"משה כחלון הוא הרני רהב של שרי האוצר"

"הכייס המנומס" - זה היה הביטוי שחזר על עצמו בפאנל שדן ביחסה של התקשורת הישראלית לשר האוצר משה כחלון ובשאלה האם היא "מאתרגת" אותו, במסגרת כנס אילת לעיתונות. 

"מערכת היחסים בין התקשורת לשר האוצר היא מערכת יחסים סימביוטית", אמר יהודה שרוני, עיתונאי "מעריב סופהשבוע", בפתח הפאנל שהנחתה קרן מרציאנו. "התקשורת נותנת לשר האוצר, ושר האוצר נותן לתקשורת. הוא עושה את זה בחיוך, תמיד קראו לו 'הכייס המנומס', ובאמת הוא יודע להתחבר לתקשורת ולתת לה את מה שהיא מחפשת, והתקשורת נותנת לו בחזרה חיבוק. הוא נמנע מעימותים ואוהב לתת, לא יגאל הורביץ (שר האוצר לשעבר) שתמיד אמר 'אין לי'". 

חגי גולן, עורך "גלובס", ציין כי אחד היתרונות הגדולים של כחלון הוא היכולת שלו להיות "מר עממיקו". לדברי גולן, "כחלון מנצל את הסיטואציה הזאת עד הסוף. אם אני מסתכל על יאיר לפיד, כחלון הוא בדיוק שר האוצר ההופכי שלו, 180 מעלות - לבן, עשיר, מתנשא במידה מסוימת, הבן של טומי. כששר האוצר לפיד אמר 'אני אוריד את מחירי הדיור באמצעות מע"מ אפס', זה נתפס ישר כלא אמין. כשכחלון עושה מחיר למשתכן, זה נתפס הרבה יותר אמין, כי הוא בא מלמטה, וזה היתרון הגדול שלו". 

שרוני: "כחלון הוא הוא הרני רהב של שרי האוצר. הוא נותן לכולנו כאן בפאנל הרגשה שהוא חבר אישי של כל אחד מאיתנו. זה כמו שהולכים למפגש אינטימי אצל רני רהב, ומגיעים בסוף 5,000 איש". 

צבי זרחיה, כתב הכנסת של "דה מרקר": "כחלון הוא שר אוצר לא שגרתי, הוא שר אוצר מזן חדש. בדרך-כלל היינו בודקים שר אוצר לפי גירעון תקציבי, לפי פרמטרים כלכליים, ואת כחלון לא בודקים אותו בפרמטרים האלה. בודקים אותו בדיור. לכן, אני חושב שהוא לא מקבל אשראי חריג. אין כמעט בית בישראל שלא מותח עליו ביקורת בנושא הזה למרות כל המבצעים של מחיר למשתכן.

"גם לגבי הגז אנחנו תקפנו אותו בחריפות על הזיגזוג (כשכחלון הודיע שהוא מנוע מלטפל בנושא), וגם לגבי עניין רשות השידור והתאגיד. אנחנו רואים שהתקשורת מאוד תוקפת אותו ובעצם רואה בו גם שר אוצר וגם שר שצריך לרפא את כל חוליי המשק. יאיר לפיד, לדעתי, זכה לאשראי הרבה יותר נדיב מהתקשורת מאשר כחלון". 

רותם דנון, עורך המגזין "ליברל", חלק על הדברים: "אני חושב שלפיד קיבל הרבה פחות אשראי. בערך יומיים וחצי אחרי שהוא נכנס לתפקיד, הוא העלה את הפוסט על ריקי כהן, ורק נהנינו ללעוג לו. כחלון קיבל את האשראי הנדיב ביותר מהתקשורת אולי מאז ימי אריק שרון וההתנתקות. היה לו הרבה מזל בסיטואציה שהוא נקלע אליה, אבל הוא פוליטיקאי ממולח מאוד. כשר תקשורת הוא ידע לשחק את המשחק הכפול: גם לדאוג למה שכואב לראש הממשלה - וגם להיראות כמו איזה קיר בינו לבין התקשורת.

"כיום הוא במצב שיש מחנה בתקשורת שרואה בו מגן אחרון לשפיות, ונושאים אליו את העיניים בכל פעם. לא תמיד זה משהו שהוא רוצה, למשל בנושא תאגיד השידור הוא כנראה לא היה רוצה להיות הפוזיציה הזאת. כחלון כן קיבל אשראי גדול, אבל לדעתי הוא נמצא עכשיו בשאריות האחרונות שלו, לאור העובדה שההבטחה הגדולה שלו בנושא הדיור לא מתממשת".  

יועצת התקשורת טל אלכסנדרוביץ-שגב: "כחלון הוא אחד האנשים היותר מיומנים שיש. הוא יודע ליצר בעלי ברית, בהיבט הפוליטי הוא יודע ליצר מצב שמוקדי הכוח העיקרים שיכולים לאיים עליו - סך-הכול הוא מחזיק אותם כחברים. הוא לא יוצא בכל מיני הצהרות מטורפות. הוא בהחלט מצליח ליצר לעצמו סדר יום שמאפשר לו לעבוד. שרי אוצר קודמים היו קמים, וכל העולם היה מתהפך עליהם. אם אנחנו שופטים אותו על התנהלות, הוא אחד המתנהלים הכי טובים שיש בממשלה הזאת". 

גם נחמיה שטרסלר, פרשן כלכלי ב"הארץ" ובחדשות 2, הזכיר את הכינוי שדבק בכחלון עוד בוועדת הכלכלה של הכנסת, "הכייס המנומס", ולאחר מכן ניסה לפענח את סוד האהדה התקשורתית שלה כחלון זוכה: "כולנו יודעים שכחלון בנה את עצמו מאפס, הוא היה איש עסקים קטן בחיפה, הוא נולד בגבעת אולגה, אז באופן טבעי יש לו את האהדה שלנו.

"אחר-כך יש לו את הכוח של החיוך, זה לא דבר קל-ערך, והוא תמיד חייכן, תמיד בגובה העיניים, ומדבר אתך תמיד כאילו כממתיק סוד, כאילו הוא מספר לך משהו שלאחרים הוא לא סיפר, אז יש לו את הקסם האישי. הוא ממש מבין בפוליטיקה. אל תתנו לחיוך להטעות. אני חושב שהחיוך הזה גורם לנו להיות יותר נדיבים כלפיו". 

גולן התייחס גם לשיוך הפוליטי של כחלון וסיפר כי באחד הכנסים, לפני שריאיין אותו, כחלון פנה אליו וביקש שהשאלות לא יעסקו בעניינים של שמאל ימין פוליטי כמו סוגיית השטחים. "הוא מאוד מאוד נזהר לא להתבטא בנושאים פוליטיים. הוא בא מהליכוד, אני מניח שהוא חושב באיזשהו שלב לכבוש את הליכוד, והוא כמעט לא מדבר על העמדות שלו בנושאים האלה", אמר גולן. 

שטרסלר: "הוא גם ימין וגם שמאל, זה גם דבר שחשוב להבין. הוא גם נותן את הרוב לביבי בממשלה שהיא כולה ימין, אבל הוא גם דואג לבית המשפט ובעד תאגיד השידור, ואז אנחנו לא תוקפים אותו בגלל הדברים האלה. על הדיור אפשר היה לתקוף אותו הרבה יותר. אני חושב שאנחנו לא תוקפים אותו כמו שהיינו תוקפים שר אוצר אחר, הוא כן קצת 'אתרוג' בתקשורת".