התלונה נגד ציון קינן: מי הן דמויות המפתח - ומי ייפגע?

מאז השבוע שעבר סוערת המערכת בעקבות חשיפת התלונה של עובדת בנק הפועלים לשעבר כי ציון קינן תקף אותה מינית. הבורר שמונה אמנם קבע שלא הייתה תקיפה, אך הפרשה מעלה שאלות קשות, ובראשן מדוע הסתיר זאת הבנק, והאם הפיצויים המוגדלים שקיבלה העובדת מהווים למעשה דמי שתיקה.

"גלובס" עושה סדר בפרשה: מיהן דמויות המפתח, ולאן היא עשויה להתגלגל.

הכדור אצלם

בחודש אפריל האחרון הטילה עובדת לשעבר בבנק הפועלים פצצה - ציון קינן תקף אותי מינית בקזחסטן לפני כ-10 שנים. לטענת אותה עובדת לשעבר, קינן עודד אותה לשתות אלכוהול, לאחר שמשלחת עובדי הבנק יצאה לבילוי לילי במועדון, ובסיום הערב תקף אותה.

ככל הידוע, במשך השנים לא התלוננה על כך העובדת, והנושא התפוצץ כשהיא הגיעה לדון בתנאי פרישתה מהבנק, ולא קיבלה את התנאים שלהם ציפתה.

הבורר סטיב אדלר אמנם לא קיבל את גרסתה, אך קבע לה במקביל פיצויים בטענה על תנאי העבודה הקשים. לפי הערכות, היקף הפיצוי המוגדל שקיבלה העובדת עומד על 2 מיליון שקל, כאשר בסך-הכול היא יצאה מהבנק עם 3 מיליון שקל בקירוב.

לצד היותה של העובדת לשעבר דמות מפתח בפרשה, דמות חשובה נוספת היא בן זוגה. בן הזוג כיהן בעבר בתפקידים בכירים בהנהלת בנק הפועלים, ולדברי גורמים בבנק, עזב את הבנק עם בטן מלאה על חלק ממנהליו. במסגרת התפקידים השונים שמילא, הוא גם הכיר היטב את אגף משאבי אנוש, ידע מהם הנהלים והתנאים המגיעים לעובדים וידע להנחות את זוגתו במשך המשא-ומתן על תנאי הפרישה.

החלטת המשטרה אם לפתוח בבדיקה או חקירה תהיה תלויה לא מעט בשיתוף-הפעולה של העובדת. העובדת אמנם חתמה על הסכם סודיות, אולם לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת, לא סביר כי הבנק ידרוש ממנה את הכספים - גם אם תפר את הסודיות.

קינן: הכתם שידבק

לא כך דמיין לעצמו ציון קינן שיסיים את כהונתו כמנכ"ל הבנק הגדול בישראל. קינן ניהל ביד רמה את בנק הפועלים, נחשב מנהל נוקשה ודומיננטי והביא אותו לתוצאות חזקות - ולצד זאת הצליח להתנער במשך השנים כאשר פרשות שונות התקרבו לעברו. אלא שכעת נראה כי לא משנה כיצד תסתיים הפרשה הזו, היא תדבק בו.

קינן מתמודד עם טענות על תקיפה מינית חמורה. אמנם, השופט בדימוס סטיב אדלר קבע כי לא הייתה תקיפה שכזו, אולם הפרשה עשויה להיפתח מחדש אם המשטרה תחליט כך. זו המשוכה המרכזית שעל קינן לעבור. על המשטרה להחליט כבר בקרוב אם לפתוח בבדיקה או בחקירה, שכן על המקרה המתואר תחול התיישנות בעוד שבועות ספורים.

החלטת המשטרה תהיה תלויה בעיקר בהחלטת העובדת לשעבר אם לשתף פעולה עם המשטרה, וכן אם יגיעו תלונות נוספות כנגד קינן - מה שככל הידוע לא אירע עד כה.

בר: כעסה על ההסתרה

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הייתה המומה כשנחשפה לפרשה בבנק הפועלים מקריאה בתקשורת בשבוע שעבר. בצעד חריג פרסמה המפקחת תגובה חריפה ולפיה היא רואה בחומרה את העובדה שלא עודכנה. זהו למעשה המשבר הציבורי הראשון של בר, מאז מונתה לתפקידה לפני כשנה.

בר כבר קיבלה לידיה בסוף השבוע את הדוח של השופט בדימוס אדלר המגולל את הפרשה ואת החלטתו. לאור המבוכה הרבה שפרשה זו גרמה לה, ולאור כך שהיא הצהירה כי היא רואה בחומרה נושא של הטרדות מיניות בבנקים, ספק אם היא תוכל לסיים את הפרשה הזו ללא סנקציות, או לפחות פרסום של דוח פומבי של עמדת בנק ישראל בפרשה.

