בינה מלאכותית במקום סקרים

הסקרים שוב הטעו. הסוקרים שוב אכזבו. הבחירות בארצות-הברית, כמו הברקזיט באנגליה, כמו הבחירות האחרונות בישראל, חשפו את חולשות הסקרים האמורים לחזות את רחשי הלב של ציבור הבוחרים ואת תוצאות הבחירות באופן בוטה, אולי אפילו מביש.

שבוע אחרי הבחירות בארצות-הברית, קשה עדיין להבין כיצד קרה שעד לכמה שעות לפני פרסום התוצאות הסופיות של ספירת הקולות בפועל, עדיין חזו הסקרים והסוקרים ניצחון סוחף וחד-משמעי לטובת המועמדת שבסופו של דבר ספגה כישלון בממדים היסטוריים.

האם באמת אי-אפשר היה לדעת? האם שיטת הסקרים היא אכן הדרך האולטימטיבית לקבל תחזיות אמינות?

מסתבר שכן ניתן היה לחזות את התוצאות במדויק ולא רק על סמך תחושות הבטן של מי שמנוסים יותר או פחות בפרשנות פוליטית. חברת סטארט-אפ קטנה מהודו בשם Genic.ai פרסמה בשבוע האחרון של אוקטובר, שבועיים לפני הבחירות לנשיאות בארצות-הברית, שעל-פי הנתונים שהפיקה ממערכת אינטליגנציה מלאכותית שהיא עצמה פיתחה, דונלד טראמפ הוא המועמד המוביל והוא זה שיזכה בבחירות.

התוכנה בה עשתה החברה שימוש, אותה הם מכנים בשם MogIA, חזתה באופן מדייק את התוצאות ב-3 מערכות בחירות קודמות לנשיאות ארצות-הברית, ומכאן שמנכ"ל החברה סנג'יב ראי יכול היה להכריז בפומבי על תחזית שנראתה מופרכת לחלוטין במועד בו התפרסמה.

הניתוח אותו ביצעה מערכת האינטליגנציה המלאכותית של ראי התבסס על למעלה מ-20 מיליון נתונים שנלקחו מרשתות ציבוריות כמו פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב. התוכנה בחנה את רמת האינטראקציה של הציבור עם הפוסטים שנרשמו ברשתות האלו ובדקה גם סנטימנטים, שינויי מגמות ועוד. מאחר שהתוכנה רצה כבר משנת 2004, הרי שמטבע סיווגה כתוכנה לומדת, המטייבת את תוצאותיה באופן מתמיד, יוצריה מניחים שככל שעובר הזמן, אלגוריתם החיזוי שלה משתפר ונעשה יותר ויותר מדייק.

כך קרה שגם את תוצאות הפריימריז, הן במפלגה הדמוקרטית והן במפלגה הרפובליקנית, התוכנה חזתה נכון. בדוח כתוב ששלח מנכ"ל החברה ראי לרשת הטלוויזיה CNBC שבועיים לפני הבחירות בארצות-הברית הוא כתב ש"אם טראמפ יפסיד בבחירות זה יהיה בניגוד מוחלט למגמת הנתונים, וזה יקרה לראשונה מזה שתים עשרה שנים, מאז שהתחילה תופעת הקישוריות (Engagement) באינטרנט, כפי שאנחנו מכירים אותה".

הצהרה חצופה? אולי. אבל, תוצאות הבחירות הוכיחו, ששיטת הסקרים המסורתית פשוט איננה עובדת. ואם חושבים על כך לעומק, באופן פתוח וללא קיבעון מחשבתי, אין סיבה להאמין שסקרים, הדוגמים את הקהל על-פי מבחנים סטטיסטיים מתוחכמים ומשוכללים, יהיו מדויקים יותר מ"הדבר האמיתי", הלוא הוא הלך רוח הציבור, הצבור במוחותיהם (ואולי גם ליבם) של מיליוני המצביעים. ובעצם, המידע הזה, לגבי הלך רוחם של המצביעים, קיים, ולא רק במחשבותיהם. הלוך הרוחות של הציבור כתוב ומונצח על פני מיליוני, אולי מיליארדי משפטים ומסקנות המבטאים את רגשותיהם ברשתות השונות. ובהינתן מספיק יכולות מיחשוב לסרוק את המידע, לעבד אותו ולהעביר אותו במסננות של אלגוריתמים מתוחכמים, אפשר להניח שניתן גם להעריך באופן שיטתי והרבה יותר אמין מסקרים את תוצאות הבחירות המתקרבות. באמצעות תוכנה חכמה שכזו, אפשר גם לראות את השינויים והמגמות על פני ציר הזמן וניתן גם לבצע חיתוכים גיאוגרפיים ודמוגרפיים. ועוד יותר מזה, בדיוק כמו שמפרסמים משתמשים בימים אלה במיטב הטכנולוגיות כדי להעביר מסר מדויק שיגרום לפעולה הרצויה בקרב קהל היעד שלהם, כך גם במערכת בחירות פוליטית אפשר לבדוק רגישויות למסרים שונים ו אפשר להשפיע באופן אפקטיבי וממוקד יותר על החלטות הבוחרים.

דרושים מועמדים ראויים

הטכנולוגיות המודרניות של אלפי סטארט-אפים הקיימות כבר כיום בתחומי ה-big data, הבינה המלאכותית והמודיעין העסקי יכולות להעמיד בידי פוליטיקאים כלי ניתוח שמעולם לא היו קיימים קודם, במחירים הגיוניים ובזמן אמיתי. ולכן, אפשר לנחש שבעתיד הלא רחוק יתפתח זן חדש של מכשירים טכנולוגיים שיידעו לחזות במדויק אם רחשי ליבו של הציבור חודש, שבוע, יום ושעה לפני פתיחת הקלפיות וגם בשעות שלאחר מכן. הסקרים הישנים והטובים (והמאוד יקרים) עלולים להיזרק אל פח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית מאחר שכלים הרבה יותר מדויקים יעבדו בשירות הקמפיינים. יותר מזה, אזרח מן השורה יוכל לבחון את המגמות בכל זמן נתון, מאחר שחלק מהשירותים יינתנו חינם, כשירות לצרכנים ולדמוקרטיה.

אבל, כל היכולות המרשימות האלו, מודרניות ככל שהן נשמעות, עדיין לא יספיקו כדי לייצר באופן שיטתי מועמדים ראויים לאמון הציבור. האם יש טכנולוגיות שיידעו לטפל בכשלי הדמוקרטיה? כל עוד רובוטים לא ירוצו להיבחר לנשיאות בארצות-הברית ולכנסת בישראל, אנחנו נמשיך להסתפק במה שיש. ולפעמים, הבחירות העומדות בפנינו - האזרחים הפשוטים - אינן כל-כך מבטיחות ולכן גם אינן פשוטות, גם אם הן ניתנות לחיזוי.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.