המכונה שמנסה להיחלץ מהבוץ

הבה נודה ללא כל היסוס, שאנחנו מגששים באפילה. הנסיון לכמת את מסע הבחירות הזה 72 שעות לפני קיצו מועד לאי-הצלחה. התנודות בסקרים אחת להן, או שהן מלמדות כי המצביעים אחוזים תזזית, או שהן משקפות סטיות דגימה וניחושים כושלים.

סקר בולט אחד ("וושינגטון פוסט" ורשת אי.בי.סי) הראה בשבועיים האחרונים תנודה מסחררת של 12% מהילארי קלינטון אל דונלד טראמפ ומיד אחריה, בתוך חמישה ימים, תנודה של 6% מטראמפ אל קלינטון. הייתכן?

ביער הסקרים יש כנראה רק מדד יציב אחד: סקר המעקב היומי של "לוס אנג'לס טיימס", המראה באופן שיטתי, כמעט ללא הפסקה, יתרון של טראמפ. אתמול היתרון הזה עמד על 5%. כל הסקרים האחרים מעמידים את קלינטון ביתרון קטנטן, או סתם קטן, או בעמדת תיקו עם טראמפ.

הסקרים משפיעים באופן בלתי נמנע על מצב הרוח, אבל השבשבת אינה ניזונה רק מסקרים. בהדרגה, עצם המושג 'יום הבחירות' מתפתח ל'יום הבחירות האחרון'. בערך 40 מיליון אמריקאים כבר הצביעו. זה שליש המספר הכולל שהצביעו לפני ארבע שנים. במחוז אחד במדינת נבאדה, בדרום מערב ארה'ב, 70% כבר הצביעו.

במובן הזה ארה'ב מתחילה להזכיר קצת את הודו. בדמוקרטיה המאוכלסת ביותר בעולם, הבחירות נמשכות שישה שבועות. בארה'ב הן מתנהלות זה שבועות אחדים, עם קלפיות ועם תורים. המעקב אחרי ההצבעה המוקדמת מזין מאניה-דפרסיה במפלגה הדמוקרטית.

השחורים לקחו, הלאטינוס ייתנו

הדמוקרטים אינם יכולים לנצח בלי השתתפות מסיבית של בני מיעוטים, בייחוד שחורים ולאטינוס (היספאנים). בתחילת השבוע בקע קול שבר משתי מדינות מפתח, פלורידה וצפון קרוליינה: מספר השחורים המקדימים להצביע נופל אולי ב-20% מן הציפיות.

כל כך גברה החרדה אצל הדמוקרטים עד שביל קלינטון יצא לדטרויט, העיר הגדולה ביותר במדינת מישיגן, להיוועד עם מנהיגים שחורים מקומיים. מישיגן, מרכז תעשיית הרכב של ארה'ב, במערב התיכון של ארה'ב, אמנם מסווגת כמדינה מתנדנדת, אבל הדמוקרטים האמינו שהם יכולים לסמוך עליה. סוף סוף, הם לא נוצחו בה מאז 1988. אבל הסקרים של הימים האחרונים הראו צמצום ניכר של ההפרש במישיגן.

הרפובליקאים טוענים כי מגמות דומות מסתמנות במדינות נוספות במערב התיכון. לדבריהם, אפילו מינסוטה נמצאת בהישג ידם. המדינה הזו לא הצביעה בעד מועמד רפובליקאי מאז 1972.

בארה'ב יהיו ביום ג' בעצם 50 בחירות נפרדות. כל אחת מן המדינות תבחר נציגים ל"חבר האלקטורים", שיש בו 538 מושבים. הנשיאות תהיה למי שישיג לפחות 270 אלקטורים.

חומת האש הובקעה

חובבי פוליטיקה עוסקים זה חודשים בניתוח 'נתיב הניצחון' של כל אחד מן המועמדים. שוררת הסכמה פחות או יותר כללית, שדרכו של טראמפ אל הניצחון 'צרה' יותר מזו של קלינטון, עם חלופות מעטות. הוא 'חייב' לנצח בפלורידה הדרומית, באוהיו המערב-תיכונית, ובפנסילבניה החצויה בין החוף המזרחי למערב התיכון. אם אחת המדינות האלה תישמט מידיו, יידרשו לו פיצויים באוסף של מדינות קטנות יותר, כמו נבאדה וניו-המפשייר.

עד לאחרונה, שתי האחרונות שכנו בטח במחנה קלינטון. הסימנים הגוברים שהן עומדות להישמט הגבירו את החרדה אצל הדמוקרטים. 'חומת האש של קלינטון הובקעה בניו-המפשייר', כתב נייט סילבר, סטטיסטיקאי רב מוניטין של פוליטיקה ושל ספורט. הוא הפחית את סיכויי הניצחון של קלינטון בשבועיים האחרונים מ-90% ל-65%.

