משרד האנרגיה הכריז רשמית על פתיחת הים לחיפושי גז ונפט

ההליך התחרותי לרישיונות חיפוש גז ונפט במים הכלכליים של ישראל יתחשב בעיקר בתוכניות העבודה של המתמודדות - כך הכריזו לפני הצהריים שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, שאול מרידור. השניים קיימו מסיבת עיתונאים, לציון פתיחה מחודשת של הים לחיפושים, לאחר ארבע וחצי שנות הקפאה. 

במסגרת ההליך מוצעים 24 רישיונות חיפוש גז ונפט בבלוקים ימיים בגודל של עד 400 קמ"ר כל אחד, ובמרחק של 7 ק"מ מהחוף ויותר. במקביל למסיבת העיתונאים עלה אתר אינטרנט, בו המתמודדות יכולות לרכוש חבילות מידע ב-50 אלף דולר. המועד האחרון להגשת הצעות הוא 21 באפריל 2017, ובהנחה שיהיו הצעות מתאימות, שלושה חודשים לאחר מכן יוכרזו הזוכים.

המסר המרכזי במסיבת העיתונאים היה כי מודל ההליך שאוב ממדינות אחרות בעולם, וההיגיון המרכזי שלו הוא ביצוע בפועל של חיפושים וקידוחים. בהתאם לכך, 90% מהציון שיקבלו המתמודדות יתבססו על תוכניות העבודה שיציגו. 

ההליך כולל מנגנון DriIl or Drop המגביל את תקופת הרישיון ל-3 שנים, עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות. על פי הכללים שנקבעו, קבוצות המחזיקות 25% או יותר בשדות קיימים, שבהם הערכה ליותר מ-200 BCM, לא יוכלו להשתתף בתחרות, מה שמוציא מהמשחק את קבוצת דלק, ישראמקו ונובל אנרג'י. 

ההליך מעניק יתרון לחברות שיתמודדו על רישיונות חיפוש צמודים זה לזה, באמצעות ערבויות מופחתות על כל רישיון נוסף. רישיון חיפוש בודד יחייב בערבות של 2.5 מיליון דולר, וכל רישיון צמוד נוסף יחייב בערבות של חצי מיליון דולר, עד רף עליון של 4 מיליון דולר. קבוצה בודדת לא תקבל יותר משמונה רישיונות. 

מתמודדות שיתחייבו לקדוח בשלוש השנים הראשונות יחויבו בערבות של 10 מיליון דולר לכל רישיון, כדי לוודא מחויבות לביצוע תוכנית העבודה. בתסריט בו מתמודדת במכרז תתחייב לבצע קידוח בבלוק אחד מתוך ארבעה צמודים שבהם תזכה, כאשר באחרים היא תתחייב רק לסקרים סייסמיים, היא תשלם ערבות של 11.5 מיליון דולר.

הדרישות הפיננסיות מהמתמודדות הן נכסים של 400 מיליון דולר, הון עצמי של 100 מיליון דולר והערבויות שפורטו. בצד המקצועי נדרשת אחזקה של הגורם הביצועי בהיקף של לפחות 25% בקבוצה המתמודדת על הרישיונות, וכן הוכחת יכולת מקצועית לביצוע חיפושי גז ונפט. 

"השתדלנו לא להמציא את הגלגל, מדינת ישראל יכולה ללמוד מהעולם", אמר מרידור. "מה שתראו פה הוא הליך שבו למדנו ממה שקורה בעולם. אחננו רוצים להיות אטרקטיביים לחברות, ושהן יכירו את המודלים שבהם אנחנו משתמשים.

"כשנבחר יהיו שלושה שיקולים מרכזיים", הוסיף מרידור. "השיקול המכריע הוא תוכנית העבודה. 90% מהניקוד יהיה על תוכניות העבודה, מה הם מתכוננים לעשות. יותר מ-60% יהיה האם החברות מתכוונות לבצע קידוח בתוך שלוש שנים מיום הכניסה לבלוק. שאר הניקוד הוא על ביצוע סקרים סייסמיים".

שיקול שני הוא גובה מענק החתימה, המתחיל ב-100 אלף דולר, שיקבע 5% מהציון. המשקל הנמוך של המענק נובע מההבנה שממילא ההכנסות העיקריות של המדינה מהמאגרים הן בשלב ההפקה. 

שיקול שלישי, שגם הוא ישפיע על 5% מהציון הכולל, הוא הניסיון של המציעים והרקורד שלהם בשמירה על הסביבה. "עשינו סקר סביבתי אסטרטגי מאוד נרחב שהסתיים בחודשים האחרונים", אמר מרידור, "ובסופו קיבלנו את ההמלצות אחת לאחת. חלק מההמלצות הוא להכליל את הנאותות הסביבתית". 

