טראמפ, תשובה ומתווה הגז

תוצאות הבחירות בארה"ב המחישו כמה רב הדמיון בין מצביעי הרוב בבריטניה, ארה"ב וישראל. בשלוש המדינות נוטים כיום רוב המצביעים לימין. הם מושפעים מקמפיינים פופוליסטיים, חוששים מזרים, מתנגדים להסכמים בינלאומיים ומתעבים תקינות פוליטית. הם בעלי דפוסי הצבעה שבטיים, מאמינים רק לפוליטיקאים "משלהם" ולא לנציגי הממסד או תקשורת המיינסטרים. היכולת של התקשורת להשפיע על דפוסי הצבעתם מוגבלת ביותר.

קולות רבים גרסו שכלי התקשורת בארה"ב ובבריטניה טעו כשלא נקטו מההתחלה גישה ביקורתית יותר כלפי דונלד טראמפ ותומכי הברקזיט ולא התערבו נוכח השקרים, הבדותות וחצאי האמיתות שאלה הפיצו לכל עבר. הניסיון הישראלי מלמד שהגישה האקטיביסטית הזאת חוזרת כבומרנג: פוגעת בתקשורת עצמה - ורק מחזקת את הפוליטיקאים.

כבר בבחירות 1996 התברר שלחשיפת "פרצופו האמיתי" של בנימין נתניהו אין כל השפעה על התוצאות בקלפי. אבל בשמאל ובמרכז הישראלי המשיכו להאמין. שוב ושוב התנפצה התיאוריה: בבחירות 2009, בבחירות 2013 ובפעם האחרונה והבולטת מכולם בבחירות 2015 - ועדיין יש לה חסידים. רק השבוע, למשל, צייץ בעל טור ידוע ב"ידיעות אחרונות" בחשבון הטוויטר שלו: "הערב הזה ממש נתניהו הפסיד את הבחירות הבאות". למה? בגלל התגובה ההזויה של לשכת ראש הממשלה לכתבה של אילנה דיין ב"עובדה" על הנעשה בין קירות האקווריום. אשרי המאמין.

גם האמונה בכוחה של התקינות הפוליטית מתנפצת שוב ושוב לחסידיה בפנים: בתקשורת ובחלקים נרחבים בציבור האמריקאי לא האמינו שמועמד כל כך לא תקין פוליטית כמו דונלד טראמפ מסוגל לזכות בבחירות. ההזדהות המוחלטת של טראמפ עם האג'נדה ועם עולם הערכים של גברים לבנים מבוגרים, גרסו, לא תאפשר לו להשיג רוב כי גברים לבנים מבוגרים הם הרבה פחות מ-50% מהמצביעים.

אבל תוצאות הבחירות מוכיחות כי האג'נדה של טראמפ לא מנעה ממנו לגייס עשרות מיליוני מצביעים שאינם עונים להגדרת גברים לבנים מבוגרים. קלינטון ויועציה היו משוכנעים, למשל, שההיספאנים לא יצביעו בעד מי שמבטיח להקים חומה על גבול מקסיקו. אבל הנשיא ה-45 הכיר את נפש בוחריו טוב יותר - הוא ידע שהיספאנים רבים מתנגדים להמשך ההגירה ממקסיקו, משום שהם חוששים לאבד את מקומות עבודתם למהגרים. הוא ידע שמי שסובלים מגזענות לוקים לעתים קרובות בעצמם באותה מחלה, כלפי חלשים מהם. הוא ניצח בין היתר משום שלא היה שבוי בתבניות החשיבה של התקינות הפוליטית.

קשה לומר משהו מקורי על הבחירות בארה"ב בתוך מבול הפרשנויות והניתוחים הגלובלי. אבל אם כבר מדברים על דבקות בקונספציות ובתיאוריות קונספירציה אז איך אפשר שלא לציין את הקשר בין הבחירות לנשיאות ארה"ב למתווה הגז.

מתישהו החליטו במטה המאבק נגד מתווה הגז שנשיא ארה"ב ביל קלינטון הוא לוביסט של חברת נובל אנרג'י - ללא שום הוכחה עובדתית כמובן. כשקלינטון הגיע לארץ בחודש שעבר להשתתף בהלווייתו של שמעון פרס, הזכירה אורלי בר-לב ממטה המאבק שקלינטון אמור להיפגש אחרי ההלוויה לשיחה עם בנימין נתניהו.

על מה ישוחחו השניים? על קידום האינטרסים של נובל אנרג'י כמובן - הרי על מה עוד יש לקלינטון ונתניהו לדבר? בתגובה לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, צייצה בר-לב כי "העובדה שאשתו של הלוביסט של החברה שבאה לשדוד את הגז שלנו לא נכנסת עם בעלה לבית הלבן - זו בשורה טובה עבורנו".

ובכן, גברת בר-לב וחסידי קונספירציית הגז היקרים, יש לי חדשות רעות - או במחשבה שנייה דווקא חדשות מצוינות - עבורכם. יצחק תשובה כבר לא יהיה זקוק לשירותיו של לוביסט בבית הלבן משום שהנשיא הטרי עצמו נמנה עם חוג ידידיו. כן, כן. דונלד טראמפ ותשובה מכירים היטב. ב-2014 טראמפ שימש שושבין בעסקה למכירת 47% ממניות הפניקס של תשובה לחתנו ג'ארד קושנר תמורת 1.7 מיליארד שקל. העסקה לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל, בין היתר בגלל עברו הפלילי של אביו של קושנר, אבל בין תשובה לטראמפ נותרה ידידות אמיצה. מכאן תמשיכו לבד.

amiram-b@globes.co.il