האם פייסבוק וגוגל השפיעו על תוצאות הבחירות בארה"ב? בצל התגברות הביקורת על הפצת מידע שקרי במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב, הודיעו אמש (ב') ענקיות האינטרנט כי יחלו לאסור על אתרי חדשות מזויפים להציג ידיעות שקריות בפלטפורמות שלהן. מאז יום רביעי נטען כי ידיעות חדשותיות מזויפות שהופצו בוויראליות על גבי הרשתות הפופולריות סייעו לדונלד טראמפ לסלול את דרכו לבית הלבן.
גוגל הייתה הראשונה לפעול, כשהודיעה כי תמנע מאתרים מזויפים להשתמש בשירות הפרסום שלה. מספר שעות לאחר מכן, פייסבוק עדכנה את תנאי השימוש על מדיניות הפרסום שלה, שכבר כוללת איסור להציג פרסומות של אתרים שמציגים מידע מטעה או בלתי חוקי - כך שיכלול מעתה גם אתרי חדשות מזויפים.
"עדכנו את המדיניות שלנו כך שתבהיר מפורשות שהאיסור תקף גם על חדשות מזויפות", אמרה דוברת פייסבוק בהודעה שפרסמה. "הצוותים שלנו ימשיכו בניטור אחר מפרסמים פוטנציאליים ולעקוב אחר מפרסמים קיימים כדי לוודא היענות לנהלים החדשים".
בהחלטות אלה מקוות ענקיות האינטרנט שייפסקו ההאשמות כנגדן על תפקידן בהפצת מידע שקרי לקהל הבוחרים בבחירות לנשיאות ארה"ב. נגד פייסבוק נטען כי במספר רב של מקרים הופצו במהירות פרסומים שקריים שהיטו את דעת הבוחרים לטובת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. באחד המקרים נטען בשקריות כי האפיפיור פרנציסקוס הביע תמיכה פומבית במועמד הרפובליקני. יחד עם זאת, פייסבוק לא צפויה לפי שעה לפעול להסיר תוכן שקרי מהפיד המרכזי.
אצבע מאשימה הופנתה גם לעברה של גוגל, בטענה כי הבליטה יתר על המידה ידיעות חדשותיות שקריות. ביום ראשון נטען כי תוצאת החיפוש הראשונה עבור "ספירת הקולות הסופית בבחירות 2016" הייתה קישור לאתר "70News", שטען בידיעה כוזבת כי טראמפ, שזכה ברוב אלקטורלי, הוביל על פני יריבתו הדמוקרטית הילארי קלינטון גם בהצבעה הפופולרית. בפועל, בהצבעה הפופולרית ניצחה קלינטון ברוב של כ-700 אלף קולות.
"מטרת החיפוש אצלנו היא להעניק את התוצאות הרלוונטיות והשימושיות ביותר עבור הגולשים שלנו", אמר אנדריאה פאביל, דוברת גוגל. "ברור ששגינו במקרה הזה, אבל אנחנו ממשיכים לפעול לשיפור האלגוריתמים שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.