בתגובה לשאלה מהו תרחיש אופטימי לעוד שנה מהיום אמר שטייניץ: "תרחיש אופטימי הוא שבעוד שנה יהיו פה שחקנים, חברות גדולות, בינוניות או קטנות; מה שחשוב לי יותר מהגודל זאת הרצינות של החברות, והנכונות שלהן לתת עדיפות לחיפושים כאן אצלנו. נרצה לראות חברות שמבצעות תוכניות רציניות לחיפוש גז ונפט". 

בתחילת מסיבת העיתונאים הבטיח שטייניץ "להציף" בשנים הקרובות את המשק הישראלי בגז טבעי. "נטמיע את הגז הטבעי בחשמל, בין 70-80 אחוז גז טבעי על חשבון הפחם; אחרי שבמשך עשור חוברו כאן רק 15-20 מפעלים לגז, ב-4-5 השנים הקרובות נחבר 500 מפעלים לגז הטבעי, 100 מהם כבר ב-2017. השגנו את המשאבים להטמעת הגז הטבעי גם בתחבורה, באוטובוסים ובמשאיות. 

"אני רוצה לומר שפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט היא ההשקעה הטובה ביותר למדינת ישראל ולעתידה. זהו הסיכוי הטוב ביותר להגדלת עוגת המשאבים הלאומית לשנים קדימה. אני מודע לך שההכרזה יכולה לעורר קמפיין נגדי של קברני הגז, אלה שעושים הכל כדי שהגז יישאר קבור במעמקי הים. זכותם הדמוקרטית לבקר, חובתנו לעשות ולפתח את אוצרות הטבע". 

האופטימיות של שטייניץ מתבססת עם מחקר שהזמין המשרד מחברת הייעוץ הבין-לאומית בייסיפ. החברה קבעה כי במים הכלכליים של ישראל קיים פוטנציאל של 6.6 מיליארד חביות נפט וכ-2,000 BCM גז טבעי. 

מאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל נמסר: "אנו מברכים את משרד האנרגיה על ההחלטה ההיסטורית של פתיחת הים לתחרות מחודשת. לישראל פוטנציאל אדיר לתגליות נפט וגז נוספות, ואנו נהיה שותפים מלאים למאמצים להפוך את ישראל לעוגן אנרגטי אזורי ובינ"ל. הטלטלה בתעשיית הנפט-והגז הבינ"ל מקשה על משיכת משקיעים חדשים לישראל, ולכן על משרד האנרגיה להציע למשקיעים תנאים אטרקטיביים, להמשיך לפעול להטמעת הגז במשק הישראלי ולהקפיד על יציבות רגולטורית לאורך זמן".

ממטה מאבק הגז נמסר בתגובה: "מטה מאבק הגז מברך על פתיחת הים לחיפושים והכנסת שחקנים חדשים לשוק הגז. מטה המאבק קרא במשך השנים לשבירת מונופול הגז בישראל. שר האנרגיה אומר כי מדינת ישראל יכולה להפוך ל"מעצמת גז" בעקבות פתיחת הים לחיפושים. אנו מברכים על כך וקוראים להפניית מאגר הגז תמר ולוויתן לשימוש מקומי בלבד, לטובת הורדת יוקר המחייה, פיתוח התעשייה והפחתת זיהום האוויר.

"כל מאגר נוסף שיימצא, יוכל לשמש לייצוא הגז. חשוב להזכיר כי האחריות לקיפאון במשק הגז היא של משרד האנרגיה, אשר סגר את הים לחיפושים לפני כחמש שנים, ולא דאג לפיתוח שוק מקומי לגז. מבקר המדינה כינה את התנהלות משרד האנרגיה בנושא 'כישלון מחפיר'".

תגובת גרינפיס: "נראה כי שטייניץ הוציא למכירת חיסול לא רק את הים שלנו ואת בטיחות אזרחי ישראל אלא גם את האקלים של כדור הארץ. אירוני משהו ששר האנרגיה משחרר את ההכרזה בזמן שהשר להגנת הסביבה אלקין נמצא בוועידת האקלים ואמש עיגנה ישראל את ההסכם למיגור שינויי האקלים.
אין לנו שום סיכוי לעמוד ביעדים להפחתת הפליטות ולייצור אנרגיה מתחדשת אם שטייניץ לא יחשב מסלול מחדש. כדי לסבר את האוזן, רק בשנה החולפת אירעו 220 דליפות באתרי קידוחים רק בארה"ב. אנחנו קוראים לשטייניץ לחזור בו מהודעתו, לבל נעמוד בפני אסון אקולוגי". 

 מפת הבלוקים ושדות הגז