האם משרד התקשורת ייענה ללחצים של חברת בזק כך שהוט לא תהיה חלק מהסכם ההדדיות בתשתיות?
מחר אמורה הכנסת לדון בהצעה המופיעה בחוק ההסדרים בעניין בזק, לפיה כל חברות התשתית בתחום התקשורת יהיו חייבות לפתוח את תשתיותיהן לטובת המתחרים. בזק היא המתנגדת המרכזית להצעה (מדובר בהצעה חוזרת שנועדה לאפשר את פיצול הנושא מחוק ההסדרים) והיא מפעילה לחצים כבדים על משרד התקשורת ועל גורמים פוליטיים נוספים במטרה למנוע מההצעה להיכלל בחוק ההסדרים, ולהעבירה במסלול חקיקה רגיל, וזאת על מנת להרוויח זמן.
נזכיר כי בזק התנגדה ליוזמה שבאה מכיוון משרד האוצר, ומשרד התקשורת שיתף עימה פעולה וניסה למנוע את ההצעה מלהיכנס לחוק ההסדרים. הטיעון של משרד התקשורת היה כי יש לחייב את חברת IBC (מיזם הסיבים האופטיים), שבה שותפה חברת חשמל, לפתוח את תשתיותיה גם כן כחלק מהסכם ההדדיות, כלומר לאפשר למתחרים נוספים להשתמש בתשתיות חברת חשמל.
ברור שההצעה הזו לא הייתה עוברת היות וחברת חשמל מתנגדת בתוקף לאפשר לגורם כלשהו לגעת בתשתיותיה - למעשה, מדובר ב"עז" שהכניס משרד התקשורת על מנת לסכל את ההצעה מלעבור בחוק ההסדרים.
אלא שמרגע שהממשלה אישרה את ההצעה בתוך חוק ההסדרים והיא מובאת כעת לכנסת, מנסה המשרד לפעול בדרכים נוספות על מנת בכל זאת להקטין את הפגיעה בבזק, ומקורות בשוק התקשורת טוענים היום שהמשרד מתכוון לעשות זאת דרך החרגה של הוט. שוב מדובר באותו תרגיל שנועד למנוע את הצעת האוצר היות והוט היא החברה שתיהנה מההסדר בראש ובראשונה, וכמו שציינו הסיכוי שחברת חשמל תאפשר שימוש בתשתיותיה הוא ממילא אפסי - ולכן הרעיון הוא בעצם לתקוע את המהלך.
ההצעה של האוצר באה בהמשך לניסיונות בזק להצר את צעדי מתחרותיה שרוצות להשתמש בתשתיות הפיסיות שלה. זהו אחד השלבים ברפורמת השוק הסיטונאי שבזק לא ממלאת אחריו, ומכיוון שמשרד התקשורת לא כופה על בזק להפסיק את התנגדותה לשימוש בתשתיותיה, החליט האוצר שהדרך להתמודד עם הסירוב של בזק, היא דרך חוק ההסדרים ודרך חקיקה זריזה שתמנע מבזק את היכולת לתקוע את מתחרותיה שמבקשות להרחיב את השקעותיהן בתשתיות פיסיות.
למרות שלהצעת האוצר יש היגיון ויש בה כדי לסייע לשחקנים בשוק, בסופו של דבר למטבע יש שני צדדים. מצד אחד, ההצעה מיטיבה בטווח הקצר עם התחרות והמתחרים, אבל בטווח הארוך היא מיטיבה מאד עם בזק בגלל שהיא מגבירה את התלות של כל השחקנים בתשתיות שלה, במקום להתמודד במגרש התשתיות העצמאיות.
כך, במקום לנסות ולהקים תשתיות עצמאיות, ימשיכו המפעילים להסתמך על תשתיות בזק - והדבר יגדיל את הכנסותיה ואת התלות בה.
מבזק נמסר בתגובה: "הסעיף שהוכנס לחוק ההסדרים ע"י משרד האוצר משמעותו מתן הטבה למפעילות תקשורת שאינן מקיימות את המחויבות יש להן ברשיון שקיבלו מהמדינה. חברות שחוייבו לפרוס תשתיות בכל המדינה מפרות את ההוראות ודרך חוק ההסדרים באופן חפוז, ללא שום דיון ענייני, מוותרים להם על חובה זאת ועושים זאת על חשבונה של חברת בזק, תוך פגיעה צרכנית.
בזק משקיעה בתשתיות תקשורת קרוב למיליארד שקל בשנה, הרבה יותר מכל גוף אחר. הכשרת העיוות המאפשר לחברות בעלות תשתית לעשות שימוש באלו של בזק תתמרץ לרעה את אותם הגופים, ותקטין את היקף ההשקעה שלהם למינימום. במקום לעודד תחרות על בסיס תשתיות עצמאיות, מדינת ישראל תסתמך על תשתית התקשורת של בזק בלבד, ותעכב את התפתחותו, כשהמפסיד הגדול מכך יהיה הצרכן שלא ייהנה ממגוון רחב של טכנולוגיות ושירותים מתקדמים שיוכל לבחור ביניהם. אין כאן הדדיות, כי אם ניצול פסול של תשתיות בזק על ידי הענקת פטור לחברות האחרות מביצוע החוק במשך שנים, ומי שעושה שימוש במונח זה מטרתו להסוות ולהטעות".
ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.