רשות השידור נסגרת - הגבייה על אגרת הטלוויזיה בשיא

רשות השידור, כידוע, פועלת תחת כונס רשמי כבר יותר משנתיים. הכונס, פרופ' דוד האן, מונה לתפקידו באוגוסט 2014, לאחר שביולי באותה שנה אושר בכנסת חוק השידור הציבורי, המורה על סגירת רשות השידור ועל הקמת תאגיד השידור הציבורי, שלימים יזכה לשם "כאן". 

במשך הזמן שחלף מאז אמורה הייתה הרשות להמשיך לתפעל את השידור הציבורי ולהיערך, במקביל, לסגירתה. היערכות זו כללה, בין השאר, פרישה כואבת ומרוכזת של מאות מעובדי הרשות, הליך שהסתיים באוקטובר 2015 ושבמסגרתו הצטמקה מצבת כוח-האדם ברשות מכ-1,650 עובדים ל-1,060. 

במקביל נאלצו ראשי רשות השידור לפעול אצל משרד האוצר למימון הגרעון הכספי, שנוצר בעיקר בעקבות ההחלטה לא לגבות עוד אגרת טלוויזיה החל מ-2015. ראוי להתעכב מעט בנקודה זו, מאחר שאגרת הטלוויזיה הייתה אחד הגורמים העיקריים שהשניאו את רשות השידור על אזרחי המדינה, בעיקר בגלל מדיניות גבייה אגרסיבית שכללה ריביות מטורפות, קנסות ושימוש במשרדי עורכי דין, שקיבלו את שכרם לפי היקף הגבייה.

כך, למשל, התברר בעיצומם של הליכי הפירוק כי רשות השידור גבתה במשך שנים ריבית בלתי חוקית מחייבים. עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות ממשרד רדעי-גדות הגישו בעניין זה בקשה לתביעה ייצוגית, שבמסגרתה נטען כי רשות השידור הוסמכה לגבות הפרשי הצמדה וקנסות בלבד, וכי חוק ההוצאה לפועל אוסר על גביית ריבית במקרה שיש לגביו סעד אחר על פיגור בתשלום.

כתוצאה מתביעה זו נאלצה רשות השידור למחוק חובות ריבית בכ-100 אלף תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד חייבים בהיקף של כ-85 מיליוני שקל. בתביעה ייצוגית קודמת שהגישו עורכי הדין רדעי וגדות אולצה רשות השידור להפסיק לגבות מחייבים שכר-טרחת עורכי דין בכ-60 מיליון שקל. בעקבות כך נאלצה רשות השידור להפסיק את ההתקשרות עם משרדי גבייה חיצוניים ולמעשה לבטל את כל מערך הגבייה שבנתה לאורך השנים.

גובים את הר החובות  

כל זאת, לכאורה, אמור היה להיות מאחורינו בימים אלה, שבהם רשות השידור מתנהלת לקראת סגירתה, על אף שהתאגיד נתקל בלחצים פוליטיים אדירים ובקריאות של מקורבי ראש הממשלה לסגירתו עוד לפני שקם והחל לשדר. אלא שמתברר כי הרגלים מתים לאט, אפילו לאט מאוד במקרה של רשות השידור וגביית החובות על אגרת הטלוויזיה. 

מנתונים שהגיש לאחרונה כונס הרשמי של רשות השידור לבית המשפט, ואשר הגיעו לידי "גלובס", עולה כי עדיין קיים הר חובות בסך כ-800 מיליון שקל בגין אגרת הטלוויזיה עד 2014 (כולל), מהם מתכוונת הרשות לגבות כ-400 מיליון שקל. נתונים אלה פורסמו לאחרונה גם על-ידי יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, במסמך בו ניסה להראות כי סגירת התאגיד תחסוך כביכול לקופת המדינה 2.12 מיליארד שקל. 

אבל - וזו השאלה המעניינת - כמה מחוב זה נגבה עד כה בפועל? לפי המפרק, נגבו מתאריך הפירוק כ-164 מיליון שקל, מהם 35 מיליון שקל במבצע גבייה "ידידותי". ואיך נגבה שאר הסכום? המפרק מדווח כי הגבייה בוצעה "באמצעות "חברת מ.ג.ער" (שנבחרה במכרז)  ו"משרדי עורכי הדין שמונו עוד קודם לפירוק". כך נגבו 90 מיליון שקל עד מחצית אפריל 2016, ואילו עד סוף אוגוסט 2016 נגבו עוד 39 מיליון שקל.

כלומר, רשות של השידור של שלהי 2016 לא רק ממשיכה לגבות ברמות שיא ולהפעיל משרדי עורכי דין, היא גם צופה קדימה אל חובות של יותר מ-230 מיליון שקל של אזרחי מדינת ישראל, כאילו לא בוטלה אגרת הטלוויזיה מעולם. 

יש לציין כי הרשות ממשיכה במקביל לגבות אגרת רדיו בכ-400 מיליון שקל בשנה. אגרה זו נכללת באגרת רישוי הרכב, כך שהרשות נהנתה במישרין מכך שמתחילת השנה נמסרו יותר מ-260 אלף כלי רכב, שיא מכירות בשוק הרכב הישראלי.