לא סיבה טובה

לא מעט קורה שאנשים מחליטים לעזוב עבודה שנחשבת ל"עבודה טובה" לכל הדעות. מה הסיבות השכיחות שגורמות למצב שכזה להתרחש, ומה אפשר ללמוד מהן?

"הבוס שלי מניאק"

הסיבה הנפוצה ביותר לעזיבת עבודה היא המנהל. אנשים עוזבים עבודה טובה, מתגמלת, מאתגרת, מעניינת, ומסבירים לי שזה משום ש"הבוס אדיוט", "הבוס היה טיפש", "לא הסתדרנו".

ובכן, עובדים לא צריכים להיות חברים של הבוס שלהם, אבל הם בהחלט אמורים לנהל מערכת יחסים עמם, והוא ללא ספק חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלהם בעבודה. יתרה מזו, מערכת יחסים בעייתית עם המנהל פעמים רבות מערערת את מחויבותם של העובדים לעבודתם, ואת תחושת הביטחון שלהם.

יחד עם זאת, עזיבת עבודה טובה רק בגלל יחסים לא נוחים עם המנהל או בוס קשה מדי היא לא תמיד רעיון יעיל ומומלץ. פעמים רבות אנשים עושים זאת, ומחפשים את העבודה הבאה שלהם לפי הרושם שהם מקבלים מהמנהל העתידי. במקביל לכך, הם מחשיבים פחות תשומת לב לקריטריונים האחרים - אלה שעמם היה להם טוב בעבודתם הקודמת.

אז בהתחלה הם שמחים על השינוי המורגש לאור יחסיהם הטובים עם המנהל החדש, בעבודה החדשה שבחרו לעצמם, אך עם הזמן שעובר בעבודה החדשה, היחסים עם הבוס הופכים מובנים מאליהם ואף זניחים, והם מתחילים להרגיש יותר ויותר את החסרונות האחרים. פגשתי לא פעם אדם שזה קרה לו, והתחרט קשות על הצעד שעשה.

לכן, לפני שמחליטים לעזוב בפזיזות עבודה על רקע קושי בלתי נסבל עם המנהל, חשוב לנסות כל מה שרק אפשר כדי לשפר את היחסים עמו. עובדים יכולים לשוחח עם מנהלם, לנסות להבין את הדברים מנקודת מבטו, לחזק קשרים אחרים בארגון וליצור בריתות כדי לחזק את המעמד שלהם בתוכו, ולזכור: אף אחד לא מבטיח שהבוס הבא יהיה טוב יותר. גם אם הוא נראה מרשים, נחמד ופתוח - קשה לדעת בוודאות איך זה יהיה לעבוד אתו.

"משעמם לי, ואין לי במה לתרום"

גורם נוסף שמשפיע על החלטתם של עובדים לעזוב עבודה טובה הוא התחושה שהם לא תורמים לארגון באמת, ושלא נראה שיש דרך לצמוח ולהתפתח בתוכו. זה קורה, למשל, כשעובד מבצע תפקיד ש"קטן עליו", תפקיד שנראה כי "כל אחד יכול לבצעו", או כזה שלא מאפשר לו הזדמנות לממש יכולת שייחודית לו. זה קורה גם כאשר הארגון מתנהל על מי מנוחות, ללא שינויים מרחיקים לכת.

למרבה הצער פגשתי במקרים רבים מדי שבהם עובדים עזבו את עבודתם בתואנה שהיא משעממת, וכששאלתי אותם אם עשו משהו כדי לשנות זאת, נעניתי בשלילה. פגשתי גם יותר מדי אנשים שהרגישו שאין להם תרומה חשובה לארגון - ובהתאם לכך היו גם הפידבקים היבשים שקיבלו - אך כששאלתי אותם אם ניסו להציע ליצור משהו חדש בעבודתם, ליזום פרויקטים מעניינים או לשנות תחומים ישנים, התשובה הייתה, שוב, שלילית.

קשה לי להתחבר לאמירה "אין לאן לצמוח". לכל פרויקט, צוות או עסק יש תמיד במה להשתפר ולהתחדש, והדרך לעשות זאת היא להעלות בפני הבוס את האפשרות לשנות את הגדרת התפקיד ולכלול בו עיסוקים אחרים משגרת הארגון, שמעניינים יותר את העובד; לבקש הכשרה מטעם הארגון כדי להרחיב את שטח הפעילות שלו; לחפש דרכים יצירתיות להפריח את השממה בתפקיד הקיים; לברר כיצד אחרים, שאינם משועממים בתפקיד דומה, עושים זאת אחרת, ועוד. לחלופין, על כך אחד לעצור ולחשוב עם עצמו, בכנות ובפיכחון, אם ציפיותיו המקצועיות לא גבוהות מדי ביחס ליכולותיו, או ביחס למה שהתחום שבחר לעסוק בו יכול לספק לו.

"לא התחברתי לתרבות הארגונית"

"עזבתי מותג נחשק שכל כך הרבה אנשים לא מצליחים להתקבל אליו, כי היה לי קשה לקבל את העובדה שהחברה מיתגה את עצמה כערכית, כמוסרית, כתורמת לקהילה, כשבפועל כל מה שמעניין בה את ההנהלה זה רווחים ותוצאות".

נכון, עובד שלא מתחבר לתרבות הארגונית, לחזון החברה, לערכיה - מתקשה לראות את מטרותיה כמטרותיו. תהיה העבודה מתגמלת, נוחה ומאתגרת ככל שתהיה, אם הבסיס שלה מתנגש עם הגרעין הפנימי שלו - הוא יתקשה לראות את הטוב וליהנות ממנו.

אולם בקרב הדורות הצעירים של שוק העבודה אני נתקלת יותר ויותר בהערכת-היתר של אנשים לחזון הפרטי שלהם. אנשים ששוכחים שהעסק שהם עובדים בו לא נועד כדי ליישם את חזונם הפרטי, ושכדי למצוא עבודה שתעשה זאת במדויק - יהיה עליהם להקים עסק בעצמם (והם מוזמנים, כמובן, לעשות זאת).

איני אומרת שאדם טבעוני צריך להישאר בכוח בעבודה במפעל לנקניקיות, או שאדם שפעיל באיכות הסביבה ושהדבר בנפשו ובדמו צריך לעבוד בבתי הזיקוק של חיפה. אך בין זה לבין עזיבת מקום עבודה רק משום שחושבים בו יותר מדי על "השורה התחתונה" יש פער רב.

יתרה מזו, המחשבה שעסק לא יתנהל בעיקר לאור יעדיו העסקיים היא תמימה, ואם אדם מתקשה לשאת זאת - יתכן שהוא מתאים יותר לעבודה בעמותה או במלכ"ר (שכפופים גם כן למגבלות תקציביות ועסקיות), ולוותר על עבודתו במותג נחשק שקשה כל כך להתקבל לעבודה בו.

-------

יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.