איש עסקים צרפתי-ישראלי טען בבית המשפט לענייני משפחה כי הוא משתכר פחות מ-6,000 שקל בחודש, ולכן לא יכול לשלם יותר מ-2,000 שקל דמי מזונות לכל אחד משלושת ילדיו; וכן כי דירה שרשומה על-שמו ועל-שם גרושתו בחלקים שווים שייכת רק לו, וכי יש להשיב לו יותר מ-200 אלף שקל שגרושתו נטלה מחשבון הבנק שלהם.
השופט יהורם שקד לא קיבל את טענותיו של האיש, קבע כי הוא משתכר יותר ממיליון שקל נטו לחודש וחייב אותו לשלם מעל 30 אלף שקל מזונות לילדים וכן 10,000 שקל לחודש מזונות לגרושתו, שאינה עובדת. השופט דחה גם את תביעותיו להחזר כספים מהאישה ולהכרזה כי ביתם המשותף שייך רק לו.
איך ניתן להסביר את הפער הזה? בית המשפט קבע כי איש העסקים לא אמר אמת לבית המשפט באשר להיקף הכנסותיו ולהשתכרותו.
נדמה כי יותר מכל, פסק הדין הוא שיעור מאלף בשיאי החוצפה של צדדים בהליכי גירושים - במקרה זה הגבר - אשר חושבים כי הנייר סובל הכול, וניתן לטעון טענות מופרכות בבית המשפט, בלי לתת את הדין על כך.
פסק הדין עוסק בעניינם של בני זוג, עולים מצרפת, שנישאו בשנת 2010, ונולדו להם 3 ילדים, בני חמש, ארבע ושנתיים. מאז שנישאו, האישה לא עבדה מחוץ לבית, ועסקה בגידול הילדים, בחינוכם ובטיפוחם. הבעל, איש עסקים, מנהל ובעל שליטה בחברות, מימן את כל הוצאות המשפחה, שחייה ברמת חיים גבוהה מהממוצע. בתחילת שנת 2015 אירע משבר ביחסיהם, ובפברואר עזב הבעל את דירת המגורים שלהם.
עם פרוץ הסכסוך הגישו הבעל והאישה תביעות הדדיות זה נגד זו. בין היתר הגישה האישה תביעה לקבלת דמי מזונותיה וכן למזונות הילדים ותביעה לזכויות ברכוש המשותף. הבעל הגיש תביעה להחזרת כ-200 אלף שקל, שלטענתו נלקחו על-ידי האישה, וכן תביעה לקביעה הצהרתית כי דירת המגורים הרשומה על-שם שניהם שייכת לו בלבד, היות שטרם נישואיהם חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית.
בדיון בבית המשפט טענה האישה כי הגבר הוא איש עסקים המנהל עסקים חובקי-עולם, עתיר נכסים ובעל זכויות וכספים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. לטענתה, רמת המחיה שאליה הורגלה הייתה גבוהה מאוד, ובין היתר היא קיבלה עזרה במשק-הבית מדי יום, באמצעות העסקת שתי מטפלות.
בנסיבות אלה היא ביקשה מבית המשפט לחייב את אבי ילדיה במזונות בסכום כולל של 45 אלף שקל לחודש עבור שלושת הילדים. ובאשר לעצמה, היות שאינה עובדת, ביקשה האישה לחייב את האיש במזונותיה בסך 55 אלף שקל לחודש למשך 12 שנה.
מנגד, הבעל טען כי הוא משתכר בסך-הכול 10,000 שקל לחודש כמשכורת חודשית, וכי ברשותו הכנסה נוספת בסך 4,000 יורו מעבודה בחברה זרה. בהמשך טען כי הכנסתו ירדה לאחר תחילת ההליכים המשפטיים לסך של 5,700 שקל לחודש בלבד.
בנסיבות אלה ביקש האב כי מזונות ילדיו יועמדו על-סך של 2,000 שקל לחודש בלבד לכל ילד, ובסך-הכול 6,000 שקל לחודש, בתוספת 80% מדמי השכירות בדירה שבה יתגוררו, בסכום שלא יעלה על 8,000 שקל לחודש.
הגבר נמנע מבחירה מלהביא ראיות לעניין הנכסים שבבעלותו ולהכנסותיו, ולא צירף את דפי הבנק שלו, מאחר שטען כי אין לנכסיו רלוונטיות לאור הסכם ממון שנחתם בינו ובין גרושתו, הקובע כי יחיו בהפרדת נכסים. אולם מתצהיר שהגיש לבית המשפט, נחשפו פרטים מדהימים באשר להיקף הכנסותיו ולנכסיו.
התברר כי הוא בעלים של כ-95% ממניות בחברה בע"מ, אשר מחזיקה בנכסים ששוויים ברוטו הוערך ב-53 מיליון שקל; בעלים של 100% מהמניות בחברה נוספת; בעלים של חשבונות בנק שיתרתם עולה על-סך של 7.5 מיליון שקל; בעלים של שתי מכוניות ששוויין כ-230 אלף שקל; בעלים של עסק של מעבדות באירופה אשר הניבו בשנת 2014 רווחים של כ-1.8 מיליון אירו; בעלים של 4 דירות בפריז אשר שוויין הוערך על-ידו בכחצי מיליון אירו; יש לו חשבון בנק בפריז, שיתרתו כ-35 אלף אירו; והוא בעלים של 50% של מעבדה דנטלית שמניבה לו כ-300 אלף אירו בשנה.
במסגרת ההליכים המשפטיים התברר עוד כי הוא גם הבעלים של חברה צרפתית, שהכנסותיה בשנת 2013 הגיעו ל-11.7 מיליון אירו, ומתוכם רווח נקי של 1.3 מיליון אירו.
מפסק הדין עולה כי השופט יהורם שקד נדהם מהפער בין היקף הנכסים וההכנסות של האיש לעומת הצהרותיו בבית המשפט, הגם שניסוחיו של השופט היו עדינים. "לאור היקף נכסיו והיקף רכושו של האיש, הרי שהצהרתו לפיה הוא משתכר כ-10,000 שקל בחודש, בתוספת 4,000 אירו לחודש, והצהרתו לפיה הוא משתכר 5,700 שקל לחודש ותו לא - נדחית על-ידי מכול וכל".
שקד ציין כי "הוכח בפני ברמת הסתברות העולה בהרבה מהרמה הדרושה במשפט אזרחי כי נכסיו של האיש והכנסותיו מסתכמים בסכומים גבוהים ביותר ואף חריגים בכל קנה-מידה ... האיש הוא איש עסקים אשר בבעלותו חברות, נכסי דלא-ניידי, בכספים ובסכומים שאין בית המשפט מורגל להיחשף אליהם. המשפחה חיה ברמת חיים השמורה רק לבעלי יכולת כלכלית מוגברת, ובין המצב השורר בפועל לבין הצהרותיו של האיש המרחק רב ועצום".
השופט הוסיף עוד כי "האיש כשל במתן הצהרה כנה ואמיתית בדבר הכנסותיו, ולא נותר לי אלא להעריכן". בנסיבות אלה העריך בית המשפט את הכנסותיו של האיש בכמיליון שקל נטו לחודש, לפחות.
בנסיבות אלה דחה השופט את כל תביעותיו של הבעל. השופט ציין עוד כי אף אם יקבל את כל בקשותיה של האישה בנוגע למזונות, הדבר לא יפגום ברמת המחיה של האיש, ו"הסכום מהווה אחוזים ספורים מהכנסתו החודשית המוערכת של האב", אך אין משמעות הדבר כי לעושרו של האיש יינתן משקל מכריע ללא קשר להוצאות הילדים.
בית המשפט פסק כי מזונות הילדים יהיו בסך של 30 אלף שקל לחודש, בתוספת 80% מההוצאות הרפואיות שיוצאו בגינם.
