בין ההמלצות למשרד הבריאות: איסור פרסום מזון מזיק לילדים

קבוצת שטראוס, קבוצת אסם, קוקה-קולה ישראל וגם מקדונלנד'ס על הכוונת של משרד הבריאות. ל"גלובס" נודע כי "הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה" במשרד הבריאות מבקשת לאסור על יצרניות המזון להעלות קמפיינים למוצרי מזון לא בריאים שיופנו לילדים עד גיל 12 או עד גיל 16 - חברי הוועדה חלוקים בדעותיהם לגבי רף הגיל.

ההמלצה מתייחסת לקמפיינים בכל אמצעי התקשורת, לרבות ברשתות החברתיות, ומגיעה בהמשך ישיר להחלטת הוועדה לחייב את יצרני המזון בסימון שלילי על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, מלח או שומן. הסימון השלילי יתבצע בצבע אדום על-מנת להדגיש את המסר של אזהרה ויכלול כיתוב בסגנון "מכיל כמות גבוהה של (שם רכיב)".

במקביל, מוצרי מזון שהרכבם מתאים להמלצות התזונה של משרד הבריאות יזכו לסימון חיובי בצבע ירוק ויכלול את הכיתוב "מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה נבונה".

לדברי פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת וחבר בוועדה, "אם הולכים היום לסופרמרקט ורוצים לקנות מזון בריא - מתבלבלים. אני פרופסור לרפואה 25 שנה, וכשאני צריך לבחור בסופרמרקט בין מזון בריא ללא בריא, אני נתקל בקשיים. קשה מאוד להבין את הסימון.

"לכן הוועדה יצאה בהמלצה לשני סימונים: טוב ורע. אפשר לקרוא לזה מזיק ולא מזיק. סימון אדום שאומר תיזהר וסימון ירוק שאומר שכמות המרכיבים סבירה לכמות המזון. זה עדיין לא אומר שאתה יכול לאכול ק"ג. הסימון ברור וקל להבנה, והוא יגרום לחברות לשפר את מרכיבי המזון שלהם בצורה שיעברו מסימון אדום לסימון ירוק".

בהתייחס לכוונה לאסור על קמפיינים לילדים אומר רז: "היום עושים פרסום נרחב לילדים ובשעות הצפייה שלהם, כולל ברשתות החברתיות, למוצרי מזון מאוד לא בריאים, והוועדה החליטה שייאסר פרסום על מוצרים לא בריאים. בהתחלה המשרד המליץ עד גיל 12, ואני לחצתי שזה יהיה עד גיל 16". 

עוד לדבריו, "אנחנו רוצים להוריד בצורה משמעותית את הנגשת האוכל המזיק לציבור. דרך אחת היא להפוך אוכל מזיק לאוכל יחסית בריא. דרך אחרת היא לסמן את המזון. לרוב זה אוכל שמתועש ביתר ומכיל עודפים גדולים של סוכר ומלח, שומן טראנס ושומן בכלל בכמויות לא טובות וחומרים נוספים בעייתיים למשתמש כמו פתאלט, שהוא חומר שמצוי בצבעים לבניין וגם באוכל מתועש, בעיקר באריזות בחלק גדול מהמוצרים שעטופים בצלופן כמו חטיפים. אם ילדות נחשפות לכמויות גדולות, זה יכול להשפיע על הורמונים החשובים לפוריות". 

- הנוכחות באריזה יכולה לחדור למוצר מזון?

"כן. ידוע שכאשר אוכלים מזון מתועש בכמויות גדולות, נחשפים לחומרים לא בריאים שחלקם ידועים לנו וחלקם לא. בשל כך הוועדה רוצה להביא למצב שהאוכלוסייה תאכל פחות מזון מתועש ביתר ויותר מזון בריא". 

