ההמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התיקון לתמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש, שעל-פיו תוספת הקומות תחושב על בסיס שטח המבנה הקיים בפועל, ולא על בסיס תב"עות ישנות החלות בתחומי היישוב כפי שהיה נהוג בעבר. החלטה זו, שטעונה עדיין אישור ממשלה, תביא לכאורה להתקדמות ממשית וריבוי פרויקטים בהתחדשות עירונית, מאחר שעתה נקבע תחשיב קבוע והוראות אשר מרחיבות ומחזקות את שיקול הדעת של הרשויות המקומיות במתן היתרים מכוח תמ"א 38. עם זאת, המציאות, לצערי, תהיה ככל הנראה פחות ורודה.
על-פי ההחלטה החישוב ייעשה באופן אחיד: תוספת של 3.5 קומות לבניינים של 3 קומות ומעלה, תוספת של 4.5 קומות לבניינים מעל 4 קומות, תוספת של 2.5 קומות לבניינים מעל 2 קומות ותוספת של 1.5 קומות לבניינים בני קומה אחת.
נשאלת השאלה, מה גרם ליו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי, לשנות את הגישה מהכרזתו האחרונה ולצמצם את הזכויות? יכול להיות שמדובר בלחץ מצד הרשויות המקומיות, שמתקוממות על כך שבתמ"א 38 היזמים אינם משלמים היטלי השבחה?
"אין כל הצדקה לכך שיזמים וקבלנים המוכרים את דירות תמ"א 38 במיליוני שקלים לכל דירה ייהנו מפטור מהיטל השבחה, כאשר מן הצד השני, העירייה תצטרך להוסיף מבני ציבור ותשתיות לצורך קליטת הדיירים החדשים", אמר עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 שדן בתוכנית מטעם הרשויות המקומיות, והסביר כי ללא מקור תקציבי עלויות הפיתוח ימומנו בסופו של דבר על-ידי תושבי העיר.
עד כמה קצר זיכרונן של הרשויות המקומיות? האם ייתכן שהרשויות המקומיות שכחו לקחת בחשבון שגם ללא היטלי ההשבחה הן מקבלות אגרות בנייה על כל פרויקט - אגרות שבפרויקט קטן (עד 10 דירות) מגיעות לכמיליון שקל - וזאת ללא כל צורך בהשקעה, פיתוח או בנייה מצידן? ומה לגבי כופר החניה והגידול בתשלומי הארנונה?
על-פי חישוב פשוט, אם ניקח רחוב קטן ברמת גן שהעירייה תאשר בו 10 פרויקטים במסגרת הליך תמ"א 38, היא תרוויח אגרות פיתוח בהיקף כ-10 מיליון שקל, סכום שללא ספק יעשיר את קופתה ויוכל לשמש לפיתוח ושדרוג תשתיות לדיירים החדשים. מדוע העיריות צריכות להגדיל את קופתן על חשבון היזמים שצמצמו להם את זכויות הבנייה בפרויקטים של תמ"א 38?
אנו מברכים על תחילת הדיונים בנושא וקידומו. היזמים והדיירים המתינו חודשים ארוכים להחלטה, פרויקטים רבים הוקפאו בתקווה שההחלטה שתתקבל תשחרר חלק מהפרויקטים, אך כעת פרויקטים רבים לא יתממשו עקב כך שבעבר המבנה לא נבנה על-פי גבולות התב"ע שהייתה מאושרת ולכן הזכויות שניתנות כיום יהיו פחותות משמעותית והפרויקט לא כלכלי.
אילו המועצה הארצית הייתה מאשרת, במקרים אלה בלבד, אפשרות להיצמד בחישוב הזכויות לקווי הבניין על-פי התב"ע הקיימת, פרויקטים רבים נוספים היו משתלבים בתהליך של פינוי-בינוי, ולא היה צורך להמתין לתיקון נוסף.
■ הכותב מנכ"ל חברת Urban נדל"ן ויו"ר יזמי התמ"א בשרון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
