשיו תקנות מיוחדות שיאפשרו את הרישום. תקנות אלו יצטרכו לעבור את אישור מועצת הקבלנים, ולאחר מכן את אישור שר הבינוי והשיכון.
בד בבד, משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה צריכים להכין את הכללים שיחייבו את החברות הזרות לעמוד באותה הרגולציה שהקבלנים בישראל עומדים בה בכל הקשור לתנאי העסקת עובדים בנושאי יחסי עבודה, זכויות אדם, מגורים ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