סרוסי: לא דיווח והתנצל

עיקר הביקורת על טיפול הבנק בפרשת התלונה נגד ציון קינן מופנית ליו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי. היום (א') ניסה סרוסי לשדר עסקים כרגיל ואף נפגש עם כמה מעובדי הבנק, אך נראה כי החזרה לשגרה עוד רחוקה.

סרוסי, שהיה מעודכן בתלונה ובמינוי הבורר, לא עדכן - לא את הרגולטורים (בנק ישראל ורשות ניירות ערך) וגם לא את דירקטוריון הבנק. כל הגורמים הללו למדו על הפרשה מפרסומה בערוץ 2 בשבוע שעבר.

בסוף השבוע כבר אמר סרוסי לערוץ 2 כי הוא מתנצל שלא עדכן את המפקחת. "נפיק את כל הלקחים הנדרשים מהמקרה הנוכחי, למרות שאני חושב שפעלנו נכון במינוי השופט הבודק", אמר יו"ר הפועלים. חרף התנצלות זו, אין ספק כי פרשה זו מהווה משבר אמון ותעיב על יחסיו העתידיים עם המפקחת על הבנקים, וייתכן שגם תשפיע על יחסיו עם בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון.

אדלר: שכר של 150 אלף שקל

השופט בדימוס סטיב אדלר (75) נחשב לשופט מוערך ומומחה בדיני עבודה. מאז פרישתו מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, תפקיד שבו כיהן במשך 13 שנה בקירוב, הוא משמש מגשר בסכסוכי עבודה.

בעבור תפקידו כבורר בפרשה זו, הוא קיבל מבנק הפועלים שכר המוערך ב-150 אלף שקל, תמורת עבודה שנמשכה כמה שבועות. נציין כי בפרויקט של "גלובס" על סוגיית הבוררים והמגשרים, פורסם כי שכר של בוררים מליגת-העל (דוגמת אדלר) עומד על 2,000-2,500 שקל לשעה.

אדלר מונה על מנת להכריע בסוגיית התלונה של העובדת. הוא הוצע על-ידי נציגי הבנק כבורר, אך בהסכמת נציגי המתלוננת. הוא אמנם פסק כי לא הייתה תקיפה מינית, אך עם זאת המליץ להעניק לעובדת פיצויים מוגדלים לאור התנאים הקשים שבהם עבדה בקזחסטן.

אדלר מונה לדון בתלונה בנושא התקיפה המינית, ולא בתנאי הפרישה של המתלוננת, מה שמעלה את השאלה האם הפיצויים המוגדלים אינם בסופו של דבר מעין "דמי שתיקה". 

אריסון: לא ידעה על המתנהל בבנק שבשליטתה

כשם שדירקטוריון הבנק לא עודכן בפרשה, גם שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, לא ידעה עליה דבר עד לפני כשבוע. אריסון מחזיקה בכ-20% ממניות הבנק הגדול בישראל. בקבוצת אריסון מסרבים להתייחס לסוגייה, וסביר כי לא יתייחסו אליה עד אשר המשטרה ובנק ישראל יסיימו את בדיקתם בעניין.

אריסון התמודדה עם לא מעט אירועים בבנק, ובראשם החלטת בנק ישראל להדיח את דני דנקנר מתפקידו כיו"ר - החלטה שהיא התנגדה לה. אריסון מינתה את יאיר סרוסי ליו"ר לפני כ-7 שנים, כדי לשפר את הממשל התאגידי של הבנק בתקופה שאחרי כהונתו של דנקנר, וכעת נראה כי השקט שלו ציפתה הופר שוב. 

פינטו: עד כמה הוא היה מעורב?

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, אמנם מונה לתפקיד רק באוגוסט האחרון, אך נראה כי גם לו הייתה מעורבות מסוימת בפרשה, אם כי מקורבים לבנק הפועלים טוענים בנחישות כי פינטו לא ידע על התלונה נגד קינן, וגילה על כך רק בעת האחרונה. זאת, על אף שהיה מקורב לקינן, שתמך במינויו כמחליף.

בתפקידו הקודם היה פינטו אחראי גם על משאבי האנוש בבנק. גורמים בבנק הפועלים טוענים כי הוא אמנם היה אחראי על המשא-ומתן לתנאי הפרישה של אותה עובדת, אך מדובר היה במשא-ומתן על תנאים בלבד, ובלי שהוזכרה תלונה על תקיפה מינית.

בשלב מסוים התפוצצו המגעים בין הצדדים, ועורכי דינה של המתלוננת ביקשו פגישה עם עורכי הדין של הבנק; אז עלה נושא התקיפה. לדברי גורמים בבנק, סרוסי עודכן ומונה בורר, ופינטו מודר מההליך ורק השלים את המשא-ומתן על הסכום הסופי של סכום הפיצויים, מבלי שידע על התלונה.

פרשה זו היא המשבר הראשון שפינטו מתמודד עמו מאז מונה למנכ"ל.

 דמויות