ימים קשים הם הימים הללו לתעשיית הרכב. היא מותקפת מכל צדדיה, רוויה ביותר מדי "ריקולים" (קריאה לתיקונים של ליקויים מולדים), אפופה צרות כלכליות ושערוריות מביכות, ובעיקר נבוכה באשר לעתידה.
אויביה מטילים עליה את האחריות לכמעט כל מכאובי העולם: זיהום האוויר, התחממות הגלובוס, שינוי האקלים, הרוגי ופצועי התאונות, וכמובן הצפיפות התופחת במרחבים המטרופוליניים, גם בתנועה וגם בחנייה.
והיצרנים מנסים, בקדחתנות לא מוסתרת, למצוא מענה לכל הטרוניות הללו, ובמקביל גם מנסים לפתח שילוב הולם של הדיגיטציה חסרת המעצורים, המשתלטת על נתחים גדלים והולכים של חיי היום-יום.
ביום עיון שערכה לא מכבר חברת ב.מ.וו, הוצגו כמה מן התשובות שהיא פיתחה לשאלות הללו.
ימי עיון שכאלה הם גן עדן לחובבי חידושים, אך גם גיהנום לשונאי שינויים. אני, בעוונותי, גם זה וגם זה: מתפעל עד בלי די מפלאי המדע והגניוס האנושי, וגם סובל עד בלי די מן הפלישה השתלטנית והמחוצפת הזאת אל הרגלי העתיקים ושגיונותי העיקשים.
למשל: באחת הסדנאות הוצגה מערכת ששמה הרשמי (בתרגום צולע) הוא - "קונקטד - המלווה הדיגיטלי האישי הנייד". חשתי את הדם קופא בעורקי. זו מערכת ממוחשבת המתעלקת על הטלפון הסלולרי של בעל הרכב, שואבת משם את מלוא חייו הדיגיטליים, ומרגע זה ואילך, היא מנהלת את חייו. היא יודעת-כל, אוגרת-כל, עוקבת-כל ומנטרת-כל.
היא מודיעה לנהג מה סדר יומו, מתי עליו לצאת לדרך, מה מוטל עליו לעשות, מתי עליו לקפוץ לרופא שיניים, איזה סרט יראה בערב, איפה יחנה וכמה ישלם עבור הכרטיסים. היא תזכיר לו לשלוח זר-פרחים לאימו הקשישה, תנזוף בו על שלא עידכן אותה בשינויים בחשבון הבנק שלו, ולא אתפלא אם היא גם תמדוד את לחץ דמו ןאת רמת הכולסטרול, את איכות הרפלכסים בגפיו ואת משקלו.
באוזני-רוחי אני כבר שומע את קולו המלטף של "המלווה הדיגיטלי האישי" שלי לוחש באוזניי: "שוב העלית 224 גראם. אני מבטל את הזמנת המקומות למסעדה הערב, ועד להודעה חדשה אתה אוכל רק חסה!" בררררר..... איזה פחד!
לאלה שאמיצים וסבלניים ממני - זו מערכת נפלאה ומרשימה עד בלי די. אין ספק כי שוחרי הדיגיטליזמים למיניהם ישתעבדו לשירותיה כהרף עין. אני - שאפילו סלולרי אין לי - הערצתי את מפתחיה, ונשבעתי להתנקש בחייהם.
גם שאלה רצינית אחת התעוררה בלבי: המערכת הזאת נשענת, כמקובל בעולמנו המשתגע, על "ענן". מאגר מידע קיברנטי של ב.מ.וו., שבו ייאגרו ויישמרו כל מכמני המידע האישי הזה. איך הוא יאובטח? מה ייעשה בו, ומה לא? מי יהיה אחראי לדליפות מידע או לגניבות מידע? מה יקרה לאוצר המידע הזה לאחר מכירת הרכב, החלפת בעליו, תאונה חלילה, ועוד ועוד מצבים שונים ומשונים... אין בפי תשובה. אך אלה ללא ספק שאלות שראוי לתת עליהן תשובות משכנעות.
גם בשאלת הדלק העתידי, התשובות עדיין אינן נחרצות. ברור כי הטכנולוגיה ההיברידית תישאר עימנו עוד הרבה הרבה שנים. ובצדק. היא ההגיונית, היציבה והמפותחת ביותר עד כה. היא אמנם חסכונית ונקייה יותר ממנועי בנזין לא היברידיים, אך היא עדיין שורפת דלק מאובנים, ולכן לא מרגיעה עד תום את זעפם של כל ירקרקי העולם.
בעבר, השתעשעו בב.מ.וו. ברעיון להשתמש במימן נוזלי כאלטרנטיבה לדלק פוסילי. ההיגיון היה איתן. מימן הוא היסוד הנפוץ ביותר בטבע, ובצורתו הנוזלית הוא אפילו לא מחייב שינוי מנועים. כל מנוע בעירה-פנימית יכול לשתות אותו ביעילות. אך הרעיון נמוג. האנרגיה העתידית המככבת עתה בתוכניות ב.מ.וו. היא החשמל. לא רק בתצורה היברידית, אלא גם בצורתו הטהורה.