ולמה המיליונר חויב ב-30 אלף שקל בחודש בלבד?
הפער הדרמטי בין הכנסותיו המוערכות של הגבר - מיליון שקל בחודש - לבין סכום מזונות הילדים שנפסק - 30 אלף שקל בחודש - מעורר תהיות. השופט יהורם שקד ציין בעצמו בפסק הדין כי גם אם היה פוסק סכום גבוה משמעותית כמזונות הילדים, הדבר לא היה פוגע באב.
אם כך, מדוע העמיד את הסכום על 30 אלף שקל לשלושת הילדים? מדוע לא נעתר - לכל הפחות - לבקשתה של האישה לפסוק מזונות בסך 45 אלף שקל בחודש?
"גם אם היה נקבע שהאב מרוויח 100 מיליון שקל לחודש, זה לא הפרמטר הבלעדי שמכריע את היקף המזונות שנפסקו, כי המזונות של הילדים צריכים להיות מותאמים לצרכים שלהם ולהוצאות המשפחה, ולא עומדים ביחס ישיר להכנסה של האב", מסביר עו"ד פיני אביב, מומחה לדיני משפחה וירושה.
לדבריו, "המזונות של הילדים נפסקים על-פי 3 פרמטרים, כשההכנסות של האב הן רק פרמטר אחד. הפרמטר העיקרי הוא הצרכים של הילדים, הפרמטר המשני הוא רמת החיים שהם הורגלו אליה עד לפירוד בין הוריהם, וזו מושפעת מהיכולת של האב להמשיך לספק להם את אותה רמת מחיה".
עו"ד רות דיין-וולפנר מכנה את פסיקתו של שקד בתיק "פסיקה נדיבה", מאחר שלדבריה בתי המשפט לא מגיעים כלל לרף כזה של סכומים, גם לא כאשר האבות מרוויחים סכומי-עתק. "השאלה למה השופט לא פסק יותר היא לא השאלה הנכונה. השאלה היא למה לא משתנה הנורמה המשפטית. הנורמה בבית המשפט לענייני משפחה היא כזאת שבכלל לא משנה כמה מרוויח האב, נדיר למצוא פסקי דין שהעמידו את צרכי הילדים בסך של מעל 3,500 שקל לחודש לילד. הפסיקה של 3,500 שקל נחשבת לנדיבה בבית המשפט במציאות של היום".
עו"ד דיין-וולפנר מוסיפה כי "בנסיבות של המציאות של ימינו, פסיקה של עשרת אלפים שקלים זו פסיקה אמיצה וראויה, ואני מקווה שהיא תוביל קו של פסיקה שמתאימה את עצמה למציאות. כשאב מרוויח מאות אלפי שקלים לחודש, ילדיו לא יידונו לירידה קיצונית ברמת החיים אליה הורגלו.
"המציאות המשפטית אומרת שילדים לא אוכלים ב-100 אלף שקל לחודש, אבל אני שמחה שלא קבעו שכל הילדים במדינת ישראל לא עולים יותר מ-3,500 לחודש".
מנגד, עורך דין בתחום דיני המשפחה אומר ל"גלובס" כי מדובר בסכום נמוך, וניתן היה בנסיבות של התיק לפסוק סכומים גבוהים הרבה יותר. "השופטים שבויים בתפיסה שצרכי הילדים עומדים על 1,500 שקל בחודש, ועד 3,500 לרף הגבוה. זה לא תואם את צורכי ילדי העשירים".
עו"ד יהונתן קניר, בא-כוחה של האישה, מסר כי האישה אינה מתכוונת לערער על סכום מזונות הילדים שנפסק. "במכלול הנסיבות של התיק, אנחנו לא מתכוונים לערער על פסק הדין, ואולם הגיעה השעה שבתי המשפט יפסקו דמי מזונות ריאליים לילדים, תוך התחשבות ממשית ביכולות של הצדדים - ובמקרה הזה, היכולות האדירות של האב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
