ידעתי שטראמפ ינצח. והפסדתי

אמריקה בהלם. איך זה קרה?

נכון שהילארי קלינטון לא סיפקה את הסחורה. מועמדת חסרת כריזמה שנאלצה להיעזר בקביים של מישל אובמה המהממת - שרק הבליטה את חולשתה. אבל הסיפור זה לא קלינטון. הסיפור האמיתי הוא על השבט שסביב המדורה שהדליק דונלד טראמפ. שבט - רחוק מהעין - שמספק הרבה חומר למחשבה.

ב-25 ביולי כתבתי לחבר:

"... אם לפי הסקרים יהיה שוויון - טראמפ ייקח בגדול. אם הם יראו יתרון של עד 5-6 נקודות לקלינטון - טראמפ ינצח כמעט בטוח. אם יראו יתרון גדול לקלינטון, היא תיקח ב-2-3 נקודות".

באוגוסט חיפשתי מכשיר פיננסי שיאפשר לי להרוויח אם טראמפ ינצח. כל מומחי המאקרו-כלכלה טענו כי במקרה של ניצחון לטראמפ, הבורסות יקרסו בין 5% ל-12%. הכלכלן דיוויד סטוקמן דיבר על מפולת של 25%! החלטתי ללכת על תעודת סל שעוקבת אחרי המדדים בוול סטריט. כל מה שהייתי צריך זה לחכות לניצחון של טראמפ ולירידת תעודת הסל. אבל בניגוד לכל תחזיות מומחי הכלכלה, למרות ניצחון טראמפ, השווקים עולים, והתעודה שלי התגלתה כמשענת קנה קצוץ. טראמפ ניצח. אני ידעתי, והפסדתי.

הסקרים אינם טועים. טובי המומחים העולמיים מופקדים על הנושא כשלרשותם תקציבי ענק. עובדה שרוב אמצעי התקשורת ומכוני המחקר הגיעו לנתונים כמעט זהים. הנתונים שמתפרסמים אכן משקפים את מה שהתקבל, אבל המומחים לא מתחשבים במה שלא התקבל.

אני תמיד מנסה לבחון את קבוצת "הלא מצביעים". אלה שבאמת לא הולכים להצביע. כמה הם? 40% מבעלי זכות הבחירה! אני מנסה להבין מה יצביע הבוחר הראשון מאלה שהפעם ילכו בכל זאת להצביע; זה שהכעס יגבר אצלו על האדישות. הגעתי למסקנה שהוא יצביע טראמפ. כי הוא ילך להצביע תמיד למועמד שמחוץ לקונסנזוס, תמיד להוא שמחוץ לסיסטם, תמיד להוא שמעורר תקווה אבל תקווה שנובעת מכעס. והאמריקאים שבחרו בטראמפ מרגישים מחוץ לסיסטם, הם כועסים. הם לא בעסק, הם לא במשחק. הם לא בחגיגה.

כעת לקבוצת "הלא עונים". כמה הם? 30%! הסוקרים לוקחים את פילוח ה-70% ומשליכים אותו על ה-30%. ביג מיסטייק! כי מתוך ה-30% שלא ענו לסקרים, 70% הם טראמפ.

למה? הרי הם שמעו במשך 5 חודשים כמה טראמפ הוא ברברי, ילדותי, לא כשיר, פרימיטיבי, שונא נשים וגזען. איך הם יגידו בטלפון שהם מצביעים לו? אז הם ידברו ביום הבחירות. יום הבחירות זה היום שלהם. היום היחיד בארבע שנים שבו אין לממסד ברירה אלא לשמוע את קולם.

ולמה הם יצביעו טראמפ?

הדמוקרטים שהביאו לאמריקה - בעצם בחירתו של אובמה - את רוח הקידמה, שכחו כמה אמריקה היא למעשה שמרנית. אובמה שסימל את רוח השוויון וקבלת האחר שכח את ארה"ב הישנה, שכח את הנוצרי הלבן שהתעורר בוקר אחד וגילה שלקחו לו את המדינה. הוא ודומיו תקועים בפרברי דטרויט המעוכה, בחווה חקלאית מתפרקת בוויומינג, בבניין קו-אופ מתקלף במיזורי. הם תקועים נפשית, כלכלית ופיזית: רובם מעולם לא היו בניו-יורק, לא בסן פרנסיסקו ובטח לא בוושינגטון.

טראמפ גס-הרוח, האיש ששם את מגפיו על השולחן במטוס, הזכיר להם את עצמם פעם בימי הזוהר, כשהיו עם מגפיהם על הסוס. טראמפ יחזיר להם את שנגזל מהם.

והם לא ענו בסקרים כי אם אתה אומר שתצביע טראמפ, אתה צריך להודות לא רק שאתה חזיר שוביניסטי, אלא גם שהחלום האמריקאי עבורך הוא כישלון. ולומר טראמפ זה לא קל. אז אתה שולח את הסוקרים לעזאזל ואתה כבר תראה להם ביום הבחירות. ל-30% שלא ענו, אין אמונה בממסד, הממסד דפק אותם. הם מזהים את הסקר כחלק מהממסד, למה שיענו לו. אומרים להם שטראמפ מפחיד. זה מצחיק אותם. החיים מפחידים אותם יותר. אין להם מה להפסיד. בשיטה הקיימת הם הפסידו, אז הם רוצים להחליף את השיטה.