 מתוך הקמפיין

מיישמים את המודל הצ'יליאני

הוועדה טרם קבעה את רמות הסוכר, השומן והמלח שלגביהן ייקבע הסימון השלילי, אבל כבר עתה ברור כי יותר מ-1,000 מוצרי מזון המשווקים כיום יקבלו אותו. מסקנה זו עולה מהחלה תיאורטית של קריטריונים שנקבעו בצ'ילה על מוצרי המזון הארוזים בישראל.

צ'ילה היא אחת מכמה מדינות בדרום אמריקה שבחרו בסימון שלילי בחזית האריזה, ללא צורך ביצירת פרופיל מזון לפי קטגוריית מוצר. הוחלט ליישם את ההחלטה ב-3 שלבים, שבכל אחד מהם נקבע רף חמור יותר לרמות הסוכר, המלח או השומן הרווי.

גם אם יחליטו בישראל על השלב הראשון בלבד של התוכנית בצ'ילה, הרי שכ-39% מתוך 2,625 מוצרי המזון הארוזים יקבלו סימון שלילי אחד או יותר על גבי האריזה. אם בישראל יחליטו לאמץ את השלב בשני בתוכנית, 51% מהם יקבלו סימון שלילי אחד או יותר.

בוועדה אומרים כי המשקאות הממותקים אחראים לכ-44% מצריכת הסוכר של הישראלים, החטיפים והממתקים ל-31%, הדגנים ודגני הבוקר ל-13%, ומוצרי החלב ל-10%. לעומת זאת, מוצרי המאפה המלוחים הם בראש רשימת הקטגוריות האחראיות לצריכת המלח, הכוללת גם מוצרי מאפה מתוקים, לחם ושימורים. דברי המאפה המלוחים נמצאים גם בראש רשימת הקטגוריות האחראיות לצריכת שומן, הכוללות גם דברי מאפה מתוקים וממתקים, מוצרי חלב, מוצרי בשר מעובדים, סלטים ורטבים.

אין פלא איפה שכוונת הסימון מכניסה את תעשיית המזון ללחץ. היא גם שמה במוקד חברות מזון שעיקר פורטפוליו המוצרים שלהן מכיל שיעורים גבוהים של סוכר, מלח או שומן.

כך, קבוצת שטראוס, שפעילותה בתחום החטיפים המתוקים והחטיפים המלוחים רחבה במיוחד, עשויה לקבל סימון שלילי לרוב מוצריה בקטגוריה זו. שטראוס גם שולטת בקטגוריית השוקו ובקטגוריית מעדני החלב, למעט אולי מעדן גמדים ששטראוס הפחיתה בו לאחרונה את הסוכר, יידרשו לסימון שלילי. כך גם כל החטיפים המלוחים, דגני הבוקר, הגלידות והשוקולדים של אסם-נסטלה; כמעט כל המשקאות של החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל); וכל דגני הבוקר והשוקולדים של חברת יוניליוור והרוב המכריע של גלידת שטראוס.

ככל הידוע, יצרניות המזון עדיין לא שמעו על הכוונה למנוע מהן להעלות קמפיינים למוצרים הפונים לילדים.

משרד הבריאות כבר העלה קמפיין נגד המשקאות הממותקים בשל רמת הסוכר הגבוהה בהם וכן קמפיין נגד החטיפים המלוחים בשל כמות הנתרן, אך הוא ירד מהאוויר תוך זמן קצר.

"התרגלו לאכול כמויות גדולות"

אלא שאלה אינם הצעדים היחידים. הוועדה מתכוונת, בנוסף לסימון השלילי, לחייב את היצרנים בסימון מספר כפיות הסוכר על המוצרים. כפי הנראה, גם תעשיית המזון המהיר תחויב בסימון זה על המוצרים - צעד שעשוי להשפיע על רשתות המזון המהיר ובראשן מקדונלד'ס, וכן על דוכני האוכל בבתי הקולנוע.

