מידרדרים חזרה אחורה

המטרה מקדשת כרגע את כל האמצעים. ואם המטרה טרייה ומתוקשרת, היא מקדשת גם את כל המטרות הישנות והמוצדקות שהושגו ממש לא מזמן. כך, בדרך לאישור חוק מס ריבוי דירות של שר האוצר משה כחלון, שוקלת הממשלה ושוקלים באוצר לוותר על יעדים ועקרונות שהושגו בעמל רב על-ידי אנשי המשרד ופקידיו.

ביטול הפטור ממס שבח בחוק ההסדרים לשנים 2013-2014 היה מהלך דרמטי. חלום שעליו פינטזו עידן ועידנים באגף תקציבים, אבל עד אותה שעה לא צלח את חומת האינטרסנטים. שכירים, עצמאיים, משקיעים בבורסה, ואפילו מי שהרוויח בהפקדה בבנק - כולם שילמו מס על רווחיהם, ואילו מוכרי דירות, גם כאלה שקיבלו עשרות דירות בעסקאות קומבינציה מול יזמים, היו היחידים שנהנו מפטור מלא ממס על הרווח שצברו - אם מכרו דירה אחת לארבע שנים.

בשנת 2014 החלון נסגר. אמנם המס חל על כל השבח שנוצר בין קנייה למכירה, אבל רק על תקופת האחזקה היחסית משנת 2014, אבל סוף סוף מי שמרוויח כסף מנדל"ן למגורים, בהנחה שזו אינה דירתו היחידה, משלם לקופת המדינה כמו מי שהרוויח בבורסה.

לא חלילה מס על הדבידנדים בדרך (מס משכירות), מסלול שעדיין זוכה להטבת מס יוצאת דופן עד לתקרה של 5,000 שקל בחודש, אבל לכל הפחות הוא משלם מס על רווחי ההון (25%) בין קנייה למכירה.

הניסיון הנוכחי של יו"ר ועדת הכספים גפני - שמאז ומתמיד נלחם נגד מסי נדל"ן כנציגו של מגזר המחבב מאוד השקעה בדירות - לצמצם את מס השבח מ-25% ל-15% בלבד, והמחשבות באוצר ללכת לקראתו כדי לקדם את המס על הדירה השלישית, עלול להחזיר את אגף התקציבים שנים לאחור, ולהחזיר את אי-הוודאות שמזיקה כל כך לענף ולמשק בכלל. רק מטומטם ימהר לשלם מס כשמתברר שוב ושוב שאף מס בישראל אינו סופי ומוחלט ושאלות על צדק או אחידות אינן רלוונטיות.

אבל כל זה אינו שונה בהרבה מניסיון אחר שעושים כעת באוצר להכשיר ולסלול את הדרך למס ריבוי דירות - השקת פיקדון בנקאי שיוצמד למחירי הדירות, שיוענק למי שיממש את דירתו. בניגוד לכל עקרונות אגף תקציבים או לעקרונות השכל הישר, המדינה שוקלת להכניס יד לכיס, כדי לסבסד פיקדון של אנשים שהיא עצמה אומרת שהם עשירי המדינה.

כשמדובר בעשירי המדינה, אין מקל בלי כמה גזרים עסיסיים שירככו את המכה.