לא עשירים, לא מחוזרים, לא רוצים

תשכחו מהדוד העשיר מאמריקה או מצרפת. ראשית, הוא כבר לא עשיר כמו שאנחנו נורא אוהבים לחשוב. סקירת האוצר חזרה היום כמעט 15 שנה לאחור, וזו הזדמנות מצוינת גם להיזכר שבשנת 2003 הדולר נסחר ברמה של 4.9 שקלים והאירו חצה את רף 5.4 שקלים (שנה לאחר מכן הוא יתקרב עד ל-6 שקלים לאירו אחד). כלומר, לא זו בלבד שמחירי הדירות פה טסו מאז ביותר מ-100%, גם הכסף של האמריקאים והאירופאים נשחק ב-20%-25%.

הנה דוגמה: בשנת 2003 שילם צרפתי 350 אלף אירו תמורת דירת 4 חדרים במרכז תל-אביב או ירושלים, שמחירה עמד אז על כ-2 מיליון שקל. בנובמבר 2016 ישלם צרפתי על אותה דירה כמעט מיליון אירו - קרוב לפי 3 - בגלל התחזקות השקל ונסיקת מחירי הדיור.

באותו הזמן גם המדינה דאגה להוציא להם את החשק לקנות פה דירה. לפני כ-3 שנים ביטלה המדינה את הפטור ממס רכישה לתושבי חוץ, והגדירה אותם כרוכשי דירה נוספת, גם אם מדובר בדירתם הראשונה פה בארץ. לאחר מכן, מס הרכישה גם קפץ מ-5% ל-8% (וגם ל-10% למי שקונה דירה במחיר של 4.9 מיליון שקל ומעלה), מה שכמובן הכביד מאוד בכיס מעבר למחיר הדירה עצמו.

זאת ועוד, ביולי האחרון אישר קבינט הדיור להפוך את הוראת השעה לגביית ארנונה כפולה מדירות מגורים העומדות ריקות ("דירות רפאים"), שהייתה אמורה להסתיים בסוף שנה זו, להוראה קבועה. עיריות תל-אביב, ירושלים וחיפה כבר החלו ליישם את ההוראה (בהצלחה חלקית בלבד), שמשמעותם עוד כמה מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש למי שחשב לקנות פה דירה כדי לבקר בה רק בחגים.

החרפת המיסוי נגד הזרים היא לא רק עניין של כסף: במשך שנים הרגישו היהודים בחו"ל שרכישת דירה בישראל מחברת אותם גם לחזון הציוני ומזכה אותם בלא מעט קרדיט מאחיהם היושבים בארץ. אבל בשנים האחרונות התחוור להם שהם מסומנים שוב ושוב כמחוללי המשבר בשוק המגורים המקומי, כמי שגוזלים את הדירות מהישראלים האומללים.

וכאילו שזה לא מספיק, גם הרשויות להלבנת הון בישראל ובעולם כבר לא מאפשרות, ודאי שלא בקלות, להכשיר כספים מפוקפקים באמצעות רכישת נדל"ן - צעד שהיה פופולרי מאוד בימים עברו.

ומעבר לכל זה, לאחר מאה שנות ציונות שבהן יהודים עשירים מחו"ל קנו נכס בארץ ישראל, אפשר בהחלט להניח שמי שרצה לקנות פה דירה או בית, כבר עשה זאת. מי שלא עשה זאת עד עכשיו, או שאינו יכול או שאינו רוצה.