פחות אך עדיין דרקוני: תקוצץ אגרת חידוש דרכון בנתב"ג

אזרח ישראלי שייאלץ להוציא דרכון בעמדת רשות ההגירה והאוכלוסין בנמל התעופה בן-גוריון ישלם סכום של 1,115 שקל - או 560 שקל אם הוא חייל. מדובר באגרה הגבוהה כמעט פי ארבעה ממחיר הנפקת דרכון בסניפי משרד הפנים - שעומד על 280 שקל. בכל הנוגע לקטינים, המחירים הם 555 שקל ו-140 שקל בהתאמה.

מטבע הדברים, הליך של הנפקת דרכון בנמל התעופה אמור לעלות יותר מההליך הרגיל - כדי להרתיע את האזרחים ולדאוג לכך שיגיעו לשדה התעופה עם דרכון בתוקף. השאלה היא המידתיות: האם הגיוני שהמדינה תגבה פי ארבעה בגין אותו שירות, שלרוב נעשה במקרים דחופים? אף שהממשלה אישרה לפני שנה שהתשובה שלילית וקיבלה החלטה עקרונית להפחית את האגרה לסכום של 700 שקל לאזרח בגיר ו-280 שקל לקטין, האזרחים ממשיכים לשלם את המחיר הגבוה.

ההחלטה התקבלה במסגרת רפורמה לשינוי אגרות חידוש דרכונים בכל ימות השנה, אלא שכאשר גלגלי הביורוקרטיה נעים באטיות, ומעורבים בהם יותר מדי גורמים ממשלתיים שמפנים את חץ האחריות זה כלפי זה - האזרחים הם שמשלמים.

היות שההחלטה שהתקבלה נכללת ברפורמת שינויים של אגרות חידוש הדרכונים בערוצים השונים - מועד יישומה לא נראה באופק. ברשות האוכלוסין טוענים בפנינו כי ועדת הכספים לא מאשרת את התקנות שהובאו לאישורה - אלא שהוועדה טוענת כי כלל לא הונחו תקנות בפניה.

בדיון שקיימה ועדת הכספים בסוף חודש דצמבר 2015 דרש יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, להפחית את סכום אגרת חידוש הדרכון בנתב"ג. "היא לא סבירה באופן קיצוני", אמר גפני והוסיף: "אף אחד לא יכול להסכים לדבר הזה". עוד הוא טען כי אין טעם להמתין לשינוי גורף של כל התקנות - טענה שהאוצר לא קיבל, ולראיה - חלפה כמעט שנה, ו"הדבר הזה" ממשיך.

לאחרונה שיגרה עו"ד הדס ברוה, שנאלצה בעצמה לשלם את האגרה הגבוהה עת ביקשה לחדש דרכון בדחיפות בנתב"ג, מכתב לשר האוצר משה כחלון ולשר הפנים אריה דרעי, שבו היא דורשת כי המשרדים יפעלו מיידית במטרה ליישם את ההחלטה שהממשלה עצמה כבר קיבלה.

"גובה האגרה של חידוש דרכון בנמל התעופה בן-גוריון הוא שערורייתי ופוגע במי שמהווים קהל שבוי", אומרת ברוה ל"גלובס". "הממשלה וועדת הכספים החליטו כבר לפני שנה להפחית משמעותית את האגרה, אבל בעקבות חוסר תיאום בין משרד האוצר למשרד הפנים, הפחתת האגרות תקועה והציבור הישראלי ממשיך להיפגע. אם משרדי הממשלה לא יתעשתו ויפעלו במהירות ראויה לתיקון המצב, נעתור לבג"ץ בהסתמך על תקדימים".

הנימוק של משרד האוצר הוא שההחלטה על הפחתת אגרת החידוש בנתב"ג היא חלק ממכלול תקנות, ועל כן הוא ייושם יחד עם כולן: "החלטת ממשלה מספר 417 קבעה כי תבוצע תוכנית רחבה לשינוי בסכומי האגרות לצורך שיפור השירות בלשכות רשות האוכלוסין. בין היתר נקבע כי האגרות בחודשי החורף יקטנו והאגרות בחודשי הקיץ יגדלו. זאת, לצורך תמרוץ האזרחים להגיע ללשכות דווקא בחודשים שבהם זמן ההמתנה נמוך יותר ובכך להקל את הנטל מעל הלשכות בקיץ ולקצר את התורים בחודשים העמוסים.

כחלק מהרפורמה הוחלט גם כי תבוצע הפחתה של האגרות הנגבות בנתב"ג מתוך תפיסה שהשינויים האמורים צפויים להקטין את מספר המבקשים להנפיק דרכון בנתב"ג. בהתאם לכך, הוצע כי עם השלמת יתר פרטי הרפורמה תקטן האגרה בנתב"ג, שכן מספר הפונים העתידי צפוי לקטון.

"יצוין בהקשר זה כי בשל הנפקות הדרכונים בנתב"ג רשות האוכלוסין נדרשת להסיט עובדים מביקורת הגבולות, ובכך נפגע שירות נוסף של המדינה.

"מכלול התקנות מונח לפתחה של ועדת הכספים. ברי כי אין הצדקה מקצועית, כלכלית ותקציבית להפחתת אגרות רק בנתב"ג, שכן הצעד רק יביא להגדלת הביקוש לדרכונים בנתב"ג, בלי אספקת מענים משלימים, יפגע עוד בשירות הניתן על-ידי ביקורת הגבולות, וזאת מבלי למצוא מקור תקציבי למימון השינוי".

לשאלה הנוגעת ללוחות הזמנים של יישום הרפורמה, השיבו באוצר כי "התקנות מונחות לפתחה של ועדת הכספים, כולל שינויים מסוימים שהתבקשו על -ידי הוועדה ושלהן ניאותה הממשלה".

ברשות ההגירה והאוכלוסין מנמקים כי שר הפנים אינו יכול לשנות את תעריפי האגרה להנפקת דרכון ללא תלות בתיקון יתר האגרות תוך התנגדות האוצר לכך.

במכתב ששיגרה אל עו"ד ברוה, עו"ד עירית ויסבלום מהלשכה המשפטית ברשות ציינה כי "החלטת הממשלה שיקפה הסכמות עם משרד האוצר ביחס לחבילה מאוזנת של שינויים בתעריפי האגרות. בהתאם לכך הניח שר הפנים על שולחנה של ועדת הכספים תיקון המשקף את המנדט שקיבל בהחלטת הממשלה האמורה. עוד צוין כי ועדת הכספים לא אישרה את התיקון האמור".

עלות של 8 מיליון שקל

בכך לא מסתיימת הסאגה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, השיב לפניית עו"ד ברוה כי הכשל נובע מהחלפת שר הפנים סילבן שלום. לטענתו, בדיון שנערך בחודש דצמבר האחרון הוא אכן הציע לפצל את עניין הפחתת האגרה לחידוש דרכון בנמל התעופה, אלא שהצעתו סורבה.

עוד ציין גפני כי במסגרת ההתנגדות נאמר לו כי משמעות אישור החלק המתייחס להפחתת האגרה היא עלות תקציבית של 8 מיליון שקל. הוא אף הדגיש כי שבועיים לאחר אותה ישיבה התחלף שר הפנים, שהוא הגורם היחיד המוסמך להתקין תקנות בעניין האגרות שישולמו לפי חוק הדרכונים, וציין כי "אין באפשרותה של ועדת הכספים לאשר את מה שאינו מונח בפניה".

למעשה, כפי שמחדדים בוועדת הכספים, בשעתו היה דיון על התקנות שאותן הניח על שולחן הוועדה השר לשעבר שלום. הוועדה אכן ביקשה לבצע שינויים בתקנות, אולם מאז שהתפטר שלום לא הוגש נסח תקנות מעודכן.

בשורה התחתונה, מדובר בעוד מקרה הממחיש את אוזלת-ידו של המחוקק בדאגה הצרכן. בתוך כך נזכיר כי עדיין נמשכת השביתה של ועד עובדי רשות ההגירה והאוכלוסין, שאינו מנפיק דרכונים ביומטריים כבר חודשים ארוכים.