לדברי פרופ' רז, "הצעתי שכאשר נעשה סימון של טוב ורע, נעשה גם סימון של כפיות סוכר. כל 4 גרם סוכר זה כפית. לילד מומלץ לא לצרוך יותר מ-6 כפיות ביום, ולמבוגרים לא יותר מ-8 כפיות ביום. אם נצליח ליידע את הילדים והאמהות שהסוכר הוא אם כל חטאת - כי קל להעביר את המסר ועל מוצר שיצרכו יהיה את מספר כפיות הסוכר - אפשר להילחם מלחמה מאוד מוצלחת במזון המהיר.

"את נכנסת לקולנוע וקונה קוקה-קולה, ויהיה עליו סימון שיכול להגיע ל-14 כפיות סוכר. כך גם בפופקורן או בלחמניית המבורגר. מספיק שיצטרכו לומר כמה סוכר יש בלחמנייה של המבורגר. זה יכול להיות כמו כלום 10 כפיות סוכר, כי בלחמנייה יש המון סוכר. צריך לחשוב איך לסמן, אבל אם נאמץ סוג של סימון שכל אחד מבין, ונדגיש כי כל צריכה של מאכל שמתועש ביתר המשמעות שלו היא אכילה מופרזת של סוכר והרבה פעמים גם של מלח - נוכל להילחם כך במזון המהיר".

- ההצעה הועלתה לדיון בוועדה?

"בוודאי, ויש גם החלטה בוועדה לסמן את מספר כפיות הסוכר, ולא רק סימון בצבע אדום או ירוק".

למרות ההצהרות הברורות, גם חברי הוועדה מודעים למשמעויות יישום ההמלצות על תעשיית המזון. לדברי פרופ' רז, "הבעיה היא שאנשים הורגלו לאכול את הכמויות הגדולות ויש בזה סוג של התמכרות. אנחנו רוצים להוריד גם את הגודל. חינכו את הילדים לאכול גדול. אם אתה אוכל חפיסה של 100 גרם או 500 גרם, זה הבדל גדול.

"התעשייה אומרת בצדק שאם יורידו ב-30% את כמות הסוכר, הצרכנים יצביעו ברגליים. זאת אומרת ששינוי צריך להיעשות בהדרגה, ובכך התעשייה צודקת. אנחנו לא רוצים לרסק את התעשייה. לפי החוק לא ניתן למנוע יבוא של מוצרים, ואז אנשים יכולים לייבא מוצרים עתירי סוכר ומלח, ויהיה קשה לפקח". 

- מוצרים מיובאים לא יחויבו בסימון?

"הם יהיו חייבים בסימון, והוא יפריע להם, אבל יעשו אותו".

ואם לא די בכל אלה, הרי בעוד קצת יותר מחודש מתכוון פרופ' רז לחנוך גוף חדש שיאגד גופים רבים למען מאבק משותף לטובת צריכת מזון בריא. הגוף מוקם ביוזמת עמותת "מהיום", הפעילה כבר 5 שנים, ורז משמש כנשיאה.

לדבריו, "תחת העמותה, בידיעת שר הבריאות והמנכ"ל, אנחנו בונים גוף שיאגד את כל אלה שיש להם אינטרס למזון בריא, כמו העיריות תל-אביב, אילת, אשדוד, יבנה ונצרת, קבוצות הורים שעוקבים אחרי זה וארגון 'אמון הציבור'. הכוונה היא לגייס את הציבור למלחמה למען שינוי אורח החיים בישראל.

"הגוף ידאג שהחלטות ועדת האסדרה יועברו לביצוע. אנחנו רוצים להיפגש עם שר החינוך, כי מה שחסר לנו במהפך זה חינוך לבריאות בבתי הספר ושילוב פעילות גופנית לפחות לילדים ולנוער. במקביל אנחנו מקימים שדולה בכנסת לאורח חיים בריא, שתובל על-ידי חברי הכנסת איתן כבל, רחל עזריה וישראל אייכלר".