ענבל אור בערעור לעליון: "לא ניתן לי ולו יום אחד של חסד"

"לענבל אור לא ניתן ולו יום אחד של חסד. נעשתה לה דה-לגיטימציה שלא נעשתה לאף אדם, אף אלה אשר חובותיהם עלו ועולים על החובות הנטענים שלה. באווירה הציבורית שנוצרה בלתי אפשרי היה לקבל משפט נטול דעות קדומות" - כך טוענת ענבל אור בערעור שהגישה לבית המשפט העליון על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, לפרק את החברות בבעלותה ולמנות כונס נכסים לנכסיה האישיים - ערעור אשר בעקבות הגשתו עשתה אור דין לעצמה ולא התייצבה הבוקר (ב') לדיון בעניינה בבית המשפט המחוזי.

הערעור הוגש לבית המשפט העליון בשבוע שעבר, באמצעות באי-כוחה החדשים של אור, עו"ד עודד הכהן ממשרד עורכי הדין הכהן, דבל, ספרבר ועו"ד יששכר בר הלל ממשרד י. בר הלל עו"ד ושות'.

הערעור נפתח בציטוט של השופט אורנשטיין בתיק פשיטת-הרגל שפתחה רשות המסים נגד איש העסקים אליעזר פישמן (הבעלים של "גלובס"), במסגרתו אמר נשיא המחוזי: "אני שותף לחששות ולצרכים הנדרשים באשר לחקירת החייב, התחקות אחד נכסיו ובדיקת התנהלותו. עם זאת, במכלול הזמנים הדרושים דומני כי דחייה קצרה על-מנת לגבש הסדר נושים לא תחמיר ולא תפגע בנושים בהינתן צו איסור על דיספוזיציה של פעולות של החייב. מדובר בדחייה לפרק זמן שאינו ארוך, וככל שיינתן צו כינוס נכסים, יכולה להיגרם פגיעה קשה שיכולה להימנע במקרה שיהיה הסדר שיאושר".

על דברים אלה מתקוממת אור, בטענה כי בעוד פישמן, שהוא חדל פירעון לאור חוב פסוק לרשות המסים של כ-200 מיליון שקל וחוב של מיליארדים לבנקים, קיבל ארכה של 60 יום לגיבוש הסדר - היא עצמה לא קיבלה ולו יום אחד של חסד מבית המשפט לטענתה.

עוד טוענת אור בערעור כי בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לפשיטת-רגל, לאחר שקיבל את מלוא טענות המפרק, עו"ד איתן ארז, לפיהן אור ביצעה "מעשה פשיטת-רגל" - כאשר ניסתה להבריח נכס מנכסיה בעת השלמת מכירת הדירה בפרויקט "מציצים" ברחוב הושע 18 לשלמה נרקיס - ואולם, במקביל הכשיר אותו בית משפט את אותה עסקה במסגרת הסדר גישור חיצוני. "אישור בית המשפט הינו אבסורד. האישור מאיין, הלכה למעשה, את הטענה למעשה פשיטת-הרגל ושומט את הבסיס המשפטי תחת קביעת בית המשפט בעניין מעשה", כותבת אור בערעור.

עוד נטען בערעור כי ההחלטה לפרק את קבוצת החברות בבעלות אור ניתנה תוך התעלמות מבקשתה למינוי נאמנים המומחים בהבראה שהיו מקובלים על החברות והנושים, מינויו של מפרק מנוסה פחות ופגיעה מהותית עקב כך באפשרות אמיתית להבראת החברות.

"חברות אלה, העוסקות למעלה מ-11 שנים בתחום הנדל"ן, ביקשו מבית המשפט, טרם ייחרץ דינן, כפי המתחייב במקרים מעין אלה וכפי שהציע להם בית המשפט המחוזי עצמו, לפתוח בהליך הבראה. הן ביקשו למנות את עו"ד ליאור דגן, רו"ח יזהר קנה ועו"ד פיני יניב (המנוסים בהליכי הבראה) כנאמנים משותפים להליך ההבראה. מומחים אלה היו מקובלים גם על נושי החברות.

"בניגוד למבוקש, בית המשפט מינה את ארז, עורך דין המומחה בהליכי פירוק והמנוסה פחות בהליכי הבראה, ולא נתן הזדמנות לצדדים לטעון לעניין זהות הנאמן שמונה בהליך הקפאת ההליכים והתאמתו לתפקיד", נכתב בערעור.

עוד נטען כי באופן חסר תקדים, שעה שהליכי הבראה אורכים בדרך-כלל לכל הפחות 90 ימים, תוך מתן ניסיון כן לחברות להבריא עצמן, לאחר 5 ימים בלבד ממינוי הנאמן, המליץ עו"ד ארז על פירוק החברות; ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה על פירוקן של החברות, אחר שנתן להן פרק זמן בלתי סביר של 24 שעות בלבד להגיב לטענות הנאמן. 

"היקף החובות הנטענים לא נכון"

אור מוסיפה וטוענת כי היקף החובות הנטענים כלפיה אינו נכון. לטענתה, בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה לפיה לחברות בבעלותה חוב בסך כ-200 מיליון שקל, אך בפועל, לטענתה, הפרויקטים רווחיים.

כך, למשל, טוענת אור כי סך של כ-100 מיליון שקל מתוך החוב הנטען, מקורו בתביעות וטענות לכאוריות, אשר תלויות ועומדות, שכלל לא התבררו עד למועד זה.

מאידך, בערעור נטען כי גם שווי החברות של אור נקבע על הצד הנמוך, ובית המשפט התעלם אפילו מחוות-הדעת של רו"ח שיף-הנזנפרץ, שצורפה על-ידי המפרק, וממנה עולה לטענת אור כי שווי נכסי החברות הוא כ-135 מיליון שקל.

"בנסיבות אלה, הרי שאף על-פי חוות-הדעת המקצועית שהוגשה לבקשת המפרק, שווי נכסי החברות עולה על התחייבויותיהן (אף הלכאוריות), והמסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי מוטעת ומקפחת את הגברת אור באופן חסר תקדים", צוין בערעור.

בא-כוחה כוחה של אור, עו"ד עודד הכהן, מסר על רקע הגשת הערעור כי "חרף הקפאת נכסיה, אור מותקפת בכמה חזיתות ומוכפשת בכלי התקשורת, ותוך שהיא מתרוקנת מנכסיה הנמכרים בזה אחר זה על-ידי כונס הנכסים הזמני, הוכיחה אור סולבנטיות לאורך כל הדרך".