אם נציץ רגע בגרף ההצבעה לפי מדינות ואזורים התמונה תתבהר: קלינטון ניצחה כמעט בכל הערים הגדולות באמריקה. אמריקה שבעניינים, אמריקה המסודרת יחסית. טראמפ לקח את העיירות והפרוורים. אמריקה שהחמיצה משהו, אמריקה שרוצה שינוי אפילו אם טראמפ ישחק עם הכפתור האדום וכולם יעופו לשמיים.

60% מאזרחי הערים הגדולות הצביעו קלינטון, 60% מהאזורים הכפריים הצביעו טראמפ. ברור שהטון שהגיע מהערים הגדולות נתן את התחושה שקלינטון תשב בבית הלבן. שם יושבים הכתבים, העורכים, מנתחי הסקרים, רשתות השידור, הפוליטיקאים, מהלכי הספינים וקובעי הבונטון. אבל הטון זה לא סיפור. וטראמפ היה סיפור - מילארדר כוכב ריאליטי ג'ינג'י פרוע שרומס כל נורמת פוליטיקלי-קורקט, והצית זיק של תקווה בעיניים הכבויות של כל מי שהסיפור הנוכחי של אמריקה השאיר אותו מחוץ לסיפור.

קלינטון והמדיה שתמכה בה עשו טעות פטאלית. הם התייחסו לסיפור של טראמפ במקום לבנות לקלינטון סיפור. הם רק העצימו את הנראטיב שלו.

אבל זו רק ההתחלה. הסוקרים לא העמיקו להבין את משמעות המגה-שינוי שהעולם עובר, את חלוקת העולם המחודשת.

זה קורה פעם במאה שנה, וזה קורה בדור הזה. לאינטרנט, לעולם הדיגיטלי, יש השלכות מרחיקות לכת. הדיגיטל חיזק את הצעירים, את אלה שהלפ-טופ הוא עבורם מה שמברג לחשמלאי. את הפיננסיירים עם המצגות הזוהרות, את אלה שמיילים הם חלק משגרת העבודה היומית שלהם. אלה שהאצבעות שלהם דקות ונקיות לתקתק וואטסאפ כל היום. הם שוחים בעולם החדש כדגים במים, מנצלים את העידן המהיר לבצע הכול ומיד. הם משיגים, מתחברים, קונים, ומוכרים.

התוצאה: רק 38% מהצעירים (גילאי 18-29) הצביעו טראמפ. למה לשנות, טוב להם ככה. אבל למגדל התירס בן ה-63 מאיידהו ממש לא טוב. הוא מרגיש שהעולם החדש חמק לו מהידיים. הוא מגיע הביתה, עייף, שוטף את גריז הטרקטור מאצבעותיו, פותח פחית בירה וטלוויזיה ו... המיילים של הילארי נופלים עליו. הוא לא ממש מבין בזה. המייל האחרון שהוא ראה היה לפני חודש כשאשתו הראתה לו מכתב במחשב הביתי מהבת שלהם שכותבת שנגמר להם הכסף והיא חושבת לחזור לחווה עם בעלה שפוטר ממפעלי פורד.

פעם הכול היה פשוט וברור. היום הוא לא ממש מבין מה הולך, לא מסתדר באמריקה החדשה.

התוצאה: 63% מהגברים הלבנים הצביעו טראמפ. 63%!

"שינוי" הוא פטנט התעמולה הקבוע של הדמוקרטים, אבל עכשיו ב-2016 הם כבר לא יכולים להשתמש בפטנט. איך אפשר לדבר על שינוי אם קלינטון תחזור לבית הלבן אחרי שכבר ישנה בו.

וגרוע מזה -השינויים שעברו על העולם ועל אמריקה בשנים האחרונות גרמו לאמריקאים להרגיש רע מאוד, להרגיש שאמריקה איבדה את זה, והם איבדו את אמריקה. טראמפ היה חייב להבטיח שינוי, אבל שינוי נגד השינויים. גם טראמפ ואנשיו הבינו את זה: Make America great again - שינוי, אבל לאחור, כמו פעם.

הדבר החשוב ביותר בבחירות הוא לא תמונת המצב, אלא המגמה. אלה היו שני קווים שהתחילו מאוד רחוק אחד מרעהו - 50:40 לקלינטון - והלכו והתכנסו כמשפך צר ל-45:44 לקלינטון, שבו להתרחק עד 48:42 לקלינטון, והחלו להתכנס שוב ל-47:45 לטובתה. אלא שאלה היו תגובות לשגיאות טראמפ, לא להתחזקות קלינטון.

המגמה לקראת הסוף הייתה התכנסות, אבל 3 ימים לפני הבחירות היא נעצרה. הפער הממוצע לטובת קלינטון בין כל הסוכנויות עמד על 4-5 נקודות. לא הבנתי איך כולם יכולים לטעות. CNN, בלומברג, אקונומיסט, NBC ,ABC, פוקס ניוז, CBS ואפילו רויטרס. רק la times נתן בעקביות לאורך כל הדרך יתרון לטראמפ.

צלצלתי למערכת העיתון. אמרתי שאני עורך מחקר על סקרים וביקשתי לדבר עם ארי קפטיין, אחראי הסקרים. הסתבר שהוא בכלל יושב בוושינגטון. שוחחתי עם אחד העוזרים שלו. הוא לא רצה לפרט את השיטה המדויקת, אבל דבר אחד הצלחתי להוציא ממנו: הם בודקים לעומק את נושא הלא מצביעים! התרגשתי. הבנתי שכל עוד הפער יישאר במסגרת 4-5 נקודות לקלינטון, טראמפ ינצח. וזה מה שקרה. אני ידעתי והפסדתי.

 איך בחרו הערים הגדלות