אבל אתמול באו המספרים ממדינת נבאדה. הם הראו שיאי השתתפות של יוצאי אמריקה הלטינית בהצבעה המוקדמת. פרשן בתחנת טלוויזיה מקומית אמר לצופיו, כי 'לילה כחול ארוך' מצפה לטראמפ ביום ג'. 'כחול' הוא רמז לצבע המייצג את הדמוקרטים באטלס הפוליטי. הרפובליקאים הם משום מה אדומים, ללא כל הצדקה היסטורית או רעיונית. לפי הפרשן הזה, הגירעון של טראמפ בהצבעה המוקדמת יחייב אותו לנצח בהפרש גדול מ-10% ביום ג', וזה לא סביר (אפשר לצפות בפרשנותו ב-ttp://tinyurl.com/nevada-latinos).

דונלד טראמפ יצא מגדרו

ידיעות על השתתפות שיא של לאטינוס באות גם מדרום פלורידה ומצפון קרוליינה. נובע מהן פוטנציאל של שינוי היסטורי: מעבר של מדינות דרומיות ודרום-מערביות אל המחנה הדמוקרטי במידה שתאזן ירידה אפשרית במערב התיכון. זו כמובן תוצאה של שינויים דמוגרפיים, שרמזים לחשיבותם ניתנו עוד לפני ארבע שנים: העלייה הבלתי פוסקת במשקלם של יוצאי אמריקה הלטינית.

דונלד טראמפ יצא מגדרו להבטיח שיפסיד את הקול הלטיני. התקפותיו על מהגרים מן הדרום אמנם הביאו מיליוני לבנים אל דגלו בבחירות המקדימות של מפלגתו, בייחוד מקרב בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך. אבל הן גם הגדילו בהרבה את התעניינותם של הלאטינוס בבחירות ואת הסבירות של השתתפותם.

מלחמת הקרקע

תוצאות הבחירות תלויות במידה רבה בהצלחת המועמדים להביא את תומכיהם אל הקלפיות. אין זה מספיק לשכנע אותם. צריך להבטיח שהם יהיו רשומים להצביע, שהם יידעו איפה קלפיותיהם, ובמידת הצורך שתהיה להם הסעה. לשון אחר, נחוץ מאמץ ארגוני גדול ממדים. במובן הזה, יתרון הפתיחה של קלינטון היה חד משמעי. מטה הבחירות שלה נפרש בכל מדינת מפתח. בשעה שטראמפ הסתמך על סיקור חינם בטלוויזיה, קלינטון צברה מזומנים ושיגרה את אנשיה למשימות ארוכות טווח.

כותרת בעיתון חשוב במדינת אוהיו אמרה אתמול: 'האנרגיה של טראמפ עומדת מול המכונה של קלינטון. האם התלהבות יכולה להביס יעילות ארגונית?' ובכן, אנרגיה הביסה 'מכונה' במקדימות הרפובליקאיות, אבל קלינטון הפגינה את עדיפות 'המכונה' במקדימות הדמוקרטיות.

ב-2012, פרישה יעילה של מטה ברק אובמה טרפה את הקלפים, מפני שהרבה יותר מצביעים הגיעו אל הקלפי ממה שהעריכו הסקרים.

אגב, כדבר הזה קרה גם ב-2000, בבחירות המפורסמות שהפגישו את ג'ורג' בוש הבן ואת אל גור. אז הציפייה הייתה לניצחון קל של בוש. 'מנצחים בהליכה', התרברב אסטרטג הבחירות של בוש, קארל רוב. ביום ההצבעה גור קיבל חצי מיליון קולות יותר מבוש, והפסיד רק בגלל 600 קולות ופחות בפלורידה. גור לא היה מועמד פופולרי, אבל הדמוקרטים ניצחו ב'מלחמת הקרקע', כפי שקראו לה.

קארל רוב הנ'ל למד את הלקח. ארבע שנים אחר כך הרפבוליקאים היו מאורגנים כהלכה, הביאו את מצביעיהם אל הקלפי, ובוש חזר ונבחר. לא הפריעה לו העובדה ששליש מן המצביעים הלטיניים תמכו בו.

המכונה של קלינטון' הואטה באופן דרמטי לפני עשרה ימים, וכמעט עמדה מלכת בתחילת השבוע שעבר. היא תקועה בבוץ בכמה מקומות, אבל הצליחה להיחלץ ממנו במקומות אחרים. פרשן אחד כנראה קלע למטרה כאשר העיר אתמול, ש'הכול צריך להסתדר בדיוק על מקומו כדי שטראמפ ינצח, והכול צריך לא להסתדר על מקומו כדי שקלינטון תפסיד'. על הנייר סיכוייה לנצח מוסיפים להיות עדיפים. אבל אתם יודעים מה שווה הנייר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny