עידן חדש ביחסים? זה מה שצפוי לישראל בעידן דונלד טראמפ

קשה לדעת איך יתפתחו יחסי ארה"ב-ישראל בעידן טראמפ. הוא עדיין לא הגדיר מחדש את מטרות ארה"ב במזרח התיכון ואת האמצעים להשיגן. הוא אמנם השמיע כמה הצהרות במערכת הבחירות בכמה נושאים ישראליים, אבל בחלקן הן סתרו זו את זו, ובשל העיתוי והמסגרת של בחירות, אמינותן מוטלת בספק. סביר להניח שבהשוואה לעידן אובמה, בתקופתו יחול שיפור ביחסי ירושלים-וושינגטון.

בהיותו חסר כל ניסיון פוליטי, הוא יצטרך להשקיע זמן רב ואנרגיה בלימוד מוסדות השלטון ובגיבוש מדיניות בנושאים מורכבים בענייני הפנים והחוץ. בשל ניסיונו הרב בעסקים ובכלכלה והבטחות הבחירות שלו להשיג שיפור משמעותי בכלכלה האמריקאית, היא יעדיף לעסוק בנושאים האלה.

סביר להניח שהוא יפקיד את הפעילות העיקרית בנושאי חוץ וביטחון בידי סגן הנשיא, מייק פנס, שהיה במשך שנים רבות חבר קונגרס וחבר בוועדה לענייני חוץ; ובידי האישים שימנה לתפקידים קריטיים כמו שר החוץ, שר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי. שלושה ממקורביו המיועדים לתפקידים בכירים בממשלו: ראש עירית ניו-יורק לשעבר רודולוף ג'וליאני, מושל ניו-ג'רזי כריס כריסטי ויו"ר הקונגרס לשעבר ניוט גרינגריץ', הידועים בתמיכתם הרבה בישראל.

יחסי ארה"ב-ישראל בתקופת אובמה סבלו מחילוקי דעות רבים וקשים על העימות והמו"מ בין ישראל לפלסטינים והמו"מ על הסכם הגרעין עם איראן. ישראל הסתייגה גם מהמדיניות כלפי מצרים של סיסי, ומלחמת האזרחים והתערבות הרוסים בסוריה. ביחסי אובמה-נתניהו התפתח מרכיב אישי רעיל במיוחד שהעיב על יחסי שתי המדינות. סביר להניח שהיחסים האישיים בין טראמפ לנתניהו יהיו הרבה יותר טובים וידמו אולי ליחסים ששררו בין אריק שרון לנשיא בוש הבן.

במערכת הבחירות, טראמפ תקף בחריפות רבה את ממשל אובמה ואת חלקה של קלינטון בו כשרת חוץ, על כך שלדבריו הפקירו את ישראל. הוא הכריז שמבחינתו ישראל היא בת ברית הכי חשובה של ארה"ב במזרח התיכון. הוא אמר שהוא יהיה התומך הכי גדול שלה, אבל בהזדמנות אחרת טען שיהיה ניטרלי בעימות הפלסטיני-ישראלי. הוא אמר שישראל, כמו מדינות אחרות שמקבלות סיוע צבאי מארה"ב, דרום קוריאה, יפן וגרמניה, תצטרך לשלם עבורו. למחרת, תיקן והסביר שישראל היא מקרה מיוחד כי היא מסייעת לארה"ב.

הוא הכריז שיבטל את הסכם הגרעין עם איראן. כמו מועמדים רבים לפניו, הוא הבטיח להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, ובניגוד גמור לעמדות מסורתיות של ארה"ב מאז מלחמת ששת הימים, אמר שאינו מתנגד להתנחלויות. הוא הזכיר את הקשר שלו ליהדות. את בתו שהתגיירה ונישאה ליהודי ואת נכדיו היהודיים.

הואיל וטראמפ הוא אנטי-פוליטיקאי, קשה לדעת איך הוא יבנה מדיניות חדשה למזרח התיכון ולישראל. כל המועמדים לנשיאות הבטיחו להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. אף אחד לא מימש את ההבטחה הזו. כמו כל הנשיאים האחרים, טראמפ ישמע מאנשי משרד החוץ והביטחון שלו שמהלך כזה יסכן את יחסי ארה"ב עם כל העולם המוסלמי והערבי. האם ידחה את ההערכה הזו ויעביר את השגרירות לירושלים? לא ברור.

סביר שטראמפ יתקשה מאוד לבטל את הסכם הגרעין עם איראן. עם זאת, הוא עשוי להקפיד הרבה יותר על כך שטהרן תמלא אחר כל סעיפיו וינסה להתמודד באופן יעיל יותר עם ההתנהלות האלימה והטרוריסטית של איראן ברחבי האזור. טראמפ לא יעמיד את הנושא הישראלי-פלסטיני בראש סדר העדיפויות שלו, ולאור כישלונות העבר יסתפק בהתייחסות מינימלית שמטרתה לבלום אלימות והחלטות אנטי-ישראליות חד-צדדיות בפורומים בינלאומיים. הגישה להתערבות רוסיה בסוריה תהיה חלק ממהלך כולל יותר מול פוטין. הסכמה רחבה בינו לבין השליט הרוסי עשויה לכלול פרק שיעסוק גם בהתערבות בסוריה. לא ברור אם פרק כזה יעזור או יפריע לאינטרסים של ישראל.

החום הביטחוני-צבאי ביחסי שתי המדינות, שלא נפגע גם בזמנים המתוחים בין אובמה לנתניהו, עשוי להשתפר. ישראל חתמה על מזכר הבנה עם אובמה שמעניק לישראל סיוע בסך של 3.8 מיליארד דולר לשנה לתקופה של עשר שנים. אובמה השיג שני תנאים קשים: ביטול הדרגתי של שימוש בחלק מכספי הסיוע לרכישות מהתעשיות הביטחוניות הישראליות והתחייבות שלא לפנות לקונגרס בבקשות לסיוע נוסף ייעודי. ההסכם לא אושר בקונגרס ונשיא יכול לפתוח אותו. ייתכן שבסיוע הקונגרס הרפובליקני, טראמפ יסכים לשפר את תנאיו.

אחרי שמונה שנים של תקופות מתח וחילוקי דעות, אפשר שבעידן טראמפ, יחסי ארה"ב ישראל ישובו למתכונת ששררה לפני אובמה.

פרופ' גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן