תאגיד גרמני השקיע בחברה ישראלית שמתמחה ברפואה דחופה

חברת Inovytec הישראלית, שפיתחה ומשווקת מוצרים ייחודיים לרפואת חירום, קיבלה השקעה של מספר מיליוני דולרים מחברת Rohn Klinikum הגרמנית, רשת שירותי רפואה גרמנית שנסחרת בבורסה של פרנקפורט לפי שווי של 1.6 מיליארד אירו. ההשקעה התקבלה מתוך קרן החדשנות של רון קליניקום,Rohn Innovations, והיא ההשקעה הראשונה של מיזם החדשנות.

שתי החברות יפעלו בקרוב כדי להציב מאות מערכות של אינוביטק באחד המחוזות בגרמניה, במסגרת הסכם שעשוי להניב לאינוביטק מספר מיליוני דולרים נוספים.

"אנחנו נמצאים במעבר מפיתוח לכניסה לשוק. ההשקעה הזו תאפשר לנו ליצור מארג שיתמוך בשיווק מוצרינו שנועדו לעזור ברפואה דחופה טרום הכניסה לבית החולים", אומר מנכ"ל אינוביטק, אודי קנטור. רון קליניקום היא רשת המכילה בתי חולים, מרפאות בקהילה ובתי אבות, וככזו היא שותף מתאים למוצריה של אינוביטק.

קנטור מספר כי "אני מגיע ממערכת הביטחון ולא מן התחום הרפואי, אבל במערכת הביטחון עברתי מגוון קורסים בעזרה ראשונה. באחד מתפקידי הפיקוד שלי, מינו אותי גם לאחראי על נושא מענה רפואי בחירום למרות שלא הייתי רופא או פרמדיק וכל מה שהיה לרשותי הוא תיק עזרה ראשונה עם יוד ופלסטרים. באותה תקופה אפילו דפיברילטורים לא היו נפוצים. הבנתי שיש כאן חסך ובעיה, והנושא הזה הטריד אותי.

"לכן חברתי לקבוצה של אנשים שעוסקים בתחום הרפואי כדי לשנות את המצב. קיבלתי השקעה מאנג'לים שמשקיעים בחברות מכשור רפואי וגם מחברה סינית שבינתיים הפכה ממשלתית ויצאה מן התמונה".

לחברה שני מוצרים, מוצר זול יחסית, שהחל את דרכו בשוק ומוצר "הדור הבא", שנועד להיות דפיברילטור מתוחכם אשר מביא את תחום הדפיברילטורים אל העתיד המקוון.

המוצר הראשון, Lubo, שכבר קיבל אישור FDA ו-CE, נמכר בכמה עשרות דולרים ליחידה ומשתלב בתוך ערכות עזרה ראשונה. המוצר נועד לאפשר קיבוע צווארי ופתיחת דרכי אוויר לפצועים ברגע הראשון לאחר הפציעה, לפני שמגיע צוות רפואי מקצועי. כיום עושים זאת ידנית, נדרשת מיומנות רבה לעשות זאת נכון ולאחר פתיחת דרכי האוויר, הידיים של המתנדב תפוסות עד הגעת צוות עם ציוד הנשמה מקצועי, והפעולה היא גם מתישה פיזית למתנדב. ה-Lubo מאפשר קיבוע צווארי ושחרור ידי המתנדב וגם פתיחת דרכי אוויר ראשונית, לא פולשנית, ללא צורך במומחיות יוצאת דופן.

"פתיחת דרכי אוויר היא הפעולה הראשונה שכלולה במתן עזרה ראשונה", אומר קנטור, "בלי אוויר, נוצר נזק נוירולוגי בלתי הפיך".

- איך מוכרים מוצר כזה? מיהם הלקוחות?

"ארגוני חילוץ והצלה וכל מוסד שמחויב בהחזקת ערכת עזרה ראשונה. אנחנו רק מתחילים לשווק את המוצר, אולם יש לנו מפיצים שעובדים מול גורמים כאלה, בכל העולם. המוצר היה חלק מהיערכות החירום באולימפיאדה בריו וכעת הוא נמצא במו"מ מול מפיץ בברזיל, יש תהליך מעניין בהודו, באירופה ובמקומות נוספים".

המכשיר השני נקרא Sali, והוא דפיברילטור משופר. הוא כולל אפשרות לתת שוק חשמלי לאדם שאיבד הכרה בעקבות דום לב, אבל יש לו יכולות רבות נוספות. למשל, הוא מאפשר לאבחן האם המטופל נמצא כרגע במצב של התקף לב. אם אמנם כך, ניתן לבצע בעזרתו החייאה גם אם המטופל עדיין בהכרה, לעומת דפיברילטורים קיימים שמיטעדים לשימוש רק כשהמטופל מחוסר הכרה. בדומה ל-Ludo הוא מאפשר לפתוח את דרכי האוויר וכולל גם אפשרות של תרפיה בחמצן באמצעות בלון חמצן, וגם מאפשר קישוריות לבית החולים.

קנטור: "רובנו לא יודעים לאבחן האם אנחנו בהתקף לב. לעיתים התסמינים מבלבלים, ואין כלל תעוקת חזה המקרינה ליד, אלא התסמינים הם הזעה, בלבול קוגניטיבי ובחילה. במקרה כזה ניתן להתחבר למכשיר והוא יאמר האם יש להזמין צוות חירום".

בשלב הזה מתבטאים היתרונות של חיבור ה-Sali לענן. "כך נראית רפואת העתיד: מרגע שזוהה אדם במצוקה, שני מתנדבים בסביבה מקבלים הודעת סמס, אחד מקבל הוראה לרוץ למטופל והשני מקבל הודעה להביא את מכשיר ה-Sali. בית החולים הקרוב מקבל הודעה כי התרחש אירוע. ברגע שמתחילים להשתמש במכשיר, הוא מתחיל לשדר לבית החולים מה קורה עם הפציינט, כדי שניתן יהיה לתעדף מקרים וגם לשלוח את הציוד הנכון. התקשורת היא דו כיוונית, כך שרופא או פרמדיק יכולים להנחות את המתנדבים בשטח מה לעשות".

כדי להשיק מוצר כזה יש לחבר ביחד את כל הנקודות - המתנדבים, בית החולים, שירותי הענן, פרישת המערכות בשטח. זה בדיוק מה שתעשה החברה יחד עם רון קליניק, שלקחה על עצמה חלק נכבד מהלוגיסטיקה המורכבת של המיזם. "אנחנו רוצים להראות שבזכות המכשיר, זמני ההגעה לבית החולים מתקצרים והמטופלים שלנו נהנים מטיפול טוב יותר".

מכשיר Sali עולה כמה אלפי דולרים לצרכן סופי.