ביום העיון טעמתי קמצוץ נהיגה בב.מ.וו סדרה 7 היברידית חדשה. ככל שיכולתי לשפוט מן הנהיגה הקצרצרה, זו לימוזינת ב.מ.וו במלוא מובן המלה. גם פרימיום, גם לוקסוס, גם מכונת נהיגה מבריקה, גם ביצועים מרשימים, וגם היברידית חסכונית. בהחלט תוספת מוצלחת לתפריט המוצרים.
אך מעניינת במיוחד, גם טכנולוגית וגם צרכנית, הייתה נהיגונת קצרצרת בב.מ.וו. חשמלית לחלוטין - ה-i3 . זוהי הגרסה החשמלית של סדרה 3 הפופולרית, והיא כבר נמכרת בהצלחה לא מבוטלת מאז הוצגה ב-2013 (לישראל היא תגיע בחודש הבא). לכבוד 2016 היא צוידה במנוע חזק יותר, ובסוללות עתירות טווח יותר. היצרן מציין טווח מרבי של 300 ק"מ, אך הגון דיו לציין גם שבחיים האמיתיים, הטווח מגיע לכ-200 קילומטרים סבירים.
ושוב הייתה זו חווייה קצת אמביוולנטית. המכונית ללא ספק נראית בדיוק כפי שהיא צריכה להיראות; כולה עתידנות ואקולוגיה. גם הקנקן וגם מה שבתוכו. החזות עגלגלה וחללית, החומרים ממוחזרים מהטמבון עד הגג, כולל מרכב, ריפוד וחלקי הינע. האם היא יפה? עוד לא. אבל היא תהיה. העין הנוכחית צריכה להסתגל אל האסטטיקה העתידנית הזאת.
גם עיצוב הפנים משדר ייחוד ועתיד. הכל שונה. אין מוט הילוכים, אלא רק גלגל צנוע לברירת קדימה-אחורה-סרק. הגה ומחווונים מעוצבים בהתאם. זו מכונית לא גדולה, אך מרווחת ונוחה להפליא, וגם ביצועיה סבירים ומעלה, בזכות המומנט המיידי של מנועים חשמליים.
אלא מה? חוויית הנהיגה משונה. אפילו משונה מאוד. וזו בעיה לא פשוטה. בעיקר למכונית שנולדה בבית שעיקר בשורתו היא חדוות נהיגה. ההתנהגות, זוויות הגלגול, ההגה המחושמל, ובעיקר תגובות הדוושה המוזרות - מעיבים לא מעט על חדוות הנהיגה.
בגלל השימוש באנרגיות ההאטה לייצור חשמל, כל הרמת רגל מן המצערת כמוה כלחיצה די חזקה על הבלמים. זה לא נעים, וזה אפילו מבלבל. בקיצור, לא זאת חוויית הנהיגה לה מקווה בעליה של מכונית שהסמל הכחול-לבן מתנוסס על חרטומה.
אין ספק בלבי כי המערכת החשמלית מבריקה, ואיכות הבנייה עושה גם היא רושם איכותי, ותחושת ההידור בהחלט מוקרנת מכל בורג, אבל - איך לומר זאת בעדינות? - ממכונית ב.מ.וו. יש ציפיות אחרות. וחוששני שיידרשו עוד כמה וכמה מאמצים כדי שהב.מ.וו הזאת תיעשה ל... ב.מ.וו.
ב.מ.וו_I3
הכותב היה אורח ב.מ.וו בגרמניה
חלק מהמתחרות
אופל אמפרה E / שברולט בולט
האחיות החשמליות לבית GM, אופל "אמפרה E" (באירופה) ושברולט "בולט" (ארה"ב), מאמצות גישה יותר מקובלת מזו של ב.מ.וו: מרכב סופר-מיני די תקני וסוללה ענקית, שמותקנת בתוך הגוף ומספקת עד 500 קילומטרים רצופים של נסיעה לפי הנתון הרשמי. אלה גם מכוניות מרווחות עם תא מטען גדול. המחיר בארה"ב צפוי להיות כ-30 אלף דולר.
רנו זואי
החשמלית הקומפקטית של רנו, שנמצאת כיום בארץ לצורך ניסוי, קיבלה השנה עדכון מקיף שבו הועלה טווח הנסיעה התיאורטי שלה לכ-400 קילומטרים בין טעינות. גם היא מגיעה בתצורת סופר-מיני עם תא נוסעים מתוחכם ושופע במערכות טלמטיקה לסיוע בניווט ובאיתור נקודות טעינה.
סמארט פורפור חשמלית
הייעוד המרכזי של הגרסה החשמלית של סמארט "פורפור", שהושקה לאחרונה, הוא לשמש כרכב עירוני. יש לה מנוע חשמלי בהספק של כ-81 כ"ס וטווח נסיעה מרבי של עד כ-160 קילומטר. הביצועים מתונים יחסית, אולם היא שומרת על השימושיות, האופנתיות ויכולת התמרון של הסמארט הרגילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
